סאבלימינל: "ממוסיקה אפשר להתפרנס, אבל בדרכים עוקפות" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סאבלימינל: "ממוסיקה אפשר להתפרנס, אבל בדרכים עוקפות"

דן תורן מקריין לפרסומות; עמיר לב היה מורה למתמטיקה בתיכון. ערן צור מלמד ב"רימון"; חמי רודנר עושה הפקה מוסיקלית לאירועים; וסאבלימינל מופיע בפרסומות; עם מוסיקה, מתברר, קשה לזמרים ללכת למכולת; אז ממה הם חיים בעצם?

תגובות

הם מופיעים לפני מאות ואלפי אנשים. תוכניות טלוויזיה מצליחות נהנות להתהדר בנוכחותם. תחנות הרדיו מפיצות את שיריהם בתדירות בלתי סבירה. פניהם מתנוססים על חלונות הראווה של חנויות תקליטים, ובנות עשרה מנגבות דמעה למשמע קולם ומשננות את מלותיהם. אבל האם הזמרים יכולים להתקיים מכל זה? האם מנהל הבנק מחייך אליהם כאחד המעריצים מהשורה? בכלל לא בטוח.

כשמני בגר היה צריך להשלים הכנסה הוא תפס את ההגה של מכונית מסחרית והסיע אנשים ממקום למקום; כשלרפי פרסקי לא הספיק לספור עד עשר כדי ללכת למכולת, הוא התעסק בנגרות ואחר כך פתח בר; חמי רודנר המציא סלוגנים במשרד פרסום; וסער בדישי שר בקול גדול בפרסומות.

"ממוסיקה אפשר להתפרנס, אבל בדרכים עוקפות", מסביר הראפר סאבלימינל (ראו מסגרת). "תעשה מוצרי חזרה לבית הספר, ועל כל יומן שתמכור ב-40 שקל תקבל יותר מכל מכירה של דיסק".

"רק זמרים מדרג בינוני ומעלה יכולים להתפרנס באופן סביר ממוסיקה", מוסיף מוסיקאי ותיק בתעשייה. "התמלוגים שהם מקבלים בעבור השמעות ברדיו ובטלוויזיה עשויים להגיע לכמה אלפי שקלים בחודש ואולי אפילו ליותר. כל השאר צריכים לחפש עיסוקים נוספים".

ואכן לא מעט זמרים מוצאים עצמם מתפרנסים מעיסוקים שונים, חלקם משונים. את עמיר לב, למשל, אפשר היה למצוא עד לאחרונה עומד ליד לוח ירקרק בכיתת בית ספר ומלמד תיכוניסטים מתמטיקה.

"זה משונה בעבור התלמידים, שרואים אותך יום אחד בטלוויזיה ויום אחר כך בשיעור מסביר על פונקציות, אבל ככה זה במוסיקה - זה לא עסק קל", אומר לב. "האמת היא שעם הגיל התקליטים יותר מצליחים וגם השירים מושמעים יותר, וזה משהו שבהחלט מקל. זה לא כמו פעם, לסיים הופעה ולחשוב שהנגן שלך חוזר הביתה עם משהו כמו 100 שקל.

"אז, בגלל המצב הקשה, החלטתי להתחלק עם הנגנים שלי שווה בשווה. ככה זה במוסיקה - אתה נהנה מהבירה שלך ערב אחד, ולא ברור לך מה יקרה בעוד שבועיים. וזה בסדר - אלה פשוט חיים אחרים".

8 שקלים לדקה

בשוק המוסיקה החלוקה ברורה: יש אמנים כמו שלמה ארצי, ריטה ויהודה פוליקר שמצליחים למלא אולמות ולהתפרנס מהמוסיקה שלהם ללא צורך בעבודה צדדית. יש מבצעים שגם כותבים מלים, מלחינים ושרים כמו שלום חנוך (שהוא, על פי נתוני אקו"ם המלחין המושמע ביותר השנה, כמו בשנים הקודמות, ובמקום השני בדירוג המחברים המושמעים) או אביב גפן (ששירו "מחר" היה השיר המושמע ביותר בשנה החולפת). אלה האחרונים מתפרנסים מתמלוגים שמגיעים אליהם מאקו"ם בעבור הכתיבה וההלחנה. ויש את כל השאר, אלה שפרנסתם קשה ולכן הם נאלצים להשלים הכנסה.

