עלייה בתעסוקת אתיופים בחברות ממשלתיות; בראש החברות המעסיקות - תע"ש

עלייה בת 157% נרשמה בשיעור בני הקהילה האתיופית בשש השנים האחרונות, כך עולה מדו"ח שהגישה רשות החברות הממשלתיות השבוע ■ עם זאת, רוב מוחלט אינו אקדמאי, ולכן משובץ בתפקידים זוטרים

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ועדת שרים בנושא אתיופים
ועדת שרים בנושא יוצאי אתיופיהצילום: חיים צח / לע"מ

בשנים 2016-2011 ניכרת מגמת עלייה במספרם של בני הקהילה האתיופית המועסקים בחברות ממשלתיות, כך עולה מדו"ח שהגישה רשות החברות לוועדת הקליטה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ומזכיר הממשלה. על פי חוק ייצוג הולם, אמורות החברות הממשלתיות המעסיקות למעלה מ-50 איש להעסיק עובדים אתיופים במספר השווה לאחוז משיעורם באוכלוסיה, שעמד ב-2016 על 1.67%.

על פי הדו"ח, בעוד שב-2011 עמד שיעור האתיופים המועסקים בחברות ממשלתיות על 0.68% בלבד, הרי שב-2016 עמד שיעורם על 1.76%, גבוה מזה שבאוכלוסייה, ובסך הכל - 875 איש.

ברשות החברות מייחסים זאת בין היתר לפעילות נמרצת בנושא שכללה יום עיון בנושא גיוון תעסוקתי, פנייה במכתב לחברות שלא פעלו להגברת הייצוג ההולם וכן הקמת ועדה מייעצת לשילוב אוכלוסיות בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, שהמלצותיה בשלבי ישום.

מחלוקה מגדרית של העובדים עולה כי מספר הנשים האתיופיות בחברות ממשלתיות גם הוא במגמת עלייה: 12.5% מהמועסקים היו נשים לעומת כ-11.5% בשנה הקודמת. עם זאת, עדיין קיים רוב גברי מוחלט של כ-88%.

מול הבשורות הטובות הרי שמבדיקת השכלת העובדים עולה כי בקרב הנשים רק 3.3% הן אקדמאיות (או 29 מתוך 79, ירידה קלה יחסית לשנה שעברה). בקרב הגברים עומד שיעור האקדמאים על 8.9% בלבד, או 77 מתוך 672 עובדים. המשמעות היא כי המועסקים האתיופים עדיין מחזיקים בתפקידי שירות זוטרים שאינם דורשים השכלה  אקדמית, ואינם יכולים להתקדם לתפקידים איכותיים ברמת שכר גבוהה יותר.

תעש מערכות היא החברה המעסיקה את האחוז הגדול של העובדים האתיופים. מתוך  כ-2,600 עובדים, 7.4% הם אתיופים. מדובר בעלייה גדולה יחסית לשנה שעברה אז עמד האחוז על 5.5% בלבד. מבין כלל העובדים האתיופיים בחברה, 196 איש, -רק 7 אקדמאיים, כולם גברים.

לצד תעש גם חברת איסורד הקטנה מעסיקה 54 עובדים, ומתוכם 4 אתיופים (7.4%), מתוכם אקדמאית אחת.

אורי יוגב
יו"ר רשות החברות, אורי יוגבצילום: עופר וקנין

גם בחברות נוספות המספרים עברו מזמן את רמת הייצוג ההולם. בחברה לשירותי איכות הסביבה עובדים כ-5.3% אתיופים, אף אחד מהם אינו אקדמאי. דואר ישראל הגיע ליצוג הולם (1.7%) ומעסיק 100 אתיופים, מתוכם 5 אקדמאיות ורק שני אקדמאים. בתעשיה האווירית עובדים 193 אתיופים (1.4%) מהם 4 אקדמאיות ו-17 אקדמאיים. בחברת מקורות למעלה מ-3% אתיופים או 13 איש, מתוכם גבר ואישה אקדמאים.

בחברת החשמל יש היפוך מעניין. החברה מעסיקה 170 אתיופים, מתוכם 6 נשים שאינן אקדמאיות אך 9 נשים אקדמאיות, אליהן מצטרפים 14 אקדמאיים גברים.

בלא מעט חברות לא עובד אף יוצא אתיופיה אחד, למשל חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) המעסיקה 136 איש או נתיבי איילון (51 עובדים) ,גם בחברת חקר ימים ואגמים, המכון הגיאופיזי, מדרשת שדה בוקר או מקווה ישראל, אין אף עובד אתיופי אחד.

אורי יוגב, מנהל רשות החברות סיכם את הדו"ח: "אני רוצה לחזק את ידיהן של החברות הממשלתיות שעמדו בחובת הייצוג ההולם וכן לחברות שטרם השיגו אותו אך פעלו על מנת להשיגו. בכוחות משותפים נבער מקרבנו גזענות ואפליה ונחולל מפנה בנושא ההזדמנויות השוות בתעסוקה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker