בית הדין הארצי לעבודה: אסור לכפות החתמת שעון נוכחות באמצעות טביעת אצבע

בכך התקבל ערעור שהגישה ההסתדרות על החלטה קודמת, שהתירה לעיריית קלנסווה להנהיג שעון נוכחות ביומטרי, ואף דרשה לקבל את טביעות אצבע של כל עובדות החינוך בעיר

ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אישור ביומטרי
ז'נאן בסול
ז'נאן בסול

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מעסיק אינו יכול לדרוש מעובדים להחתים שעון נוכחות ביומטרי באמצעות טביעת אצבע. ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור שהגישה ההסתדרות על החלטה קודמת, בה נקבע כי עיריית קלנסווה רשאית לבקש שרישום הנוכחות של עובדות החינוך בעיר ייעשה באמצעות שעון נוכחות, שהחתימה בו נעשית בהטבעת טביעת האצבע (שעון ביומטרי).

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור, בנימוק כי "כפיית עובדות החינוך על ידי העירייה למסור טביעת אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי, תוך איום (ומימושו) לשלול את שכרן אם לא יעשו כן, מגלמת בתוכה פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן, ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה".

בעקבות זאת אף קבע בית הדין כי "דרישת העירייה מעובדות החינוך למסור טביעות אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי מבוטלת", ואף כי "על העירייה להפסיק את השימוש בשעון הביומטרי".

במסגרת הערעור בבית הדין הארצי לעבודה התייצבו והגישו את עמדותיהם היועץ המשפטי לממשלה, מרכז השלטון המקומי, עמותת "קו לעובד", האגודה לזכויות האזרח בישראל, התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

בית הדין ציין בהחלטתו כי "טביעת אצבע היא מידע פרטי-אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת, כבר בעצם המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר. פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה".

פסק הדין התייחס באריכות לסוגיית מעמדה של טביעת האצבע, וקבע כי היא מהווה מידע אישי, ועל כן "חולשות עליה הוראות החקיקה והפסיקה הרלוונטיות לזכות לפרטיות, הקובעת כי 'לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו'. לצד הוראה זו חלה הוראת סעיף 7 לחוק יסוד כבוד האדם, הקובעת, בין היתר, כי 'כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו'. כן חלות יתר הנורמות המתייחסות לזכות לפרטיות ולאוטונומיה המוכרות במשפט המקובל הישראלי".

בית הדין אף קבע כי המעבר לשימוש בשעון נוכחות ביומטרי מהווה שינוי מהותי בתנאי ההעסקה, ועל כן הוא מצריך היוועצות בנציגות העובדים - דבר שלא התרחש במקרה של עירית קלנסאווה. "לפיכך, העירייה לא היתה רשאית לחייב את עובדות החינוך למסור את טביעות אצבעותיהן לשם שימוש בשעון הביומטרי, ולא היתה רשאית להפעיל נגד המסרבות למסור את טביעת האצבע כל סנקציה שהיא", נכתב בפסק הדין. "אין משמעות הדברים ששימוש בשעון נוכחות ביומטרי או באמצעים ביומטריים אחרים במסגרת העבודה יהא אסור לעולם, אלא שעל מנת להכשיר שימוש שכזה, יש לבחון באופן קפדני קיומם של תנאים מסוימים".

בנוסף הדגיש בית הדין כי המעסיק חייב לוודא שההסכמה לפגיעה בפרטיות היא הסכמה מודעת ומרצון חופשי, וכי בקשה כזו חייבת להיות כרוכה ביידוע העובדים, ולהיעשות במידתיות ובלגיטימיות. בנוגע לבחינת הלגיטימיות של הבקשה, פירט בית הדין כי "יש לבחון את חוקיותה וחוקתיותה של הסנקציה המוטלת על המסרב לפעול בהתאם לחוק או להסכמה, ויש לבחון את אופן יישומה בפועל במקרה הנתון".

בית הדין סיכם כי על העירייה לחדול משימוש בשעון הביומטרי ולהימנע מלדרוש מעובדיה למסור טביעות אצבע.

עו"ד ואיל ראבי, שייצג את העירייה בדיון, מסר כי "אנו לומדים את פסק הדין ושוקלים באילו צעדים לנקוט".

עו"ד אבנר פינצ'וק, שייצג בדיון את האגודה לזכויות האזרח מתוקף מעמדה כ"ידיד בית המשפט" בעניין זה, מסר כי "המשמעות של פסק הדין היא שאלפי עובדות ועובדים שאולצו עד היום למסור טביעת אצבע - סבלו מפגיעה קשה בפרטיות ובכבוד. אני מקווה שמעסיקים יבינו את המסר ויפסיקו לקבוע עובדות בשטח, כמו במקרה הזה. מעסיקים צריכים להפסיק לנצל את פערי הכוחות בינם לבין העובדים ולכבד את פרטיות המועסקים".

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, מסר כי "בית הדין שם סוף לשנים של מחלוקת משפטית, וקבע כי אסור להכריח עובד שלא נותן 'הסכמה' חופשית ומרצון לתת את טביעת האצבע שלו. החשיבות ההיסטורית בפסק הדין היא לא רק שמעתה מקומות עבודה יאלצו להפסיק לחייב עובדים לתת את טביעת האצבע, יותר חשובה הרוח הגבית שבית הדין נותן להתנגדות כנגד המאגר הביומטרי, כאשר הוא מסביר כמה משפילה היא פעילות נטילת טביעת האצבע מאדם (כמו חשוד) וכאשר הוא מסביר שדרוש אינטרס לגיטימי חזק במיוחד על מנת לאפשר את הפגיעה בפרטיות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker