הממצאים הקשים בדו"חות מבקר המדינה על המועמד למנכ"ל קק"ל - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממצאים הקשים בדו"חות מבקר המדינה על המועמד למנכ"ל קק"ל

תהליך מינויו של אמנון בן עמי הוקפא שלשום לאחר חשיפת דו"ח מבקר המדינה בנושא התנהלות רשות האוכלוסין תחת ניהולו ■ בשנים האחרונות פורסמו כמה דו"חות של המבקר שהצביעו על ליקויים בניהול והפעלת כוח האדם ברשות ■ למרות זאת, יו"ר קק"ל, עדיין נחוש למנותו לתפקיד

2תגובות
אמנון בן עמי
אורן נחשון

מינויו של אמנון בן עמי, המועמד למשרת מנכ"ל קק"ל, הוקפא שלשום (א') בעקבות חשיפת TheMarker, שלפיה מבקר המדינה צפוי לפרסם במאי דו"ח על תפקודה של רשות ההגירה והאוכלוסין בתקופה שבה בן עמי עמד בראשה. כעת מסתבר כי בן עמי מככב בשני דו"חות מבקר נוספים, שבהם מפורטים ליקויים בנושא כוח האדם ברשות ההגירה והאוכלוסין, וכן ליקויים בטיפול הרשות בעובדים זרים. עם זאת, נראה כי יו"ר קק"ל, דני עטר, עדיין נחוש למנות את בן עמי לתפקיד.

מנכ"ל קק"ל הקודם, מאיר שפיגלר, סיים את תפקידו בינואר. על המתמודד הנוסף לתפקיד, אלכס חפץ, הופעלו לחצים לפרוש — ובן עמי הוא המתמודד היחיד על התפקיד. אף שעטר טוען כי הוא מבצע מהפכה של שקיפות בארגון, דבר קיומו של דו"ח מבקר המדינה על הרשות לא דווח מראש לדירקטוריון קק"ל, ובן עמי לא דיווח עליו לוועדת האיתור. יתרה מכך, לחברי הדירקטוריון נודע על קיום הדו"ח שצפוי להתפרסם במאי בעקבות הפרסום ב–TheMarker.

בשבוע שעבר מונה השופט בדימוס יוסף איילון לסמכות השיפוטית העליונה בקק"ל. משימתו הראשונה תהיה לבדוק אם בן עמי הוא אכן המינוי הראוי ביותר. אמנם גם איילון לא יקרא ככל הנראה את הדו"ח החדש, אך הוא יוכל לעיין בדו"חות קודמים שפירסם המבקר, בתקופה שבה היה בן עמי מנכ"ל הרשות.

בין הדו"חות הקודמים נמצא דו"ח שפורסם ב–2016, בעקבות ביקורת שערך משרד מבקר המדינה ברשות האוכלוסין בנושא ניהול משאבי האנוש בפברואר־יולי 2015. בין השאר, נטען בדו"ח כי "הרשות מנהלת ומפעילה את מערך כוח האדם שברשותה בסטייה ניכרת מהתקן שאושר לה על ידי נציב שירות המדינה, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם סדרי המינהל התקין. בשל כל אלה נפגעה במידה רבה היכולת לנהל את המשאב האנושי ברשות, לעקוב אחריו ולפקח עליו".

עוד מצא הדו"ח כי "תקן כוח האדם של הרשות היה שגוי ולא רלוונטי (...) נמצא פער ניכר בין תקן כוח האדם של רשות האוכלוסין לבין מצבת העובדים: באפריל 2015 היו רשומות בתקן 2,430 משרות, ואילו מספר המשרות המאוישות היה 1,786 בלבד. 22% מהמשרות בתקן הרשות (525 משרות) לא היו מאוישות באופן קבוע. רשות האוכלוסין לא איישה את כל המשרות הפנויות שבתקן כוח האדם שלה".

על פי הדו"ח, ליקויים נמצאו גם בהליכי איוש המשרות: "מאז יולי 2011 לא איישה הרשות את משרת הסמנכ"ל למינהל ולמשאבי האנוש. רק בנובמבר 2014 נבחר במכרז סמנכ"ל חדש, כך שבמשך שלוש שנים, בתקופה קריטית לגיבושה של הרשות, פעלה הרשות ללא סמנכ"ל למינהל. מנכ"ל הרשות היה אמון על איוש המשרה. בהותרת מצב זה תקופה ממושכת כל כך, נפגעה יכולת הרשות לנהל את כוח האדם שלה ביעילות, ובפרט לפגוע בבניית יחידותיה".

מבקר המדינה, יוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי

בנוסף, נמצא עיכוב ממושך באיוש שלוש משרות של מנהלי לשכות ברשות האוכלוסין, "שעלול לפגוע בתפקודה התקין של הרשות. במשך ארבע שנים, מאוקטובר 2010, איישה הרשות רק 23 מ–40 המשרות הפנויות של אחראֵי המשמרת".

במה שקשור לכוח האדם באגף הביטחון ברשות האוכלוסין כותב המבקר: "נמצא כי יש כמה משרות באגף הביטחון שהעובדים בהן הם בעלי סמכויות שאין להטיל על מי שאינו עובד המדינה. לדוגמה, לעובדת כלשהי ניתנה הרשאה למערכת ממוחשבת של שירות הביטחון הכללי לצורך טיפול בבדיקות ביטחוניות, וכן ניתנה לה הרשאה לקיום קשר עם משטרת ישראל לצורך בדיקת רישום פלילי, בין השאר, של עובדי החברה המעסיקה אותה. לעובדת אחרת ניתנה הסמכות לאשר תשלומים של הרשות לחברה שמעסיקה אותה.

"במשך יותר מחמש שנים התריעה מנהלת אגף הביטחון על הצורך להוסיף לאגף משרות של עובדי מדינה כדי לבצע משימות שבסמכות עובדי המדינה, כנדרש בחוזר נציבות שירות המדינה. עד ינואר 2016 לא נוספו משרות לאגף הביטחון. בדצמבר 2013 נקבע שיש צורך במשרת מנהל תחום החירום ברשות האוכלוסין, שבאחריותו להכין את הארגון לשעת חירום. הרשות לא פעלה לאיוש המשרה ממשאביה, כנדרש".

בפרק ההמלצות כותב המבקר, בין היתר: "על מנכ"ל רשות האוכלוסין לאתר משרות פנויות בתקן הרשות, לרבות משרות ניהול, ולפעול לאלתר לאיושן, בתוך פרק זמן קצר ככל הניתן. על הרשות לאתר בתקן משרות שאין להן גיבוי בתקציב הרשות, אך חיוניות לשם תפקוד יחידות הרשות. אם יימצאו משרות כאלה יש להעביר את המידע על כך, לרבות הנימוקים לצורך במשרות אלה, לנציבות שירות המדינה ולאגף התקציבים במשרד האוצר, במטרה לקבל החלטה משותפת בנוגע לכל משרה, אם יש לבטלה או להקצות בעבורה מהתקציב".

"פגיעה בזכויות עובדים לאורך זמן"

דו"ח אחר של מבקר המדינה, שפורסם ב–2015, גם כן בתקופת ניהולו של בן עמי, בדק את טיפול רשות האוכלוסין בעובדים זרים. בין הליקויים מציין המבקר: "נמצא כי רשות האוכלוסין לא פעלה כדי לקבל מהמעסיקים בענפי החקלאות והסיעוד דיווחים על שכר עובדיהם, כנדרש בהוראות הדין. מידע זה אמור לשמש אותה, בין היתר, לאיתור מעסיקים שחרגו מתנאי היתר ההעסקה ופגעו בזכויות העובדים".

יו"ר קק"ל, דני עטר
אמיל סלמן

בנוסף, נמצא כי "אף שרשות האוכלוסין קיבלה מידע מגורמים חיצוניים הנוגע למאות עובדים זרים, שלפיו שכרם אינו משולם לחשבון בנק בישראל כנדרש בהנחיותיה, ולמרות החשש הממשי שבדרך זו מקופחת הזכות של העובדים האלה לקבל שכר הוגן תמורת עבודתם — היא לא בדקה מידע זה. במשך כשנה לא השלימה רשות האוכלוסין את הטיפול בממצאי בדיקה שעשתה, ובה הועלו הפרות חמורות לכאורה של זכויות עובדים זרים שהועסקו על ידי שני תאגידים בענף הבנייה, ולא קבעה אם הפרות אלה אכן התקיימו".

עוד נמצא כי מאז 2012 לא גובש נוהל עבודה מלא ומקיף המאפשר עבודה משותפת בין משרד הכלכלה לרשות האוכלוסין. "בשיהוי זה יש כדי להביא לפגיעה בזכויות עובדים זרים רבים לאורך תקופת זמן ארוכה".

בפרק ההמלצות מפנה המבקר המלצות לכלל הגורמים המופעים בדו"ח (כולל משרד הכלכלה ואחרים), אך בנושא רשות האוכלוסין הוא כותב: "על מנכ"ל רשות האוכלוסין להבטיח שהרשות תקבל מהמעסיקים דיווחים הנוגעים לשכר העובדים הזרים בכל הענפים כנדרש בחוק, תנקוט סנקציות מתאימות נגד מעסיקי עובדים זרים שהפרו את זכויותיהם, ותאכוף את התנאי בהיתר ההעסקה בדבר תשלום שכר לחשבון הבנק של העובד הזר.

"עליו להבטיח כי בעת קבלת החלטה בדבר מתן היתר למעסיק לשם העסקת עובדים זרים, יהיה לפני הגורם המחליט את כל המידע הרלוונטי, לרבות על חקירות ובדיקות שקיימו משרד הכלכלה, משטרת ישראל ורשות האוכלוסין בעניינו של המעסיק. על מנכ"ל רשות האוכלוסין לפעול לכך שמידע על עובדים זרים — ולפיו היתה ראשית ראיה לכך שהם בגדר קרבנות סחר — יועבר לגורם ברשות שמוסמך להחליט על מתן היתרי העסקה".

בן עמי סירב להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#