ניסוי חדש העלה את מספר משלמי חשבונות המים בישראל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניסוי חדש העלה את מספר משלמי חשבונות המים בישראל

ניסוי שנערך בשני תאגיד מים וביוב וכלל פניות שונות במכתבים ומסרונים, העלה את מספרם של משלמי חשבונות המים בכלל, ובהוראות קבע בפרט ■ החוקרים: "המתודולוגיה עובדת, כדאי להרחיב את הניסוי"

5תגובות
תשלום בכרטיס אשראי ויזה
בלומברג

ניסוי מעניין נערך במהלך 2016 ובדק מעל 6,000 בתי אב בנתיבות וירושלים. החוקרים, ד"ר טיראן רוטמן, ראש החוג לכלכלה וניהול במרכז האקדמי ויצו, ופרופ' דורון קליגר, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, בדקו כיצד יכולים עקרנות כלכלה התנהגותית לעודד אנשים לשלם את חשבונות המים שלהם. הניסוי נערך בשני תאגידי מים וביוב: במי אשקלון נערך הניסוי על אנשי "הגרעין הקשה" העומד לפני פתיחת תהליכי הוצאה לפועל, בשל אי תשלום, ובעזרת תאגיד המים הירושלמי מי הגיחון בדקו החוקרים כיצד להעלות את רמת תשלום בהוראת קבע. "רשות המים, כמו משרדי ממשלה נוספים, מבקשת לשלב כלי כלכלה התנהגותית בעבודת הממשל. זאת גם באמצעות מה שנקרא 'מדיניות מבוססת ראיות' – כלומר ביצוע ניסוי שבוחן אילו אמצעים יהיו האפקטיביים ביותר כלפי אוכלוסיות וכוונות שונות" אומר ד"ר רוטמן, "המחקר שלנו מוכיח כי בעזרת עקרונות כלכלה התנהגותית הוכחנו כי באמצעים רכים ניתן לשפר מאוד את אחוזי הגביה".

מהלך הניסוי בתאגיד מי אשקלון כלל 916 בעלי חוב שחולקו לשש קבוצות, אחת מהן קבוצת ביקורת. הניסוי כלל פניות שונות שנעשו במכתבים מלווים שנוספו לחשבונות של אותם בעלי חוב.

המכתב הראשון כלל גם משפט המאזכר את גובה החוב ובנפרד את עלות הריבית המושתת עליו. "מאז פנייתנו האחרונה נוספו כך וכל שקלים לחשבונכם"; המכתב השני הוסיף יחוס לשאר תושבי העיר: לידיעתכם, יותר מ-93% מתושבי העיר משלמים באופן סדיר את תשלומי המים בעיר נתיבות, דבר המבטיח את אספקת המים האיכותית לכלל התושבים ומסייע לערבות ההדדית בין תושבי העיר להמשך איכות חיים תקינה"; המכתב השלישי נוסף ציטוט למכתב הפנייה: "שלמו, ויתקיים בכם המשפט 'כל ישראל עֲרֵבִים זה לזה'".

במכתב הרביעי צוין שבאפשרות בעל החוב לשלוח לתאגיד בקשה מנומקת בכתב ואז יוכל התאגיד לשקול המנעות מתהליכי אכיפה: "אם אין באפשרותכם לשלם, נוכל להימנע מתהליכי אכיפה משפטיים בתנאי שתתקבל מכם בקשה בכתב, הכוללת את הנימוקים לבקשתכם"; המכתב החמישי היה מכתב כללי מטעם התאגיד ללא פנייה אישית, ולקבוצת הביקורת לא נשלח מכתב מלווה.

תוצאות הניסוי מצביעות על הצלחה בניסוי בקרב האוכלוסיה הנבדקת ביחס לקבוצות הביקורת, כאשר 95% מן הפונים (66 במספר, כש-19 מהם גם שילמו בפועל) פנו בעקבות המכתבים. ההצלחה הגדולה ביותר נרשמה דווקא למכתב הראשון והרביעי (כל אחד כ-10% מבין הפונים). בקבוצת הביקורת שלא קיבלה מכתב רק את החשבון פנו 2% לשלמו.

הניסוי הנוסף במי גיחון פנה כבר לאוכלוסייה פוטנציאלית גדולה יותר בת למעלה מ-6,000 בתי אב, שחולקו -60 קבוצות שונות שקיבלו מסרונים בנוסחים שונים ביניהם: "מדי שבוע, מצטרפים מאות מתושבי העיר להסדר תשלום חשבון המים בהוראת קבע"; "20% מתושבי העיר כבר הצטרפו להסדר תשלום חשבון המים בהוראת קבע"; "(אחוז מסוים) מתושבי שכונתך כבר הצטרפו לתשלום חשבון המים בהוראת קבע". התוצאה – עליה מצטברת של 2.9% במספר המצטרפים לתשלום בהוראת קבע, לעומת 0% במספר המצטרפים מקבוצת הביקורת.

"אנו סבורים כי תוצאות הניסוי מעידות כי יש השפעה לשימוש במתודה של כלכלה התנהגותית", אומרים רוטמן וקליגר "כדאי לעבות את ניסוי ההמשך ע"י תכנון ובדיקת כלי ההתערבות נוספים כדי להמשיך ולהרחיב את מעגל המשלמים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#