יותר ממה שחשבתם: כמה עולים 65 סוקרים טלפוניים עבור הלמ"ס

קליטת, הכשרת והעסקת הסוקרים הטלפוניים לסקר למ"ס בן מספר חודשים עולה 2.6 מיליון שקלים ■ אף שמדובר בעבודה זמנית, הסוקרים הופכים לעובדי מדינה ■ מבוגרים שמבקשים להתקבל טוענים לאפליה בתהליך המיון

טלי חרותי-סובר
מוקד טלפוני
צילום: דניאל צ'צ'יק
טלי חרותי-סובר

ע' בן ה-70 נחשף לאחרונה לקמפיין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המציע להצטרף לשורותיה כסוקר טלפוני לביצוע סקר הכנה למפקד האוכלוסין (טרומפקד) שיערך במהלך 2017.

ע' חשב כי הוא ואשתו, גימלאים שעבדו לא מעט שנים, יכולים למלא את התפקיד הזה, וגם להכניס עוד משהו לבנק, בנוסף לפנסיה המצומצמת. כשנכנס לאתר נציבות שירות המדינה הופתע לגלות כי הוא נדרש לתעודת בגרות או תואר אקדמי, שקיבל לפני 45 שנה. יתרה מכך – הוא נדרש גם להגיע למיון ממוחשב בן שלוש שעות במשרדי חברת המיון קינן שפי. ע' אכן הגיע למיונים רק כדי לגלות שהוא יושב עם קבוצת צעירים וצעירות, בהם מאיצים במהלך המבחן לעבוד "מהר יותר". "מעבר למבוכה שהייתה בעצם הישיבה עם הצעירים באותו מקום, ברור גם שהתוצאות שלהם טובות משלי" אומר ע'. "השאלה היא אם נדרשת עבודה מהירה בתפקיד עצמו. להבנתי בשיחה טלפונית שכולל סקר נרחב נדרשת דווקא סבלנות. המדינה אולי אומרת שהיא מעודדת תעסוקת מבוגרים אבל בנושא הזה האפליה ברורה. מבקשים מאדם שכבר עשה משהו בחייו תעודת בגרות, ומשיבים אותו במבחנים שברור שהדור הצעיר יעשה טוב יותר, ולא ברור כיצד הם קשורים לתפקיד עצמו". ואכן בנציבות היו מאוד יעילים. יום אחד אחרי התייצבותו במכון קינן שפי קיבל ע' הודעה כי לא יעבור לשלב המיונים הבא כיוון שלא עמד בתנאי הסף.

מעבר לשאלות העולות מתהליך המיון - מסתבר שהוא לא זול

על פי נתוני הלמ"ס, תקציבה לגיוס, הכשרה והעסקה של 65 סוקרי הטלפון לפעילות טרומפקד בשנת 2017 עומד על לא פחות מ-2.6 מיליון שקל. מנציבות שירות המדינה נמסר כי המיון בקינן שפי עולה 944 שקל לאדם. עבור 309 מועמדים שולמו 10,061 שקלים.

בדיקת תהליך קליטת הסוקרים הטלפוניים, שיעבדו במשרדי הלמ"ס בירושלים (למה להזמין אותם מכל הארץ, אם כך) מעלה שאלה נוספת – על אף שמדובר בעבודה זמנית בת חצי שנה, הסוקרים לא רק עוברים תהליך מיון יקר של עובדי מדינה שנקבע על ידי הנציבות, הם גם הופכים לעובדי מדינה מן השורה. כך למשל, יקבלו הסוקרים רשימה ארוכה של הטבות ביניהן החזר הוצאות נסיעה, מכסת שעות טלפון, קצובת ביגוד, תוספת מעונות וקרן השתלמות.

"מדובר בתהליך מוזר, מסורבל, מפלה ובעיקר יקר להפליא" אומר גורם המכיר את הנושא "לא ברור מדוע הוא לא נעשה במיקור חוץ, למשל דרך מוקדים קיימים כמו בבקום, שמעסיק במגזר הערבי, או כל יכול שמסייע לבעלי מוגבלויות. הפרויקט הזה יכול היה להיות פרויקט משותף עם עמותת והדרת, שמסייעת להשמת מבוגרים בשוק העבודה, ועובדת עם המשרד לשוויון חברתי. מצד אחד מדברים על קידום אוכלוסיות מודרות, ומצד שני כשיש תפקיד שאינו דורש הכשרה מקצועית עמוקה, הוא נעשה בתהליך הפוך לחלוטין, שגם עולה למדינה מיליונים".

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר: "הסוקרים מייצגים את הלמ"ס בפני הציבור. עליהם להיות נמרצים, יעילים ומסורים, ובו בזמן, רגישים וסבלניים, שכן בזכותם יכולה הלמ"ס לספק תוצרים טובים יותר, מקצועיים יותר ומדויקים יותר. כמו כל עובדי המדינה, גם סוקרי הלמ"ס נדרשים לעבור את התהליך שנקבע על ידי נציבות שירות המדינה. הלמ"ס עוסקת כבר שנים רבות בגיוס סוקרים ועושה מאמצים לשלב בין עובדיה אוכלוסיות מגוונות: אנשים מבוגרים, בני מיעוטים, יוצאי העדה האתיופית, בעלי מוגבלויות ועוד ולשם כך פונה באופן שוטף ויזום לארגונים, עמותות ומלכר"ים לשם איתור מועמדים על פי חוק ייצוג הולם. מיקור חוץ מחייב התקשרות במכרז ושימוש במערכת אבטחת מידע חזקה מכיוון שיש צורך בשמירת סודיות נתוני פרט".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