הארכת חופשת הלידה - פלסטר יקר ומיותר - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הארכת חופשת הלידה - פלסטר יקר ומיותר

הבעיה אינה משך חופשת הלידה, אלא החזרה ממנה ■ צריך לגבש תוכנית לאומית לחזרה מדורגת לעבודה, שתתמרץ מעסיקים לפעול כך

5תגובות
אמא עובדת ומחזיקה ילד

הצהלות שנשמעו השבוע בעקבות אישורה בקריאה טרומית של הצעת החוק להארכת חופשת ההורות (בעבר חופשת לידה) ל–15 שבועות, מוקדמות ומיותרות. מדובר בפלסטר יקר, שלא יפתור את הבעיה האמיתית שמכירים כל אב ואם עובדים בישראל: החזרה הקיצונית המלאה למקום העבודה אחרי הלידה.

הורים בישראל זכאים לחופשת הורות של 14 שבועות בתשלום מלא בעקבות לידת תינוק. בהשוואה למדינות אחרות במערב, זאת אמנם חופשה קצרה — אבל נדיבה. במדינות אחרות התשלום עבור חופשת הלידה אינו מלא, כך שמבחינה כלכלית החופשה הארוכה לא תמיד משתלמת, או אפשרית.

הארכה בשבוע של חופשת ההורות בתשלום, כפי שמקדמת כשלב ראשון ח"כ רחל עזריה (כולנו), תעלה למדינה כרבע מיליארד שקל בשנה. זהו סכום גבוה יחסית לאפקט השולי שצפוי מההארכה. גם אם נחמד לקבל עוד חמישה ימי חופשה בתשלום, הם לא מרככים, ולו במעט, את הקושי הנפשי והפיזי שכרוך בחזרה המיידית והמתסכלת לעבודה במשרה מלאה — כמעט בלא התחשבות בכך שבבית מחכה תינוק בן 14 שבועות, או קצת יותר.

הבעיה בישראל אינה משך חופשת ההורות, כי אם החזרה ממנה. נכון שהחוק מחייב לשמור את המשרה להורים הטריים, נכון גם שהורים זכאים ל"שעת הורות" המאפשרת לצאת מהעבודה שעה מוקדם יותר במשך ארבעה חודשים — אבל בפועל החזרה לעבודה סובלת מאפקט מטוטלת קלאסי: רגע אחד ההורה נמצא בבית באופן מלא עם התינוק, וברגע הבא הוא נדרש להגיע במשך חמישה ימים בשבוע למקום העבודה, למשרה שהיא לעתים תובענית מאוד.

זהו השלב שבו נרשמת הנשירה הגדולה ממקום העבודה. החזרה לעבודה היא כל כך קיצונית, עד שלעתים ההורים — בדרך כלל האמהות — מוותרים עליה מראש. כתוצאה מכך, כוח עבודה חשוב ומיומן משנה כיוון לתפקידים מחייבים פחות, או פשוט נפלט לכמה שנים משוק העבודה.

לח"כ רחל עזריה, ולראש הסיעה שלה שר האוצר משה כחלון, יש הזדמנות היסטורית לתקן את הבאג הזה, ולגבש עבור הורים עובדים תוכנית שתאפשר חזרה מדורגת לעבודה, כמו שעושים למשל באינטל. שם הבינו כי חזרה לעבודה אינטנסיבית של מהנדסות שילדו, כמעט אינה אפשרית בתום חופשת ההורות. חזרה מדורגת לעבודה — ולא לעשר שעות עבודה ביום, חמישה ימים בשבוע — מרככת לאם, לאב, לתינוק ולמשפחה כולה את המעבר החד הזה. זה אולי יקר למעסיק בטווח הקצר, אבל משתלם בטווח הארוך.

תוכנית לאומית לחזרה מדורגת לעבודה, שתתמרץ מעסיקים לפעול כך, היא פתרון עמוק למצוקה עמוקה ואמיתית. אלא שסביר להניח כי שר האוצר ויו"ר ועדת הרפורמות לא יאמצו אותו, לפחות לא בשלב הזה. הסיבה היא פוליטית: הרבה יותר קל להוציא רבע מיליארד שקל, שהשר שם בצד בדיוני התקציב האחרונים, ולבשר לציבור "הארכנו את חופשת הלידה".

לחם, שעשועים וחופשת הורות. אבל זה לא פותר את הבעיה: האם הטרייה תתרוצץ בין הבית לעבודה בתום 15 שבועות מהלידה, ולא בתום 14 שבועות.

יתרה מזאת, הארכת החופשה בשבוע מעלה עוד כמה שאלות: מהיכן יגיע הסכום הזה ב–2019 למשל, ואחריה? מהיכן יגזרו עוד רבע מיליארד שקל עבור אותו שבוע, או עוד חצי מיליארד שקל עבור שבועיים הארכה בהמשך? במלים אחרות, הזקנה במסדרון בית החולים תשלם את מחיר הפלסטר הלא חיוני הזה.

עזריה וכחלון מעוניינים לסייע להורים עובדים, אבל המציאות כמו תמיד מקלקלת. אם אין הארכה משמעותית של חופשת הלידה, שתאפשר לאם לשוב לעבודה לאחר שלתינוק יש כבר מקום במסגרת מסודרת (עדיף מסובסדת) בגיל חצי שנה או אפילו שנה — אין משמעות אמיתית להארכת חופשת ההורות. אלא שהארכה כזאת עולה מיליארדים ותגיע כנראה יחד עם השלום העולמי. לעומתה, הארכה סמלית כמו זו שאושרה כעת אמנם אפשרית מבחינה כלכלית, אבל לא באמת תשפיע אם לא תלווה בתוכנית שיבה הדרגתית לעבודה.

קידום שוק העבודה לא יכול להיעשות דרך פופוליזם. הוא סובל מבעיות יסוד שדורשות פתרונות עמוקים. נכון שאי אפשר יהיה לנפנף איתם בקמפיין הבחירות הבא, אבל לשם כך נבחרו חברי הכנסת והשרים שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#