למה האנשים האלה מקבלים 2,400 שקל פחות מכל אחד אחר?

מספרם של עוורים ובעלי לקות ראייה המשתלבים בשוק העבודה קטן יחסית, ושכרם נמוך בהרבה יחסית לשכר הממוצע. הפתרון, כפי שעלה בועדת המדע בכנסת: התאמות ופיתוח טכנולוגיות לשילוב ראוי

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עיוורת
אילוסטרציה

שכרם של בעלי לקות ראייה בישראל נמוך ב-2,400 שקל בממוצע בחודש, ושיעור התעסוקה שלהם נמוך ב-23% יחסית לכלל האוכלוסייה, כך עולה מדו"ח של מרכז המחקר בכנסת שהוצג היום (ג') בוועדת המדע והטכנולוגיה. הוועדה קיימה ישיבה לציון יום העיוור בכנסת, ודנה בהנגשת מערכות מידע וסביבת המיחשוב, לשילוב אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה.

מאותו דו"ח עולה כי שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון וקשיי ראייה הוא 33.2%, והוא נמוך משמעותית מהשיעור בקרב סה"כ האנשים עם המוגבלות, העומד על 56.4%, ומהשיעור באוכלוסייה ללא מוגבלות, העומד על 77.9%. שיעור בעלי תעודה אקדמאית בכלל האוכלוסייה גבוה פי 2 מהשיעור בקרב אנשים בעלי עיוורון ולקות ראייה.

מ-2015 עד היום, מימנה המדינה התאמות עבור 60 עובדים עם עיוורון ולקות ראייה. מנתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי בשנים 2012-2000 מומנו 38 התאמות בממוצע.  ב-2016 השתתפו 600 אנשים עם עיוורון ולקות ראייה בתוכנית שיקום מקצועי, הכוללת השלמת השכלה וכדומה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר כי "הממשלה צריכה לעשות הכל כדי לשלב את האוכלוסייה הזו במערך הממשלתי", ואף הבטיח לבחון כיצד ניתן לפעול לחקיקה שתחייב הנגשה של כל סביבת העבודה בישראל. לדבריו, "דווקא בנושא של מגבלת ראייה יש אפשרויות שישתלבו בשוק העבודה, לעומת מוגבלויות אחרות, ההתאמות הדרושות הרבה יותר משמעותיות וכאן אנחנו מבקשים לפעול ולתת מענה, ולהתחיל בדיון הזה".

הדו"ח מציין כי חסמי התעסוקה המרכזיים לאנשים עם עיוורון או לקות ראייה הם דעות קדומות וחוסר מודעות ליכולות התעסוקתיות, קושי במימון התאמות, מחסור בהדרכה למעסיקים וקשיים רבים בהנגשת מערכות מידע וסביבת עבודה ממוחשבת. התחומים העיקריים בהם עובדים אנשים עם עיוורון ולקות ראייה הם: שירות לקוחות טלפוני, ייצור, הוראה ופקידות, מקצועות הדורשים עבודה עם ממשקי מחשב.

עודד בשן, מנכ"ל עמותת מגדל אור, אמר במהלך הדיון: "יש ל לחייב חברות שמפתחות מערכות מידע להנגיש אותן, ולחייב ספקים שמספקים מערכות מחו"ל לספק גם התאמה להנגשה".

אילנה בניש מהמרכז לעיוור אמרה כי הדרך היחידה לפתור את המצב היא באמצעות חקיקה. "כל ההתאמות העצמאיות יוצרות מצב לפיו סביב עיוור אחד רוקדים כל מיני ארגונים, גופים ועמותות, ולמרות זאת כל התהליך נכשל. כמו בארה"ב, על מערכות שעובדות עם הממשל להיות נגישות".

בעקבות פניית הוועדה לרשות לחדשנות בנושא זה בחודש ינואר האחרון, עדכנה הרשות לקראת הדיון כי היא הרחיבה את הקריטריונים לקבלת מימון לפתרונות טכנולוגיים לאוכלוסיות עם מוגבלות, ובכלל כך גם הגדילה את התקצוב השנתי. במסגרת זו ציינה הרשות כי אושרו 6 בקשות חדשות.

ח"כ מקלב סיכם את הדיון: "גם אם נעשות פעולות בתחום יש עוד הרבה מאוד מה לעשות. אני קורא לכל המעסיקים והארגונים לשלב ידיים למען שילוב ראוי. הממשלה מצידה צריכה לעשות הכל כדי לשלב את האוכלוסייה הזו במערך הממשלתי, ולעשות את כלל ההתאמות הדרושות. נבחן כיצד ניתן לפעול לעניין חקיקה שתחייב הנגשה של מערכות ממוחשבות וציוד וכל סביבת העבודה בישראל. צמצום הפערים הוא קריטי בעולם שכל הזמן מתחדש מהבחינה הטכנולוגית, ככל שנתעכב הפער ילך ויגדל. נקרא גם לשר החינוך לפעול במסגרת התכנים של לימודי התכנות בישראל על מנת להטמיע פתרונות כבר בשלב הזה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker