שני הכובעים של ראש העיר לשעבר - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שני הכובעים של ראש העיר לשעבר

רפי הוכמן, ראש העיר אילת לשעבר, השתלב בחברה העוסקת בנדל"ן, זה לא הפריע לו לשבת בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר. הוכמן עצמו לא חושב בכלל שיש כאן ניגוד אינטרסים

תגובות

רפי הוכמן היה ראש העיר אילת במשך עשר שנים. מאז סיום כהונתו ב-93' עבר לעסקים פרטיים והחל לעשות לביתו. הוא השתלב בחברה המשפחתית העוסקת בנדל"ן, אבל לא משך ידו מהפוליטיקה המקומית. בכל אחת ממערכות הבחירות שהיו מאז לראשות העיר הוא הפסיד למתחריו, אבל הצליח לשמור על בסיס איתן של כוח במועצה. בבחירות האחרונות שנערכו ב-2003 עלה לסיבוב השני, והפסיד בהפרש קטן לראש העיר המכהן מאיר יצחק הלוי. מעמדו במועצה איפשר לו לבחור את הוועדות העירוניות שבהן יהיה שותף. הוכמן הנדל"ניסט בחר לשבת בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. מושב בוועדה הזו משמעה הרבה השפעה, קשרים וכוח. בכל ישיבה מתקבלות החלטות השוות מיליונים.

בכמה מקרים נראה שרפי הוכמן איש הציבור ורפי הוכמן איש העסקים נפגשו בשתי עיניים והחליטו לקדם באמצעות הוועדה כמה מעסקיהם המשותפים. לפני כשנה, כשהתברר בעיר שיש צורך דחוף בבניית מרכז חברתי לקשישים, נבחר מתחם בסמוך לבית החולים יוספטל שמפעילה בעיר "שירותי בריאות כללית". השטח יועד במקורו להרחבת בית החולים. המודל הכלכלי של בתי חולים בשנים האחרונות כולל גם מרכזי קניות שלהם הכנסות נאות, ובכללית לא מיהרו לוותר על השטח. בעירייה לא התרשמו. הוועדה המקומית החליטה שנמאס לעיר לחכות שהכללית תשקיע בה כסף, ועדיף לדאוג לתושבים הקשישים. בכללית עברו לאמצעים משפטיים וטענו לזכויות על הקרקע וכשגם זה לא עזר, פנו לדרך אחרת. מתברר שהם לא הלכו רחוק מדי: לאחר שבוועדה הוחלט לקדם את תוכנית המרכז לקשישים, הונח על שולחנו של ראש העיר מכתבו של הוכמן ובו התנגדות להחלטה. הוכמן ביקש לקיים דיון נוסף במועצת העיר. הוא הציע שלא לאשר העברת כל השטח למרכז לקשיש כדי שלכללית תישאר אופציה להתרחב. אופציה ששווה כסף גדול.

הוכמן כתב: "יש לי יסוד סביר להניח ששירותי בריאות כללית יקבלו הצעה זו", והביא את הנושא להצבעה במועצת העיר, שם הצליח לבטל את החלטת הוועדה ולהשיג עבור הכללית את מבוקשה. בדרך שכח לספר רק פרט קטן אחד: לפני כשנתיים חתם על חוזה עם הכללית במסגרתו שכרה ממנו משרדים תמורת כ-300 מאות אלף דולר לתקופה של חמש שנים. כך, בזמן שאיש העסקים הוכמן קיבל כסף מהכללית, ישב חבר המועצה הוכמן ודחף להחלטה שהיתה שווה לכללית כסף רב. על חשש לניגוד עניינים הוא לא שמע.

חצי שנה מאוחר יותר שוב לא היה ברור מי הגיע לישיבת ועדת התכנון. האם זה הוכמן היזם או הוכמן נבחר הציבור? באותה ישיבה נדונה בקשתו של יזם לאישור תוכנית לבניין מגורים ומסחר בשדרות התמרים. החברים שאלו שאלות, אבל רק אחד מהם הביע התנגדות. היה זה הוכמן שדרש ממהנדסת העיר שלא לקדם את הבקשה עד שיוכן פתרון תחבורתי לאזור כולו. משמעות ההתנגדות של הוכמן: עיכוב של חודשים ארוכים והפסד כספי גדול ליזם.

הוכמן הצליח לשכנע את הנוכחים שצריך לדאוג לציבור ולא ליזם, ודעתו התקבלה. אלא שגם בישיבה הזו הוא לא סיפר לנוכחים את הסיפור המלא. בבעלות משפחתו מרכז מסחרי הסמוך לבניין שביקש להקים היזם. יישום ההתנגדות של הוכמן חבר המועצה ישפיע על הנכס של הוכמן איש העסקים, וצפוי אף להעלות את ערכו. חוק התכנון והבנייה קובע במפורש כי חבר ועדה שיש לו במישרין או בעקיפין חלק או טובת הנאה בכל עניין העומד לדיון בוועדה חייב להודיע על כך - ולא להיות נוכח בדיונים בעניין. מבקר המדינה כבר הורה להעביר לחקירה פלילית מקרה של סגן ראש העיר פתח תקוה שייצג לקוחות עסקיים והשתתף בדיונים על קידום עניינם בוועדה המקומית.

הוכמן עצמו לא רואה בעיה של ניגוד אינטרסים. "אין ולא היתה השקה בין עסקיי הפרטיים לבין תפקידי הציבורים", מסר השבוע, "מאחר שהנני רואה חשיבות בהקמת המעון לקשיש, פניתי לראש העיר ואמרתי לו כי שירותי בריאות כללית מוכנים להסיר את התנגדותם במידה שמדובר ב-5 דונמים. ראש העיר הסכים, מה עוד שבכך הוצאתי את העגלה מהבוץ וניתן להקים ללא דיחוי את מעון היום לקשיש. קידמתי את בניית מעון היום לקשיש מחד, ולא הענקתי כל טובת הנאה לשירותי בריאות כללית".

באשר למקרה הנוסף טוען הוכמן: "המבנה שבבעלותי נמצא ברחוב אחר ואינו מושפע או משפיע על הנעשה ברחוב שבו דנה התוכנית. בהחלט יכול להיות שהתוכנית התעכבה עד הצגת פתרון תחבורתי, מה שחייבת העירייה לדרוש מכל יזם. לא הצהרתי על ניגוד עניינים, משום שלא הייתי במצב של ניגוד עניינים".

בעיריית אילת הופתעו לשמוע את הפרטים שנחשפים כאן בראשונה. ראש העיר מאיר יצחק הלוי מסר כי הנחה את הלשכה המשפטית ומבקר העירייה לבדוק את הפרטים ולהעבירם ליועץ המשפטי לממשלה.

הדירקטורים המעופפים

בשבוע שעבר נחשפה כאן שערוריית הנסיעות לחו"ל שאירגנו לעצמם חברי דירקטוריון החברה למתנ"סים, חברה ממשלתית באחריות משרד החינוך. סופר כאן על ועדה מיוחדת שהקימו הדירקטורים, כולם פעילים פוליטיים שמינתה שרת החינוך הקודמת, לימור לבנת. הוועדה קבעה שלא תצא נסיעה לחו"ל של עובדי החברה מבלי שישתתף בה לפחות חבר דירקטוריון אחד. החברים - אריה טל, שאול מזרחי, גבי בר זכאי, יוסי רענן ועו"ד דן פנחס - אמרו ועשו.

בשנתיים האחרונות הוציאה החברה קרוב ל-200 אלף שקל על נסיעותיהם לחו"ל גם כשלא היה בהן צורך כלל. בחברה למתנ"סים טענו כי כל הנסיעות אושרו בדירקטוריון וברשות החברות הממשלתית. ברשות החברות קראו ורתחו מזעם: מבדיקה שערכו שם התברר שבדירקטוריון המציאו שיטת עבודה מיוחדת - דיווח בדיעבד. כך למשל, התקבל דיווח על נסיעה שערכו שני דירקטורים בחודש שעבר, כשהשניים כבר עשו את דרכם בחזרה לישראל אחרי מסע מחוף לחוף בארה"ב. ברשות קיבלו את הדיווח והחליטו לנזוף בחברי הדירקטוריון. בכיר ברשות אמר השבוע כי לא ברור אם בכלל ואיזו תועלת הביאו הנסיעות האלה מלבד העמסת הוצאות מיותרות על קופת החברה המידלדלת.

היו"ר אריה טל רואה את הדברים אחרת. לדבריו, הנסיעות מייצרות "קשר אישי לקולגות של הדירקטורים בחו"ל. לקשר האישי בין מקבלי ההחלטות אין תחליף. גם לתורמים בחו"ל חשוב להיפגש ולשמוע ממקור ראשון כיצד באות התרומות שלהם לידי ביטוי מעשי. המפגשים האישיים הם חשובים ביותר, גם אם לא תמיד יש להם תוצר מיידי בגיוס התרומות".

טל שלף נתונים כדי להוכיח את טענתו. לדבריו גויסו בנסיעות יותר מ-3 מיליון דולר ולכן מדובר בהוצאות זניחות. על כמה נתונים הוא דילג: כל הסכום, חוץ מ-400 אלף דולר, הגיע מארגונים שהמרחק בין הנציגות שלהם בישראל לבין משרדיה של החברה למתנ"סים הוא לכל היותר 10 דקות נסיעה. באוטובוס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#