החצר האחורית של משרד החינוך: תנאי ההעסקה המשפילים של מורי הקבלן - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החצר האחורית של משרד החינוך: תנאי ההעסקה המשפילים של מורי הקבלן

2,000 מורי קבלן מועסקים על ידי עמותות לתועלת הציבור ולא על ידי משרד החינוך ■ שכרם משולם לפי שעות הלימוד בפועל, הם לא מקבלים תשלום עבור תקופות של חופשות, ולעתים מודיעים להם זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים שהם מפוטרים והוותק שלהם מתאפס ■ "אנחנו מורים לכל דבר עם תארים ותעודות - לא מוצר מדף"

6תגובות
הפגנה של מורי היל"ה בתל אביב ב-2012
דודו בכר

"אנחנו מורים לכל דבר, עם תארים ותעודות הוראה, ואנחנו עושים עבודה חשובה שאנחנו גאים בה — אבל משרד החינוך מתעקש להעסיק אותנו בחצר האחורית שלו", אומרת לימור פרץ, מורה למתמטיקה. "אין לנו ביטחון תעסוקתי, יכולים לפטר אותנו בכל רגע, ועבור ארבעה חודשים בשנה אנחנו לא מקבלים תשלום. זה מגוחך. את נכנסת למערכת כי את מאמינה בערכיה ובחשיבות החינוך של נוער בסיכון, ומגלה שאת מורה סוג ב'".

פרץ היא מורת קבלן, שמועסקת בתוכנית היל"ה לקידום נוער בסכנת נשירה ממערכת החינוך, המופעלת על ידי רשת החינוך עתיד. המורים, 1,300 במספר, אינם מועסקים ישירות על ידי משרד החינוך, אף שהרשת מפוקחת על ידו והתקציב מגיע מהמשרד.

בניגוד למורים של משרד החינוך, השכר שמקבלים מורי היל"ה נקבע על פי השעות "האפקטיביות", כלומר רק בעבור שעות ההוראה. במקרה שהתלמידים לא מגיעים לשיעורים, תרחיש שכיח היות שמדובר בנוער בסיכון שבשל נסיבות חייו עשוי לא להתמיד, המורים אינם מקבלים שכר. בנוסף, ושוב בניגוד למורים של משרד החינוך, מורי היל"ה אינם זכאים לתשלום עבור התקופות שבהן התלמידים בחופשה, שמצטברות לכארבעה חודשים בשנה. מודל הההעסקה הזה מביא לא מעט מורים למצוקה כלכלית, מאלץ אותם לעבוד בעבודות נוספות, ולעתים אף לבקש דמי אבטלה בחודשי הקיץ.

אם כל זה לא מספיק, המורים מקבלים הודעות על קיצוצים או פיטורים זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים, מה שלא משאיר להם מספיק זמן למצוא עבודה אחרת.

לימור פרץ
לימור פרץ

גם התלמידים נפגעים מכך. "בגלל קיצוצים, התלמידים שלי קיבלו הכנה לבגרות במשך שעה אחת בלבד בשבוע, בעוד שהתלמידים במסגרות הרגילות של משרד החינוך מקבלים לפחות חמש שעות שבועיות במתמטיקה לקראת המבחן", אומרת פרץ. "משרד החינוך מסמן לנו באופן ברור שהתלמידים האלה לא חשובים. אנחנו שומעים משר החינוך, נפתלי בנט, אמירות כמו 'אנחנו מבינים אתכם, בואו ננסה לפתור את הבעיה', אבל בפועל לא קורה כלום. לא יכול להיות שמצפים מהמורה להיות מחויב למערכת, אבל מתייחסים אליו כאל מוצר מדף".

ר', גם היא מורה בתוכנית היל"ה, מכירה היטב את המצב שמתארת פרץ. "עבדתי כמורה לחינוך מיוחד במשך ארבע שנים ויש לי עשר שנות ותק. יחד עם שלושה מורים נוספים פוטרתי באוקטובר האחרון, בטענה שאין תלמידים באזור שלי", היא מספרת. "אבל אני ניידת, זו לא בעיה מבחינתי ללמד תלמידים באזורים קצת יותר רחוקים. תמיד היו לי תלמידים, לפעמים יותר לפעמים פחות, אבל תמיד היתה לי עבודה. פתאום מודיעים שאין עבודה. מה, לא ידעו את זה קודם? מה אני אמורה לעשות חודש אחרי תחילת שנת הלימודים בלי עבודה?"

הזכיין מתחלף - הוותק מתאפס

לפני כחודשים הכריזו מורי היל"ה, ועוד 430 מורי קבלן המועסקים בתוכנית שלבים (תוכנית ללימוד ילדים חולים, שמופעלת על ידי חברת קדימה מדע, השייכת לארגון אורט העולמי) על סכסוך עבודה, ומורי תכנית היל"ה אף השביתו את עבודתם בינואר, זו הפעם השלישית מאז תחילת שנת הלימודים. מורי שלבים מוחים על כשלים דומים: תשלום אפקטיבי (רק בעבור השעות שהם מלמדים בהם), אי תשלום בעבור חופשות משרד החינוך, ואי־ודאות תעסוקתית.

