למה לוקחים להם 20% מהמשכורת? - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה לוקחים להם 20% מהמשכורת?

ב–1 במאי נכנסה לתוקף תקנה המחייבת מבקשי מקלט להפקיד לקרן מיוחדת 20% משכרם. בנוסף, יחויבו המעסיקים להפריש 16% משכרם ■ את הסכום אמור העובד לקבל כשיעזוב את ישראל ■ ארגון קו לעובד הגיש בקשה לצו מניעה בבג"ץ - אך הנושא טרם נדון בביהמ"ש

36תגובות
מבקש מקלט מסודן עובד במטבח באילת
אוליבייה פיטוסי

פוסט חריף שהעלה השבוע המסעדן יונתן בורוביץ' ממחיש את המצוקה שיצרה תקנה שנכנסה לתוקף ב–1 במאי — הן בקרב מעסיקים והן בקרב עובדים. התקנה החדשה מחייבת מבקשי מקלט להפקיד לקרן מיוחדת 20% משכרם, בנוסף ל–16% שמעסיקיהם מחויבים להפקיד לאותה הקרן.

את הסכומים האלה, שהפקדתם מחויבת לפי סעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל, אמור לקבל העובד בצאתו מן המדינה.

מטרת התיקון לחוק פשוטה: מניעת הסתננות באמצעות חקיקה מגבילה, ובעיקר עידוד מבקשי מקלט לצאת מישראל. כך נוצר מצב שבו האנשים העניים ביותר יאלצו להפקיד 20% משכרם, גם אם הוא נמוך משכר המינימום, לקרן עתידית.

"המסגרת החקיקתית של ההסדר נבחרה בציניות וברשעות", נכתב בבקשה לצו מניעה שהגיש ארגון קו לעובד לבג"ץ, שעדיין לא נידון על אף שהתיקון כבר נכנס לתוקף, "על גבי פלטפורמה חקיקתית בחוק עובדים זרים, שנועדה לחייב מעסיקים בהפרשות סוציאליות עבור מבקשי מקלט המועסקים בישראל לצורך הגנה על זכויותיהם ושמירה על שוויון בקרב העובדים — בנו המשיבים מנגנון כלכלי שתכליתו הפוכה: דרדור מבקשי מקלט לעוני כדי לדחוק אותם מחוץ למדינה. במקום שוויון בזכויות — יש אפליה קשה בשכר נטו, לצד פגיעה בקניין וביכולת להתקיים בכבוד. במקום הגנה על זכויות סוציאליות — יש מנגנון קנסות דרקוני המכרסם בהן", נכתב בבקשה לצו.

"תוצאתו הצפויה של ההסדר הרת גורל וקשה, באופן בלתי־ נתפש ממש", כותבים בקו לעובד, "למשך תקופה ממושכת, שאיש אינו יודע לצפות, תיגזל חמישית משכרם הזעום של מבקשי המקלט".

בקרב מבקשי המקלט עולה מפלס הלחץ. "התקנה הזאת תחליש את האנשים שגם ככה בקושי מתפרנסים, ואין להם לאן ללכת", אומר גורם המקורב לנושא. "יחשוב כל אדם מה יעשה אם יום אחד יודיעו לו שהוא צריך להפריש חמישית מהשכר הנמוך שהוא מקבל".

ג'מאל, מבקש מקלט מסודן שעובד בבית מלון, מספר על בלבול ולחץ. לדבריו שאל על הנושא כבר פעמיים, אך המעסיק שלו עוד לא אמר דבר על התקנה החדשה: "כבר הייתי במתקן חולות ויצאתי משם. עכשיו מגיע חולות 2", הוא אומר. "יהיה יותר לחץ על אנשים לעזוב את המדינה, אבל אנחנו לא יכולים לחזור. המצב בסודן מסוכן ואין לנו ברירה. אני מרוויח 5,000 שקל לחודש, אבל דירה עולה יותר מ–2,000 שקל ויש תשלומי ארנונה, מים, חשמל, גז, מס הכנסה, ביטוח לאומי. הכל אני משלם. מה נעשה אם יקחו 20%? גם ככה אין לי מספיק כסף להתקיים, ואין לי לאן ללכת".

"דוחפים לנו יד עמוקה לכיס מדולדל"

התיקון יקשה גם על המעסיקים, בעיקר מסעדנים, שכבר כיום משלמים היטל מעסיקים על עובדים ללא היתר — 20% משכר העובד — סכום שלא משלמים מעסיקים בתחומי הבניין, החקלאות והסיעוד. מעתה ייאלצו לשלם 16% נוספים על שכרם של העובדים היחידים שמוכנים לעבוד במטבחי המסעדות כיום.

המסעדן יונתן בורוביץ' כתב בפוסט בפייסבוק: "מסעדנים, שפים, חברי לענף האוכל וכל מעסיקי העובדים הזרים, ממשלת ישראל החליטה לדחוף לנו יד עמוקה לכיס מדולדל בתירוץ עלוב. לפי נוהלי רשות ההגירה והאוכלוסין החדשים, ממאי עלינו להפריש סכום של כ–36% משכרו של כל עובד זר (פליט, מסתנן, אתם מכירים כמה כאלה) לטובת 'פנסיה ופיצויי פיטורין'. זה כפול שניים בערך מהפרשה של אזרח ישראל. בחנתי את מנגנון התשלום הזה ומהיכרות שיש לי עם קהל ה'חוסכים' אני קובע בוודאות שמדובר בבור ללא תחתית. הסיכוי של עובד זר בבואו לעזוב את הארץ לקבל את הכספים הללו (בסניף בנק מזרחי בנמל התעופה), לאחר מסלול ביורוקרטי מפרך, שואף לאפס".

מקו לעובד נמסר: "החוק החדש הוא צעד נוסף, חסר תקדים, במאבק באחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה, ודווקא זו המבקשת מאתנו הגנה. מדינת ישראל יודעת היטב כי אינה יכולה לגרש בכפייה את מבקשי המקלט מאריתריאה וסודאן, וככל הנראה חוששת לתת להם מעמד פליט ולכן נמנעת מבדיקת בקשותיהם למקלט. תחת זאת היא עושה כל שביכולתה לגרום להם לעזוב 'מרצון'. המדינה מנסה לאחוז את המקל משני קצותיו: לא להיות חתומה על גירוש בלתי חוקי ובלתי מוסרי, אך גם לא להעניק הגנה ומקלט כפי שמחייבת אמנת האו"ם לפליטים. השימוש בשכר העובדים הוא לא פחות מגזל".

מבנק מזרחי טפחות נמסר בתגובה: "ההחלטה לחייב עובדים זרים ומסתננים בחיסכון אינה כמובן החלטה של הבנק אלא של רשויות המדינה. הבנק השתתף וזכה במכרז שנועד לתת את התנאים והשירותים הפיננסיים הטובים ביותר עבור כספים אלה, כך שלא הבנק אלא המדינה היא הכתובת לכל טענה או ביקורת על עצם ההחלטה לחייב עובדים אלה בחיסכון".

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם