למרות ההשכלה הגבוהה - רמת המיומנויות של העובדים בישראל נמוכה

צוות של עשרות מומחי שוק העבודה דן בדרכי ההיערכות לאתגרי סביבת התעסוקה העתידית, בדו"ח היערכות לשוק העבודה העתידי שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ■ המלצות הביניים שפירסם כוללות הקמת מערך לזיהוי דרישה למיומנויות חדשות בשוק, מימון והכשרת עובדים במקום עבודתם והגמשה של הסכמי העבודה

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיהצילום: יוסי זליגר

צוות גדול שבו משתתפים עשרות מומחי שוק העבודה משלל תחומים, דן החל מפברואר בדרכי ההיערכות לשוק העבודה העתידי. את טיוטת הדו"ח הציגה מרכזת הצוות, דפנה אבירם-ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה בכנס אלי הורביץ' של המכון הנערך היום (ב').

בשלב הראשון מיפה הצוות את המגמות לטווח הקצר (עד חמש שנים) ולטווח הארוך (מעל לעשר שנים), ובחן מחקרים שונים שנעשו בעולם, המעלים כי בשנים 2020-2015 צפויות להיעלם ברמה הגלובלית מיליוני משרות - שני שליש מהן בתחום העבודה המשרדית והאדמיניסטרציה. השפעת השינויים כוללת גידול משמעותי של משרות בענפי המחשבים, מתמטיקה, הנדסה וארכיטקטורה, לעומת ירידה חדה במספר המשרות במקצועות כמו אדמיניסטרציה, ייצור והפקה.

נוסף על מיומנויות טכנולוגיות גבוהות ידרוש שוק העבודה העתידי גם מיומנויות נוספות, הכוללות כישורים חברתיים (בהם "אינטליגנציה רגשית"), שיפוט וקבלת החלטות, מכוונות לשירות, ניהול אנשים, יכולת עבודה בתיאום, משא ומתן וגמישות קוגניטיבית.

בהקשר הישראלי, מחקר של מכון טאוב שבחן את עתיד המקצועות בישראל, מצא כי 39% מהמועסקים במשק הישראלי ב-2011 הועסקו במקצועות שתהליך המחשוב יפגע בהיקף התעסוקה במסגרתם. בנוסף, הקצב המואץ של השינויים הטכנולוגיים גורם לכך שסט המיומנויות הנדרש למילוי התפקיד משתנה גם הוא.

הדו"ח מזכיר כי ב-2015-2014 ערכה הלמ"ס לראשונה בישראל סקר מיומנויות, המבוסס על מתודולוגיית ה-OECD. בנק ישראל, שניתח את נתוני סקר PIAAC הישראלי, מצא כי רמת מיומנויות היסוד של העובדים בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה למדינות ה-OECD, בניגוד לרמת ההשכלה הפורמלית בישראל, שהיא גבוהה יחסית.

הפתרונות לשוק העבודה העתידי מתחלקים לשלושה תחומים: חינוך, הכשרות מקצועיות וחקיקה אפקטיבית. על פי מחקר שמצטט הפורום הכלכלי העולמי, כ-65% מהתלמידים הנכנסים למערכת החינוך היסודית כיום, יעבדו במקצוע שעדיין אינו קיים, וכמחצית מהחומר הנלמד בתואר אקדמי טכנולוגי בשנת הלימוד הראשונה אינו תקף בסיום התואר. לכן  הוחלט בארה"ב על פיתוח תוכנית "ליבה משותפת" (Common Core), ששותפות לה 48 מדינות. התוכנית שואפת להנהיג סטנדרטים שיהוו בסיס להכנת התלמידים מגן חובה ועד כיתה יב', ובהמשך גם ללימודים מתקדמים ולקריירה.

במקביל נדרשת הממשלה להפנים את המושג למידה לאורך החיים (lifelong learning) -  "במסגרת זו, אנו עדים למעבר מגישה הדוגלת בחינוך והכשרה לפני הכניסה לשוק העבודה בלבד, לגישה הדוגלת בקבלת הכשרה לאורך שנות חייהם של העובדים ועדכון רציף של מיומנויותיהם", כותבים מחברי הדו"ח.

הפתרון הראשון שמציע המכון לדמוקרטיה בדו"ח הוא השקעה בחינוך וצמצום אי-השוויון בתוך המערכת, כך שאי-השוויון במיומנויות עתידיות יצטמצם. השקעה רבה צריכה להיות באיכות המורה בעיקר באזורי הפריפריה. 

פרופ' נתן זוסמן מבנק ישראל הדגיש בעניין זה כי מערכת החינוך היא הגורם המרכזי בצמצום פערי אי-שוויון. לדבריו, "התשומות שנותנת מערכת החינוך משפיעות על המיומנויות העתידיות של התלמידים, אלה יוצרות באופן טבעי אי-שוויון בשוק העבודה כאשר בעלי מיומנויות מרוויחים יותר מאחרים, ואי השוויון בין אוכלוסיות מתרחב, משפיע על פריון עבודה הנמוך, שמביא לתוצר לנפש ואיתו רמת חיים נמוכה".