"אפשר לספור על יד אחת את הזמרים שממש מצליחים", אומר אושיק לוי, שחקן, זמר ומנהל באשכולות, החברה לשמירת זכויות האמנים המבצעים בישראל. "אבל גם את קיסריה לא פותחים כל שני וחמישי. אנשים חושבים שמי שמופיע בטלוויזיה הוא עשיר. הם לא מבינים שהזמרים לא עובדים בחברת החשמל ומקבלים משכורת קבועה ופנסיה. רוב האמנים עובדים קשה ופרנסתם לא קלה".

אז ממה הם מתפרנסים?

"מהופעות, הופעות בטלוויזיה, חלטורות, אפילו הצגות ילדים. ככל שלאמן יש יותר עיסוקים וכישרונו רב - כך פרנסתו טובה. אבל בסך הכל, המצב של רובם לא מזהיר במיוחד".

באקו"ם, האגודה השומרת על זכויות היוצרים ככותבים או מלחינים רשומים כ-5,000 חברים. מתוכם יש כמה עשרות מבצעים. האגודה משלמת תמלוגים לחבריה על פי השמעות של יצירותיהם בתחנות הרדיו השונות, בשטחים ציבוריים, זיכיונות לפרסומות והעתקות לספרים.

"בסך הכול מבצעים ספורים חיים מזה", אומר בכיר בעולם המוסיקה. "רוב האנשים, גם שמות מוכרים וידועים, לא בהכרח יכולים לחיות רק מתמלוגים". מנהלת מנוסה בתחום דווקא חושבת אחרת: "אפשר לעשות הרבה כסף מאקו"ם", היא טוענת. "קול ישראל, למשל, משלמים 8 שקלים לדקת השמעה, ככה שאם שיר אורך שלוש דקות בממוצע ומושמע מספר רב של פעמים, הסכומים מצטברים יפה מאוד. כמובן שצריך לזכור שאלה לא הסכומים שמשלמים בגל"צ, ובוודאי ובוודאי שלא ברדיו האזורי".

"התמלוגים הם כל ההבדל בין רווחה למצוקה", מבאר חמי רודנר. "מדובר בסכום שיכול להגיע, בעבור מוסיקאי בעל ותק והכרה, לסביבות 100 אלף שקל בשנה. אבל יש כאן המון משחקי הורדות ידיים עם הגופים המשדרים, שלוחצים על הארגונים שמייצגים את האינטרסים של האמנים להוריד תעריפים. יש גופים משדרים שבאים לכאורה לקדם את המוסיקה הישראלית, אבל בצורה מבישה ביותר, ובלי התערבות של המדינה, פשוט מתעלמים מחובתם לשלם. הקרבות הם בלתי פוסקים: מי משלם, מתי וכמה".

ואולם, תדירות ההשמעות בתחנות הרדיו אינה משפיעה רק על תזרים התמלוגים. מעטים המוסיקאים שהצליחו לזכות באהדת רוכשי האלבום ללא גיבוי מסיווי של חשיפה ברדיו. "אם אתה אהוד גלגל"צ ומקבל שם השמעות מטורפות, אז אתה יכול להתפרנס ממוסיקה בישראל", אומרת מיכל אמדורסקי. "אבל אם משמיעים שיר אחד מתוך התקליט וכל השאר הולך פייפן, אז כל ההשקעה שלך יורדת לטמיון. אין דרך מלבד רדיו להגיע לקהל".

ומה עם הופעות?

"ההוצאות שלי על הופעות מאוד גדולות: רקדנים, תלבושות, תאורה, זמרי ליווי וביגוד, ולכן אני מעדיפה לעשות הופעות מכורות. לכתוב מוסיקה זה לא מספיק כדי להתפרנס, אז אני עושה המון טלוויזיה והנחייה".

