"פיגור בתשלום מוביל למצב בו העסקים נותנים אשראי לגופים ציבוריים": חוק מוסר התשלומים יעלה לקריאה שנייה ושלישית - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פיגור בתשלום מוביל למצב בו העסקים נותנים אשראי לגופים ציבוריים": חוק מוסר התשלומים יעלה לקריאה שנייה ושלישית

הצעת החוק קובעת זמן תשלום של שוטף+30 או שוטף+45 ברוב המקרים, ותקל בעיקר על עסקים קטנים ובינונים ■ להשלמת הליך החקיקה נדרש אישור מליאת הכנסת

2תגובות
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל
אמיל סלמן

הצעת חוק מוסר התשלומים, שיזם משרד הכלכלה והתעשייה, אושרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות איתן כבל. ההצעה צריכה לעבור להצבעה אחרונה במליאת הכנסת.

הצעת החוק היא יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, שבאה לתת מענה לאחת הבעיות הקשות עמה מתמודדים בעיקר עסקים קטנים, של מוסר תשלומים לקוי של מזמין השירות, שמשלם חודשים רבים אחרי קבלתו. לפי נתוני הסוכנות, ממוצע ימי אשראי ספקים עומד על 72 יום. עסקים רבים מדווחים על מועדי תשלום ארוכים יותר שמתקרבים ל-90 ואף ל-120 ימים לאחר ביצוע העסקה.

כבל פתח את הישיבה ואמר כי "מן הראוי ביום העסקים הקטנים והבינוניים לעצור את שיטת שוטף פלוס אינסוף. ההצעה שאושרה תקל על מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, תעשה היסטוריה ותביא בשורה אמיתית ומשמעותית למשק".

משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30

על פי הצעת החוק, יקוצר זמן האשראי כך שמשרדי ממשלה ישלמו שוטף+30, ובעסקות בנייה ותשתיות ישלמו שוטף+70. רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45, ובעסקאות בנייה ותשתיות ישלמו שוטף+80. גופים ציבוריים, גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים ומוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה. עסקים ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות.

הוועדה קבעה כי ההסדר החל על המדינה יחול גם על המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל והרשות לניירות ערך. נקבע כי במקרים בהם יקבלו העיריות מימון חיצוני, הן יצטרכו להודיע על כך מראש לספקים, הן על שיעור המימון והן על זהות הגורם המממן. במקרים כאלו לא ניתן יהיה לדחות את התשלום מעבר לשוטף פלוס 150 יום. כל פיגור מעבר לכך בתשלומים יחייב את הגוף שלא עמד בהסדר בתשלום הצמדה למדד וריבית פיגורים, העומדת כיום על 6.5% בשנה.

החוק יכנס לתוקפו 90 ימים מיום פרסומו ברשומות, ויחול על חוזים שיחתמו מיום התחילה ואילך. עם זאת נקבע כי ההסדרים החלים על המדינה ומוסדותיה יכנסו לתוקף לאחר 4 חודשים, כאשר שר הכלכלה ושר האוצר רשאים לדחות את המועד לתקופה של עד 8 חודשים נוספים, כדי להתקין תקנות שיובאו לאישור הוועדה, ויקבעו הסדרים ליישומו של החוק.

במהלך הישיבה עלה שוב נושא החרגת מערכת הבריאות ונציג משרד הבריאות, ליאור ברק, אמר כי מערכת הבריאות לא יושבת על הררי מזומנים ומתעמרת בספקים, אלא נמצאת במצוקה תזרימית קשה ביותר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין טענה כי לא יכול להיות שמערכת הבריאות תוחרג, בלי שהיא מייצרת מתווה רלוונטי ליישום החוק. כבל דרש כי תוך 3 חודשים יעביר משרד הבריאות לוועדה מתווה להתמודד עם הצעת החוק.

טבלה: הנתונים שבכתבה על מספר ימי התשלום

עוד נקבע כי ההצעה לא תחול בין משרד הביטחון לבין תאגידים בעסקאות של חצי מיליארד שקל ומעלה. עם זאת הובהר כי הדבר לא פוטר את התאגידים המבצעים עסקאות כאלה עם משרד הביטחון לשלם בזמן לספקים שלהם.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר כי "מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים, ואנו מיישרים קו עם הסטנדרטים המקובלים במדינות מפותחות והראויים שיאומצו ויאכפו גם אצלנו. פיגור בתשלום מוביל למצב אבסורדי בו העסקים נותנים אשראי לגופים ציבוריים ולעסקים גדולים, במקום הבנקים, זאת בזמן שהם עצמם סובלים מתנאיי האשראי הנחותים ביותר. הגיע הזמן שמצב זה יוסדר".

במהלך שנתיים מכניסת החוק לתוקף תתבצע בדיקה של השפעותיו

עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה היו מוסדרות (הוראת תכ"מ), ולפיהן יינתנו פרקי זמן של 45-24 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית, שנערך באפריל 2014, מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים, ובתוכם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים.

לצד יכולת נמוכה לספוג את ימי האשראי, מגזר העסקים הקטנים מקבל תנאי אשראי בנקאי נחותים ביחס לעסקים גדולים. לפי דו"חות הבנקים, נדרשים עסקים קטנים לשלם ריבית של כ-6% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של כ-3% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.

בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס, שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים. במהלך שנתיים מכניסת החוק לתוקף, תתבצע בדיקה של השפעות הצעת החוק, ובעקבותיה יוכלו שר הכלכלה והתעשייה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לשנות מההסדרים בהצעת החוק.

ח"כ רועי פולקמן, מיוזמי החוק, אמר כי "הבאנו בשורה אמיתית לאלפי עצמאים ועסקים קטנים שלמעשה נתנו הלוואות למדינה ולחברות ממשלתיות". נשיא ארגון לה"ב, המייצג עסקים קטנים ובינוניים, רועי כהן, אמר כי "מחר מתחילים עידן חדש למען כלכלת ישראל והמגזר העסקי שקורס תחת העול התזרימי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#