פעם שישית שביתה? כל איומי ניסנקורן - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פעם שישית שביתה? כל איומי ניסנקורן

בממוצע אחת לחצי שנה מאיים יו"ר ההסתדרות בשביתה כללית, שלא יוצאת לפועל ■ עד היום זה קרה בגלל נושאים רוחביים, אך הפעם הנושא לא נוגע לציבור הרחב. הסיבה: הבחירות להסתדרות בפתח

12תגובות
אבי ניסנקורן
אמיל סלמן

זו הפעם השישית מאז נבחר אבי ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות, שהוא משתמש בנשק יום הדין ומאיים בשביתה כללית. מדובר בריטואל קבוע: משא ומתן בנושא מסוים עולה על שרטון, וניסנקורן מכריז על סכסוך עבודה כלל משקי שמאפשר לו ולמשרד האוצר להיכנס למשא ומתן, ולהתקדם בו לשביעות רצון שני הצדדים. במישה שלא מושגת הסכמה, החוק מאפשר להסתדרות להשבית את כל המשק בתוך 14 יום. בחמש הפעמים הקודמות בהן השתמש ניסנקורן באיום, דובר בנושאים רוחביים המעניינים את כלל הציבור. לעומת זאת, הפעם הנושא מצומצם במיוחד, ורלוונטי למעט עובדים, כאשר רוב הציבור כלל לא מבין מדוע יידרש לשביתה כללית.

ריבוי האיומים הוא מאפיין מובהק של כהונת  ניסנקורן, שנבחר במאי 2014 לא בבחירות כלליות אלא כיורשו של עופר עיני, על ידי בית נבחרי ההסתדרות בלבד. כבר כשנזרק לאוויר האיום הראשון, בדצמבר 2014, סביב נושא שכר המינימום במשק, טענו לא מעט גורמים כי החטא הקדמון (ירושה במקום בחירה) יגרום ליורש להיות לוחמני במיוחד. הנבואה הזו אכן התגשמה. בממוצע - אחת לחצי שנה מכריז היו"ר על שביתה כללית, שנמנעת בסופו של דבר רגע לפני יציאתה אל הפועל.

"ניסנקורן הבין שזו הדרך לפעול מול האוצר - לאיים, כיוון שאחרת כלום לא קורה", אומר גורם מקורב להסתדרות. "נכון שזו לא הדרך הטובה ביותר לנהל יחסי עבודה, אבל היא מוכיחה את עצמה שוב ושוב. האוצר מגיב רק כאשר החרב מונחת לו על הצוואר". האמירה הזו מדויקת בחלקה. אמנם בשל האיום מואצים הדיונים, אבל גם ההסתדרות יודעת מתי לקבל פתרון שיאפשר לשני הצדדים לרדת בכבוד מהעץ עליו טיפסו.

מן הסתם זה מה שיקרה גם הפעם. הסיכוי לשביתה כללית במשק בשל הפגיעה בעובדי תאגיד השידור הציבורי נמוך, אם כי ניסנקורן מצוי בהלך רוח לוחמני במיוחד לאור הבחירות המרחפות מעל ראשו, ויתכן כי דווקא הפעם ירצה להראות כי הוא מאיים - ומקיים.

שלי יחימוביץ'
מוטי קמחי

כאמור, בפעם הראשונה הוכרזה שביתה כללית חצי שנה לאחר תחילת כהונתו של ניסנקורן, בשל המבוי הסתום אליו נקלעו הדיונים על העלאת שכר המינימום. אמנם האוצר הסכים  מראש להעלאת הסכום, בתמורה להיענות ההסתדרות לדרישות מסוימות כמו גמישות ניהולית והכנסת חדשנות טכנולוגית למשרדי הממשלה, אך ההסתדרות איימה בשביתה כללית כדי לקבל את דירשותיה במלואן.

חצי שנה מאוחר יותר, ביולי 2015, שוב נזרק האיום בשביתה כללית, הפעם בנושא העסקה ישירה של עובדי קבלן. גם הפעם השביתה לא יצאה, בסופו של דבר, אל הפועל, לאחר שהאוצר הבטיח לדון בנושא בצורה נרחבת, ולהעביר בתוך כמה שנים 15 אלף עובדים להעסקה ישירה. מדובר אצנם בטיפה בים, אך המספר סיפק את ניסנקורן והאיום הוסר.

בחלוף ארבעה חודשים תוכנית האוצר לבטל את הביטוחים הסיעודיים לכמיליון עובדים נענה גם הוא באיום בשביתה כללית - שגם היא נידחתה בסופו של דבר. ארבעה חודשים שקטים חלפו, וכבר התווסף איום משמעותי, הפעם במסגרת הסכמי השכר למגזר הציבורי. האיום נשמע רציני הפעם, והמשק אכן נערך לשביתה כללית, אלא שהאוצר לא נסוג. אמנם גם באוצר מבינים שנדרשת העלאת שכר אחרי שנתיים ללא הסכם, אלא שבמרתון דיונים האוצר משיג הסכם היסטורי – ובניגוד לדרישת ההסתדרות להעלאה אחוזית בשכר, שתתרום בעיקר למקבלי השכר הגבוה, הרי שבפעם הראשונה נקבע כי חצי מהסכום (שהוא נמוך מדרישת ההסתדרות) יינתן באחוזים וחצי באופן שקלי, כך שיצומצם הפער בין מרוויחי השכר הגבוה והנמוך במגזר הציבורי. ההסכם  גם מחריג את בעלי השכר הנמוך במיוחד ונותן להם העלאה גבוהה יותר. כך או כך השביתה נמנעת.

בפעם החמישית מאיים ניסנקורן שוב בנובמבר 2016, סיבוב שני בנושא הביטוחים הסיעודיים, ושוב, באורח פלא, נמצא הפתרון שימנע ממאות אלפי עובדים להיוותר ללא ביטוח סיעודי לאחר שנים ששילמו עבורו.

תחזיקו אותי! כל האיומים של אבי ניסנקורן בהשבתת המשק מאז שמונה ליו"ר ההסתדרות

כאמור, הפעם השישית מתרחשת כרגע. סכסוך העבודה הוכרז לפני חג הפסח, כאשר ההסתדרות החלה לגייס כבר את נאמניה - דוגמת ועד רשות המסים שלא מחויב בשקט תעשייתי - לשביתות הזדהות עם אנשי רשות השידור. חשוב לזכור שמי שחתם על הסכם פירוק רשות השידור - תוך הסכמה על מספר העובדים שיעבור לתאגיד - וכן על הסכם הפנסיות והתיגמולים הנדיבים מאוד (מאות אלפי שקלים לעובד) שינתנו לעובדי הרשות הפורשים - היה אבי ניסנקורן עצמו, שישב  מול קובי אמסלם, הממונה על השכר דאז, במשא ומתן ארוך ומתיש שבסופו הודיעה הסתדרות כי דרישותיה התקבלו.

על אף שניסנקורן עצמו חתום על ההסכם המקורי, הוא לא מהסס לאיים שוב, כאמור בפעם השישית בתוך שלוש שנים, בשביתה כללית שעלולה לעלות מיליארדים. ניסנקורן, שנלחם על תפקיד יו"ר ההסתדרות מול שלי יחימוביץ', צריך להראות השגים. אם בסיטואציה אחרת אולי היה מגלה סבלנות, הרי שהפעם הנסיבות החיצוניות דוחקות, והבחירות מקדשות את האמצעים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#