אמדורסקי אינה היחידה שנאלצת לרעות בשדות אחרים אך קרובים ברוחם כדי להתפרנס. מרבית היוצרים משתדלים להשלים הכנסה בעיסוקים צדדיים הקשורים למוסיקה. "אני מתפרנס ממכירת הדיסקים שלי, מהופעות, מכתיבת מוסיקה לסרטים ולטלוויזיה ואני גם מפיק מוסיקלית אלבומים לזמרים אחרים", מספר יוני בלוך. "מכל הדברים הללו אפשר לחיות".

זה לא מתסכל, לא היית רוצה רק לשיר את השירים שלך, להופיע?

"לא, אין לי בעיה. אני אוהב מוסיקה על כל פניה ונהנה מהגיוון במקצוע. יש לי חבר, זמר ים-תיכוני מצליח, שעושה שלוש או ארבע הופעות בשבוע בחתונות ובאירועים ולוקח אלפי דולרים להופעה. אני לא יכול לחיות רק מהופעות. אבל בשילוב של כל הדברים שעדיין קשורים למוסיקה, אני לא נאלץ למלצר".

קידום מכירות

אם בעבר הופעות בחתונות ובאירועים היו נחשבים מביכים מעט בעיני זמרים מהשורה הראשונה, היום קל יותר למצוא זמר שיסכים לחגוג עמכם את השמחה - בעבור תמורה הולמת, כמובן. רשימה חלקית: ביום ההולדת של נוחי דנקנר, גלי עטרי נתנה קולה בשיר; בחתונת בתו של יהורם גאון עלה להופיע שלומי שבת; ריקי גל הופיעה בחתונה של גיל ססובר וגם הראל סקעת נראה מזמר בחתונות.

"אם זמר רוצה להופיע, יש סיכוי טוב שהוא יוכל להתפרנס ממוסיקה", טוען דן תורן, שמלבד הופעות בהרכבים שונים גם מקריין לפרסומות, מדובב ומלמד בסדנאות כתיבה. "שוק ההופעות גדל בשנים האחרונות ואפשר להופיע במקומות שונים".

אז למה אתה צריך את כל העיסוקים האחרים?

"אני רואה בעיסוק במוסיקה זכות. אם אני מנגן ומביא חצי מהכסף ואת החצי השני מביא מללמד, אז צריך להגיד תודה. תראו לי מקצוע אחד בישראל שאפשר להתקיים רק ממנו. אולי אם עובדים בהיי-טק 18 שעות ביממה - בשאר המקצועות האחרים החוק הראשון הוא לעשות הרבה דברים במקביל. במקרה שלנו כל שאר העיסוקים הם רק אמצעי קידום מכירות להופעה".

"הדבר הכי מוזר שעשיתי כדי להתפרנס ממוסיקה היה כשניגנתי במועדון של מוסיקה ים-תיכונית בניו יורק", משחזר אלון אוליארצ'יק. "זה לא רעיון כלכלי גדול להיות מוסיקאי. בשביל להתפרנס ממוסיקה צריך להיות ורסטילי, לדעת לתמרן ולתפקד בסגנונות מוסיקליים שונים, לדעת לעשות עיבודים לטלוויזיה, לכתוב מוסיקה לסרטים ולהצגות ולהופיע. אני נאלץ לעשות את הדברים האלה כדי לגמור את החודש כמו שצריך. אם אתה זמר שלא מתמצא, יש לך בעיה כי אתה תלוי בהופעות ובהצלחה של חומרים שאתה כותב".

במלים אחרות, זה מקצוע מאוד לא יציב.

"כן. אתה יכול בקיץ לצאת לסיבוב הופעות ובחורף לעבוד לאט יותר. גם אם אתה מצליח בגדול יש סיכוי שבעוד חצי שנה לא יהיה לך כסף, ואתה תצטרך לחשוב מה אתה הולך לעשות. בחו"ל גם אם יש נתח מסוים של קהל שתהיה לטעמו, עדיין תוכל להתפרנס מהמקצוע, אבל בישראל אם 5% אוהבים אותך, תצטרך לחפש עבודה כמורה בבית ספר למוסיקה".

העשירון העליון

ואכן, לימוד מוסיקה בבתי ספר הוא פרנסה בעבור לא מעט זמרים. דן תורן, ערן צור ושם טוב לוי מלמדים ב"רימון", דודי לוי ואבי בללי מלמדים בבית הספר "Muzik" ומארחים מדי פעם אמנים כמו ירמי קפלן לכיתות אמן; אוהד חיטמן מנהל הרכבים קוליים ב"סקאלה" וריקי גל מעבירה שם כיתות אמן.

"אם אתה טוב ומיומן - אתה יכול ללמד, להעביר קורסים והרצאות", מסביר דני רובס. "אני מעביר כיתות אמן שקשורות לפילוסופיה של מוסיקה וכתיבה, אבל גם מתפרנס מהרבה דברים אחרים: מעבד, מפיק, מנהל מוסיקלי של קבוצות קוליות, ומופיע עם דני ליטני ולבד. כל העיסוקים קשורים לאופי שלי. אני לא מסתפק רק בשירה, מעניין אותי הדברים שמסביב".

ואין לך צביטה בלב כשאתה מופיע במקומות קטנים?

"זה כמו שחברה גדולה מוכרת מכונות. היא תמכור גם לחברות גדולות וגם לקמעונאי קטן. הופעה בקיסריה ולפני 20 איש, שניהם מעניינים באותה מידה. זה לא רק עניין פרנסה אלא גם של הרחבת הבסיס שלך".

מפעם לפעם מתפרסמים בעיתונים הסכומים הגדולים שאותם גורפים בהופעות הכוכבים הגדולים באמת. הכוכבים של המחר קוראים ובטוחים שיתעשרו גם הם. ברוב המוחלט של המקרים מדובר בפנטזיה שלעולם לא תתגשם. "אם אתה לומד פיסיקה, אז אולי אתה חולם להיות האינשטיין הבא", אומר אוליארצ'יק. "אבל רוב הסיכויים שלא תהיה אינשטיין אלא מדען מהשורה. גם במוסיקה זה ככה, יש את מי שמאוד מצליח והוא הופך להיות הסמן של הפנטזיה לאלה שהולכים בעקבותיו. על כל נינט אחת יש מאה שלא יכולות להתפרנס מזה-וזה מטעה".

גם דן תורן מסכים עם ההבחנה: "יש עשירון עליון מפורסם ומצליח, ויש את כל מה שקורה למטה, וגם בתוך האפור יש מלא גוונים. במדינה שלנו יש מקום ל-1.5 כוכב-ילד, ול-1.5 כוכב מבוגר, ול-1.5 כוכבת. כל השאר עובדים קשה".

למרות כל הקשיים ומאבק ההישרדות הסיזיפי של מרבית הזמרים, יש גם שחושב כי המצב לא כל כך גרוע. בטח לא בהשוואה לעבר. "אני חושב שאנחנו חיים בתקופה נהדרת", מכריז חמי רודנר. "לעומת 87', השנה שבה שהגעתי לתל אביב, האפשרויות גדלו באופן משמעותי. אני משוכנע שיש היום הרבה יותר מוסיקאים פעילים מאשר לפני עשור, ממש אין מה להשוות. הקלטת אלבום, למשל, היא עסק שפעם היה כל כך יקר - והיום כל אחד יכול לעשות את זה אצלו בבית, במערכת שעולה כמו טוסטוס".

אתה מצליח לחיות ממוסיקה?

"המוסיקה היא נקודת המוצא לכל העיסוקים שלי: תוכנית הטלוויזיה שאני מגיש, שמדברת על מוסיקאים ועם מוסיקאים, או הפקה מוסיקלית בעבור גופים גדולים כמו חברות היי-טק שלפניהן אני מופיע עם חברים טובים, בפורומים סגורים לציבור הרחב, או עיריית תל אביב (רודנר היה אחראי השנה ל"שרים בכיכר", ערב יום הזיכרון שמארגנת העירייה - ג"ע). אני גם מלמד בבית ספר למשחק ברמת גן, וכמובן - יש לי את הפעילות הקונוונציונלית שלי - כזמר כותב, יוצר ומופיע".

"יש המון אופציות להיחשף - אבל, וזה אבל גדול - הגידול בחשיפה לא מסונכרן עם הגידול בהכנסות. זו אבחנה חשובה, כי אנשים לא קולטים כמה במדינה הקטנה הזו, אפשרויות החשיפה עלו במאות אחוזים - אבל ההכנסות לא מדביקות את הקצב".

ביזנסלימינל - עולם העסקים של קובי שמעוני

הראפר סאבלימינל (קובי שמעוני) הוא היוצא מן הכלל, שממש אינו מעיד על הכלל. בגיל 27 הוא חולש על מיני-אימפריה עסקית שמורכבת ממוצרים נלווים, חברת התקליטים תאקט שמייצרת גם תכנים לסלולר, אולפן הקלטות ושותפות במגה-בר, וכמובן מקמפיינים.

"לאמן בישראל קשה להצליח ועוד יותר קשה לתרגם את ההצלחה למונחים כלכליים", מסביר סאבלימינל. "האמנים טובים ביצירה אבל לא בעסקים. אם בחו"ל יש לכל אמן סוללה של יועצים, עורכי דין ומנהלים, כאן יש מישהו אחד שעושה הכל ולכן קל לעבוד על האמן. היו מקרים של אמנים שיכלו להצליח, אבל האמרגנים שלהם עשקו אותם.

"כשפנתה אלי חברת התקליטים ורצתה להחתים אותי על חוזה אמרתי לא. כל ראפר מקדיש שיר אחד כדי לקלל את חברת התקליטים שלו ואני לא רציתי להבין למה. מי שהושיט לי יד ותמיד אוקיר לו תודה על זה הוא רוני בראון מהליקון שהעביר אלי דף חלק וחתום בתחתיתו ואמר לי 'תכתוב את החוזה, אני חתמתי'. השקעתי זמן כדי ללמוד ולדעת. ידעתי שלא ארוויח כסף רק ממכירת דיסקים אז הפרדתי בין הזכויות ממכירה לזכויות בנושאי הסלולרי או זכויות יוצרים וזכויות לניו-מדיה".

שמעוני עשה את דרכו צעד אחרי צעד וסימן מטרות תוך כדי תנועה: "מרבית האמנים קודם כל רוצים להיות מפורסמים ולא אמנים. במקום להשתפר, להשתפשף בהופעות, הם רוצים להופיע על שערי מגזינים ובטלוויזיה. זו הגדרה של מוצר ולא של אמן.

"אז הם פונים לאמרגנים שקונים אותם, שמים אותם על כל השערים ומנופפים להם בחוזה לקמפיין. הם מרגישים בשמים עד שהם מגלים שחתמו על זה שעל כל הופעה, גם אם נמכרה במיליון שקל, הם מקבלים רק 100 שקל".

סבלימינל, לדבריו, ידע שלא יוכל להתפרנס רק ממוסיקה ולכן מיהר להרחיב את עסקיו. "לפעמים אני מרגיש שאני צריך לקבל צל"ש על כמה שאני עובד" הוא אומר " אני מעדיף כמה עסקים שיעבדו במקביל ומכולם להתפרנס. אני מקבל תמלוגים מאקום ואשכולות, מופיע, מוכר מוצרים נלווים, סלולר, פרסומות, קריינויות ועיבודים. יש לי אולפן הקלטות ואת חברת תאקט".

ומה הטיפים שאתה יכול לתת לאמנים חדשים?

"אם יש לך דיסק ביד, ואתה לא צריך חברת תקליטים שתממן לך אולפן והקלטות, אז כל מה שאתה צריך זו חברת הפצה וכך אתה לא מחוייב לתת לחברת תקליטים הכל מהכל. תפריד בין הזכויות, ואם אתה חושב שיש לך פוטנציאל, שים את המוסיקה בצד לכמה רגעים ותלמד את הביזנס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#