מחקר: הגידול בתעסוקה לא התרחש בשל כניסת ערבים וחרדיות לשוק העבודה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: הגידול בתעסוקה לא התרחש בשל כניסת ערבים וחרדיות לשוק העבודה

לפי מכון אהרון, הגורמים המרכזיים לגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה על פי נתוני המכון למדיניות כלכלית: שיפור בהשכלה, העלאת גיל הפרישה, ירידה בילודה בקרב ערביות וקיצוצים בקצבאות ■ לטענת החוקרים פערים בהכנסה מעבודה הם המקור המרכזי לעוני ולאי שוויון

2תגובות
נשים חרדיות ביריד תעסוקה

התפישה שגורסת כי הגידול הניכר בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה מראשית שנות ה-2000 נבע מגידול בתעסוקת נשים חרדיות וגברים ערבים, אינה מדויקת - כך קובע נייר עמדה שכתבו חוקרים במכון אהרן למדיניות כלכלית.

החוקרים, פרופ' צבי אקשטיין, ד"ר אסנת ליפשיץ וד"ר טלי לרום, כותבים בנייר עמדה שפירסמו לקראת הכנס השנתי של המכון: "אמנם רמת התעסוקה בישראל עלתה והיא גבוהה יחסית לארה"ב ולמדינות OECD אחרות, אך רובה נובע מעלייה בשיעור התעסוקה של יהודים לא חרדים. פירוק הגידול בתעסוקה בין 2002 ל-2016 מראה שקבוצות החרדים והערבים אינן המקור המרכזי לגידול".

לפי נייר העמדה, הגידול בתעסוקה נובע מארבעה גורמים מרכזיים: עלייה ברמת ההשכלה, שאחראית לכ-20% מסך הגידול בתעסוקה לגברים וכ–40% לנשים; העלאת גיל הפרישה, שגרמה לכניסה משמעותית של בני 55–64 למעגל העבודה; ירידה בילודה בקרב נשים ערביות, במקביל לכניסתן לשוק התעסוקה, לעומת הנשים החרדיות שהגדילו במידה רבה את התעסוקה שלהן בלי להקטין את המשפחה; וכן קיצוץ בגמלת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים והחמרת תנאי הזכאות - אלה תמרצו את משקי הבית שתשלומי הרווחה שלהם קטנו להיכנס למעגל העבודה.

נתונים בכתבה

הבשורה הטובה, לפי החוקרים, היא שבמקביל לגידול בתעסוקה חלה עלייה בהכנסה מעבודה (הכנסה ברוטו והכנסה נטו של משקי הבית) בכל העשירונים ובכל קבוצות האוכלוסייה. הבשורה הרעה היא שבמקביל התרחבו פערי ההכנסה, ובפרט בין חרדים וערבים לשאר האוכלוסייה - ונרשם גידול באי־שוויון ובעוני.

החוקרים טוענים כי הפערים בהכנסה מעבודה הם המקור המרכזי לעוני ולאי־שוויון: "ההכנסה מעבודה היא כ-75% מסך ההכנסה ברוטו של משקי הבית בגילי העבודה העיקריים, ולכן הפערים בהכנסה מעבודה הם מקור מרכזי לאי־השוויון בהכנסה הפנויה של משקי הבית — הן בשל פערים בשיעורי התעסוקה, והן בשל פערים גדלים והולכים בהכנסות משעת עבודה".

להתמקד בעבודה, ולא בהעברת משאבים

עוד נמצא כי ב–1985–2014 גדלה ההכנסה מעבודה בעשירון התחתון ב-1.4% בשנה בממוצע, ואילו בעשירון העליון היא גדלה ב-2.3% בכל שנה. שנים אלה התאפיינו גם בירידה מתמשכת ויוצאת דופן בשיעורי התעסוקה של בעלי כישורי עבודה נמוכים, המשתייכים לעשירונים התחתונים. בדומה להכנסה הפנויה, גם בהכנסה מעבודה: מגמת הגידול מדורגת מלמעלה למטה על פי עשירונים, ובולטת בגובהה בעשירון העליון - עדות נוספת לכך ששוק העבודה הוא מקור מרכזי לאי־שוויון.

נתונים בתכבה

החוקרים מצטטים דו"ח של OECD מ-2011, שמסכם את הספרות הכלכלית שחקרה את הנושא בעולם, ומציג את שלושת הגורמים העיקריים לגידול המתמשך באי־שוויון: שיפורים טכנולוגיים מוטי הון אנושי, שמעלים את הפריון של בעלי השכלה גבוהה יותר מכפי שהם מעלים את הפריון של כלל האוכלוסייה; הגלובליזציה, שמתאפיינת בכך שמדינות עניות וגדולות, כמו סין והודו, נהפכות לגורם דומיננטי בסחר הבינלאומי ובקביעת מחירים של מוצרים, ובפרט מוצרים שבמדינות המפותחות מיוצרים על ידי עובדים חסרי השכלה; וכן רגולציה חלשה ואי־אכיפה של חוקי עבודה המגנים על עובדים בעלי שכר נמוך.

חוקרי מכון אהרן קובעים כי "כל שלושת הגורמים האלה משמעותיים בישראל, ובחלקם אף יותר מאשר במדינות אחרות, ומתעצמים עם השנים. הם מביאים לירידה יחסית, ולעתים אף מוחלטת, בשכר ובתעסוקה של העשירונים הנמוכים, ובכך תורמים להגדלת העוני והאי־שוויון, ולהיותם גבוהים מהממוצע במדינות OECD".

החוקרים מציגים בנייר העמדה כמה פתרונות. בין השאר, הם טוענים כי אסטרטגיית המדיניות צריכה להתמקד בצמיחת הפריון והשכר, וכן בתעסוקה ובניסיון, ובפרט של האוכלוסייה בעלת השכלה ומיומנויות נמוכות, באמצעות הכשרה מקצועית וטכנולוגית. עוד מוצעים אכיפה משמעותית של חוקי עבודה; תוכניות שמעבירות אוכלוסייה מרווחה לעבודה; ומענק עבודה (מס הכנסה שלילי).

"מדיניות שתתמקד בשוק העבודה, ולא בהעברה ישירה של משאבים מהעשירונים העליונים לעניים, תשיג השפעה ישירה על ההכנסה בטווח הקצר, וגם השפעה ארוכת טווח על פוטנציאל ההשתכרות ועל הסביבה המשפחתית והחברתית; והשפעה חיובית משמעותית על הגדלת הצמיחה בכלל, ועל זו של העשירונים התחתונים בפרט", כותבים החוקרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#