לדבריו, ככל שמערכת החינוך לא שוויונית, כך גם התשומות שלה. זוסמן טען כי בעוד בתל אביב בדיקת איכות המורים מציבה את ישראל במקום טוב באמצע רשימת מדינות ה-OECD, הרי שרמת המורים בחברה הערבית למשל לא רק תוריד את הממוצע - אלא גם תייצר אי-שוויון ברור במיומנויות העתידיות לאחר סיום הלימודים, ושוב מגיע אותו מעגל קסמים שמשפיע בסופו של דבר על פריון העבודה והתוצר לנפש. 

"במובנים מסוימים חזרנו עשור אחורה"

השינויים במבנה שוק העבודה שמציע דו"ח המכון לדמוקרטיה דורשים עיצוב מחדש של מודל יחסי העבודה. "שינויים טכנולוגיים, ובפרט טכנולוגיות מתקדמות, יאפשרו מספר גדל של תצורות העסקה חדשות, שביניהן גם עבודה מרחוק ופרילנס, ובכך יאתגרו את מודל התעסוקה המסורתי ויחייבו את המעסיקים להפגין גמישות ויצירתיות בכדי לשמור על כושר תחרות".

שינויים כלכליים ודמוגרפיים, וביניהם עלייה בתוחלת החיים, מצריכים חשיבה מחודשת על הסדרי העסקה בכלל ושילובם של עובדים מבוגרים בשוק העבודה בפרט. בנוסף, שינויים חברתיים מגבירים את הצורך של עובדים בעצמאות, יוזמה ופיתוח אישי, ומחייבים חשיבה על צורות העסקה חדשות וחקיקה מתאימה.

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד העבודה, סימנה ארבעה כיווני פעולה מרכזיים בשוק העבודה הקיים והעתידי: מערכת הכשרה מקצועית ואקדמית, צורך בהתאמה בין היצע וביקוש, הכוונה ומידע וכישורים.

לדבריה, בשנתיים האחרונות קיים מפנה בתחום ההכשרה הטכנולוגית והמקצועית בישראל מתוך הבנה של מעסיקים וממשלה כי יש לשלב ידיים. "יש היום יותר משאבים",  אמרה צוק. "במובנים מסוימים חזרנו ללפני עשור, אז הושקעו סכומים גדולים יותר בנושא ההכשרה. עם זאת, רמזה צוק, "כסף הוא נדבך חשוב והכרחי". 

לדברי צוק  הרחבת התוכניות ושיתופי הפעולה עם התעשייה והמגזר השלישי (למשל תוכניות שונות שנעשות יחד עם הג'וינט כמו גם הכשרה תוך כדי עבודה אצל מעסיקים) וכן הרפורמה עליה הצהיר האוצר בתחומי החינוך הטכנולוגי, נותנים מקום לאופטימיות, לפחות מכיוון הפעולה הזה. בנושאים אחרים כמו הצורך בהתאמה בין היצע לביקוש הודתה צוק כי "נדרשת  קפיצה גדולה במערכות הריל טיים המקשרות בין ההיצע והביקוש כמו גם בהכוונה ומידע לעובדים עתידיים". את הכישורים יש לקבל , כפי שאמר פרופ' זוסמן, כבר במערכת החינוך ובגיל צעיר.

להגדיל את המימון הממשלתי להכשרת עובדים

בין כיווני הפעולה הנוספים שפורטו בדו"ח, "בלט הצורך בפיתוח מערכת מיפוי דינמית שתתעדכן באופן שוטף (Real Time Data), ותאפשר לזהות את הפערים בין היצע וביקוש של מקצועות ומיומנויות. הצוות ציין כי לשם הקמה ותחזוקה שוטפת של מערך כזה, נדרש שיתוף פעולה הדוק ורציף בין כלל הגורמים הרלוונטיים (ממשלה, מעסיקים, עובדים ואקדמיה).

בתחום חיזוק המדיניות האקטיבית בשוק העבודה, מצא הצוות כי בעוד בישראל קיים כיום מימון ממשלתי להכשרות עובדים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה או להחליף תחום מקצועי, הרי שחסר מערך מימון ממשלתי להכשרת עובדים קיימים במקום עבודתם (למשל, הכשרות לשם שדרוג מיומנויות הנדרש עקב שינויים ושיפורים טכנולוגיים). זאת למרות שלהכשרות מסוג זה יש פוטנציאל גבוה ביותר להעלאת פריון העבודה בחברות, ולהגברת הביטחון התעסוקתי של העובדים. הצוות סבור כי יש לבחון את נושא ההכשרות של עובדים קיימים במקומות עבודה. ליישום הנושא נדרש שיתוף פעולה אקטיבי בין הממשלה, העובדים והמעסיקים.

בתחום יחסי וחוקי העבודה נדרשים הסכמי עבודה גמישים מאלו הנהוגים כיום. בנוסף, שם לו הצוות למטרה לבחון את סעיפי חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א-1951) ולגבש המלצות באשר לשינויים הנדרשים בו, בכדי להתאימו לשוק העבודה העתידי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker