המאיון העליון: גברים אשכנזים בעלי השכלה גבוהה - עם שכר של לפחות 45 אלף שקל

מניתוח של מרכז אדוה עולה כי חלקם של שכירים ועצמאים בהכנסות יורד בעקביות בעשורים האחרונים, בעוד חלקם של המעסיקים עולה ■ מנכ"לים מרוויחים פי 39 מהשכר הממוצע ופי 79 משכר המינימום ■ ב-2015 היו בישראל כ-220 אלף משקי בית עניים שבראשם שכיר או שכירה

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרזת הסדרה "מיליארדים"
כרזת הסדרה "מיליארדים"

מצב העובדים בישראל אינו מעודד: על פי דו"ח שפירסם מרכז אדוה, שעליו חתומים החוקרים אתי קונור־אטיאס ואביב ליברמן, בעשורים האחרונים מצטמצם בעקביות חלקם של העובדים — שכירים ועצמאים כאחד — בעוגת ההכנסה הלאומית, ב–2014 –2016 הוא היה 56% בלבד — השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000.

חלקם של המעסיקים דווקא גדל מ–15% ב-2003 ל-19% ב–2016. ההכנסה הלאומית מוגדרת כתוצר המקומי הגולמי, פחות ההכנסה ששולמה לעובדים ולבעלי עסקים זרים הפועלים בישראל. היא מורכבת מחלקם של העובדים, חלקם של המעסיקים ומסים נטו על ייצור מקומי ועל יבוא.

המשמעות של התנודות בנתון זה גדולה: ב-2016, לדוגמה, היתה ההכנסה הלאומית של ישראל 1,048 מיליארד שקל (במחירים שוטפים). אחוז מכך הם 10.48 מיליארד שקל. אילו חלקם של העובדים בעוגה של 2016 היה 60%, כפי שהיה ב–2006, היו העובדים מקבלים כקבוצה 41.91 מיליארד שקל נוספים. לצורך המחשה: אם נחלק את הסכום הזה בסך כוח העבודה בישראל — שהיה ב–2016 כ–3.925.2 מיליון איש — מדובר בתוספת של כ–890 שקל בחודש לעובד.

נתונים בכתבה

לפי הדו"ח, שכבה דקה של מנהלים ובכירים משתכרת שכר גבוה מאוד. ב–2016, התגמול השנתי הממוצע של חמשת המנהלים הבכירים בחברות מדד תל אביב 100 היה 3.36 מיליון שקל, או 281 אלף שקל בחודש. התגמול של מנכ"לי התאגידים בתל אביב 100 היה בממוצע שנתי 4.57 מיליון שקל, או 382 אלף שקל בחודש. תגמול המנכ"לים היה גבוה פי 39 מהשכר הממוצע במשק (9,798 שקל בחודש), ופי 79 משכר המינימום באותה שנה (4,825 שקל בחודש).

על פי הדו"ח, השכירים במאיון העליון בישראל, שמשתכרים לפחות 45 אלף שקל בחודש, הם ברובם גברים יהודים אשכנזים משכילים. שיעור האשכנזים בני דור שני בארץ הנמנים עם קבוצת משתכרי שכר גבוה הוא 2.8% — פי שלושה לערך מזה של המזרחים בני דור שני. 1.7% מהגברים השכירים נמנים עם קבוצת המשתכרים שכר גבוה; זאת, לעומת 0.3% בלבד מהנשים. שיעור היהודים בקבוצת השכר הגבוה היה 1.1%, בעוד חלקם של הערבים כמעט אפסי.

מהצד השני, כ–21% מהמזרחים שהם דור שני בארץ (האב יליד אסיה או אפריקה) נמצאים בקבוצת משתכרי שכר נמוך (שני שלישים מהשכר החציוני, כ–4,600 שקל בחודש), וכ–24% מהאשכנזים בני דור שני.

קבוצת מקבלי השכר הנמוך מאופיינת בריבוי של נשים, ערבים, עולים מברית המועצות לשעבר מאז 1990 ובעלי השכלה נמוכה. יותר משליש מן הנשים השכירות בישראל — 37.1% — נמנות עם קבוצת המשתכרים שכר נמוך. בקרב הגברים, השיעור המקביל נמוך יותר, 22.2%. מספר הערבים גבוה יותר בקבוצה זו — 37.6% לעומת 28% מהיהודים.

ב–2015 היו בישראל 219 אלף משקי בית עניים שבראשם שכיר או שכירה, שהיו 13.1% מכלל משקי הבית שבראשם שכיר. 47.3% מהם היו משקי בית של ערבים — יותר מפי שניים משיעור משקי הבית הערביים באוכלוסייה.

בקרב משקי הבית היהודיים, הייצוג הגבוה ביותר בקבוצה היה של משקי בית חרדיים: 43.6% ממשקי הבית החרדיים שבראשם שכיר הוגדרו עניים. לעומת זאת, בקרב משקי בית יהודיים שאינם חרדיים, השיעור היה 5.1% בלבד.

34.1% מכלל משקי הבית העניים היו משקי בית שבראשם עמדה אישה שכירה (שיעור דומה לכלל משקי הבית שבראשם נשים — 32.5%). בקרב יהודים, בכמחצית מכלל משקי הבית העניים עמדו נשים בראש; בקרב ערבים, השיעור היה 13%. שיעור זה מוסבר בעובדה ששיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה נמוך.

מרכז אדוה מתריע מפני ההשלכות על דור ההמשך בשל העובדה שמשקי בית עניים אינם מסוגלים להשקיע כספים בחינוך, והוצאותיהם על חינוך פורמלי ובלתי־פורמלי נמוכות בהשוואה למשקי בית בחמישון העליון. "נוכח הפער הכלכלי ופערי ההישגים בין תלמידים מרקע חלש לרקע בינוני וחזק, דרושה בדחיפות מדיניות של תקצוב דיפרנציאלי שתצמצם את השלכות הפערים בין הכנסות ההורים על חינוך הילדים", נכתב בדו"ח.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker