אבי ניסנקורן: "מיליון גימלאים ורבע מיליון נכים אינם שקופים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אבי ניסנקורן: "מיליון גימלאים ורבע מיליון נכים אינם שקופים"

בפאנל שנערך בכנס אלי הורביץ בירושלים, יו"ר ההסתדרות, יו"ר התאחדות התעשיינים והממונה על השכר קראו כולם לשיתוף פעולה בין כל הגופים ■ עם זאת, הממונה על השכר באוצר התייחס להערות ניסנקורן, וטען כי השיתוף צריך לבוא מ"הבנה שצריך לצאת מהמיקרו, ולדעת גם לא לרצות את כולם"

10תגובות
אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות. יש בהסתדרות דור חדש וצעיר שיכול לקדם שיתוף פעולה והסכמות
יוסי זליגר

"לא ייתכן שממשלת ישראל אומרת למיליון גימלאים, ו-250 אלף נכים, אתם שקופים", כך אמר יו"ר ההסתדרות הנבחר אבי ניסנקורן בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, במלון מצודת דוד בירושלים. "הדרך לאפשר להם קיום בכבוד מתחיל בחזרה להצמדת הגימלה לשכר הממוצע במשק כפי שהיה עד 2003". לדברי ניסנקורן, החטא הקדום היה במעבר להצמדת הקצבאות, הן הנכים והן הזיקנה, למדד, במקום לשכר הממוצע במשק. השבת ההצמדה המקורית, וכן הענקת תיקון כספי חד פעמי כנגד השחיקה של העשור וחצי האחרונים, יסייעו לשתי האוכלוסיות האלה. במקביל, טען ניסנקורן, יש לעודד נכים לצאת לשוק העבודה.

נקודה נוספת שהעלה ניסנקורן נגעה בשאלה מה המודל שאנחנו רוצים לראות ביחסי עבודה – מודל עימות או מודל שיתוף. "אני ושרגא (ברוש) כבר כמה שנים טובות מנסים ללכת במודל שיתוף, לרוב מצליחים. מול המדינה המודל השולט בדרך כלל הוא מודל העימות. קשה מאוד, גם לנו, לוותר. עם שר האוצר אנחנו משדלים לעבוד במודל שיתוף, לא תמיד מצליחים אבל זו השאיפה".

שרגא ברוש
יוסי זליגר

שרגא ברוש שוחח על סוגיית הפריון: "התעשייה הישראלית מאבדת את כושר התחרות שלה בצורה שצריכה להדליק מנורות אדומות, סל המטבעות נשחק ב-15% בשנתיים, הרגולציה בלתי נסבלת, העלויות מתייקרות (החקיקה הפרטית דוחפת את עלויות העבודה למעלה) – אנחנו מאבדים כושר תחרות. בנוסף, 86% מהמפעלים מדווחים על מחסור בעובדים לכן נדרשות השקעות מסיביות בחינוך הטכנולוגי".

הממונה על השכר באוצר, ערן יעקב, אמנם חדש בתפקידו, אבל שילב לא מעט ביקורת בדבריו. "הפיריון נמוך גם בעולם הציבורי אבל השיח לטיפול בנושא הזה נתקל בקושי", אמר יעקב. "אפשר לטפל בו דרך השקעה בהון, קרי מכונות, או שיפור ההון האנושי ואפשר גם דרך טכנולוגיה, אבל כדי להביא טכנולוגיה לעולם הציבורי, אתה עומד מול חומה בצורה של ארגון עובדים שמבקש לשלם, ואז ייקח שנתיים עד חמש להכניס את אותה הטכנולוגיה, שעליה שילמו המון כסף".

בנוסף, לדבריו, נדרשות גמישות מחשבתית, ניידות, יכולת לעבור מנושא לנושא או תפקיד לתפקיד "כל הדברים האלה לא נמצאים היום בעולם העבודה הציבורי", אמר יעקב והוסיף: "איך נקבע השכר? לא על פי כללי שוק אלא על פי מי שיש לו יותר כח, מי שיודע ללחוץ, לעיתים קרובות בראיית מייקרו צרה, ולא בתפיסה משקית. בשנת 2030 עלולים להיות עדיין חוקי עבודה של שנות החמישים, כמו היום. כשסכסוך עבודה נפתח, אין לו סיום. כמה זמן מבזבזים על השיח הזה".

יעקב הגיב גם להצהרתו של ניסנקורן שקרא לשיתוף פעולה: "שת"פ זה המפתח, אבל שת"פ מתוך הבנה עמוקה של ארגון העובדים לאחריות המשותפת שלו, הבנה שצריך לצאת מהמיקרו, ולדעת גם לא לרצות את כולם. היום אין גמישות תעסוקתית, אי אפשר לפטר עובד, הגמישות מוגבלת והכשרות לאורך חיי העובדים גם הן כבר לא רלוונטיות. קרנות הידע וגמולי ההשתלמות לא משרתים את המשק רק פוגעים בו. כמובן שצריך להרחיב את המיומנות, ולשתף פעולה. לא להשתמש בכוחנות, כי ככה זה עובד היום".

המגזר הערבי והחרדי כמנועי צמיחה

אמיר לוי, הממונה על התקציבים, סיפר שיצא לארה"ב דבר על החלטה 922 בנושא המגזר הערבי. הוא סיפר איך החלטה כזו עברה בממשלה, ובנוסף איך מטפלים במגזר החרדי. לדבריו, בשל הבנת הממשלה כי המגזר הערבי הוא מנוע צמיחה חשוב בשוק העבודה, הושקעו ויושקעו לא מעט משאבים שנושאים פירות. לדבריו בקרב האוכלוסייה הערבית נראה שיפור הן בחינוך – שיפור במבחני המיצב הפער בכיתות ה' הצטמצם; הן בדיור - אושרו 47 אלף יחידות - 27% מכלל האישורים; והן בתחבורה הציבורית, המטופלת במסגרת ההחלטה, לצד הגידול של 15% בתשתיות.

בנושא החברה החרדית, כך לוי, יותר מ-50% מהגברים החרדים עובדים - אך בשלושת הרבעונים האחרונים המספרים יורדים. "כשהשווינו בין גבר חרדי ללא חרדי מצאנו שחרדי נכנס לשוק העבודה בגיל 35 ולא בגיל 25. כדי להיכנס לשוק עבודה יותר מוקדם נדרשים תמריצים כלכליים, דוגמת העלאת מס הכנסה שלילי לשני בני הזוג. בנוסף, נדרשת אחריות מצד המנהיגים – זה מתחיל בממשלה, אך נדרש גם מצד המנהיגים במגזר הערבי והחרדי. המגזר העסקי חייב לקחת אחריות, כי אין צמיחה ללא מגזר עסקי", אמר לוי וסיים בשחקן האחרון: התקשורת שעוברת שינוי, לדבריו, "וצריכה גם היא לקחת אחריות על הובלת השינוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#