למרות התעקשות משרד החינוך שלא לקרוא למורים המועסקים במיקור חוץ בשם "מורי קבלן", במקרה של מורי תוכנית שלבים, כללי המשחק השתנו עם התחלפות הזכיינית המעסיקה אותם בינואר 2015 (כיום זו חברת קדימה מדע), וחלה הרעה בתנאי העסקתם. לדבריהם, הוותק שלהם התאפס, ומספר התלמידים שמתקבל לתוכנית צומצם — מה שיוצר הצפה של מורים.

"אחרי ששנים הסתפקו באישור מרופא משפחה כדי לקבל את התלמידים לתוכנית, כעת החברה מבקשת מכתב מרופא מומחה", מסבירה מורה בתוכנית. "התוצאה היא שתלמידים ממתינים חודשים למורה עד שנקבע תור לרופא המומחה". הקשחת התנאים, כאמור, הביאה לירידה במספר התלמידים, וכתוצאה מכך לירידה במכסת השעות שהם עובדים. לדברי המורים, אף ששנת הלימודים החלה לפני כמה חודשים — הם לימדו במצטבר שבועות ספורים.

על פי גורמים במשרד החינוך, המספר הלא קבוע של התלמידים הוא הגורם העיקרי לכך שהשירותים האלה מתבצעים על ידי מיקור חוץ. הגמישות הנדרשת בעבודה לא מאפשרת למשרד החינוך להעסיק אותם בהעסקה ישירה. המורים טוענים מצדם שמספר התלמידים לא משתנה, אלא תנאי הקבלה לתוכניות.

בימים אלה מאוגדים מורי היל"ה ושלבים בארגון כוח לעובדים. בין מורי היל"ה להנהלת רשת עתיד מתקיים משא ומתן, שבו הם דורשים השוואת תנאים לאלה של מורי משרד החינוך — הכוללים משרה קבועה והעסקה רציפה שתבטיח תשלום בעבור חודשי הקיץ. לדברי המורים, דרישות אלה נדחו עד היום על ידי ההנהלה.

מרטין וילר
ניבה סימון

"בהיל"ה נחתם הסכם קיבוצי ששיפר את השכר והעביר כ–70% מהמורים מהעסקה על בסיס שעתי להעסקה על בסיס משרה, עם שכר קבוע גם בקיץ", אומר מרטין וילר, רכז ענף החינוך בארגון כוח לעובדים. "אמנם הרציונל מאחורי הפרטת השירותים החינוכיים הללו הוא הצורך בגמישות, אך צריך להביא בחשבון שאופן ההעסקה הזה פוגע במורים". וילר מוסיף כי הדרישה העיקרית של עובדי היל"ה במשא ומתן היא לבטל את ההעסקה השעתית, "זוהי המחלוקת העיקרית בינינו לבין החברה. אנחנו רואים שינויים בקצב אטי — אבל בהחלט נשקול שביתה במידת הצורך".

מורי תוכנית שלבים נמצאים במשא ומתן עם הנהלת קדימה מדע. הם דורשים השוואת תנאים לאלה של מורי משרד החינוך, משרה קבועה והעסקה רציפה שתבטיח תשלום בעבור חודשי הקיץ. לדברי המורים, דרישות אלה נדחו על ידי ההנהלה.

כל מורה חמישי בישראל - מורה קבלן

המושג מורי קבלן אינו מקובל על רבים ממקבלי ההחלטות בישראל, בהם פוליטיקאים ומובילי דעה. ואולם לטענת ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), יו"ר השדולה לחיזוק החינוך הציבורי, "העסקתם של מורים במערכת החינוך באמצעות חברות קבלניות מנוגדת לכל ערך פדגוגי וחברתי. היא משקפת את הזילות של קברניטי מערכת החינוך ביחס למקצוע ההוראה.

"על המורים מוטלת אחת מהמשימות החברתיות החשובות ביותר, ואין להשלים עם העובדה שחלק מהם עושה את עבודתו בלי ליהנות מביטחון תעסוקתי ובלי שחרב הפיטורים תונף תדיר מעל לראשם. מיגור התופעה הבזויה של מורי קבלן במערכת החינוך חייב להיות יעד מרכזי של שר החינוך". ח"כ אילן גילאון (מרצ) גם הוא קורא לשינוי דרמטי במודל ההעסקה הזה.

מדו"ח שחובר על ידי לילי בן עמי, מייסדת הקואליציה להעסקה ישירה בחינוך, בישראל עובדים כ–27 אלף מורי קבלן. "המספרים אינם ברורים, מאחר שהם לא מדווחים בקובצי משרד החינוך", נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אבל לדברי בן עמי, כל מורה חמישי בישראל הוא מורה קבלן.

קיימים ארבע מודלים שונים להעסקת מורים במודל של עובדי קבלן, מסבירה בן עמי: מורים שעובדים כתף אל כתף עם מורי משרד החינוך ומלמדים מקצועות ליבה (בדרך כלל בבתי ספר דמוקרטיים או דו־לשוניים שמצריכים יותר ממורה אחת לכיתה או מספר תלמידים על פי תקן של משרד החינוך), מורים שמועסקים בפרויקטי העשרה של משרד החינוך, מורים במסגרות של חוגים במימון הורי התלמידים או הרשות המקומית, ומורים לילדים שאינם לומדים במסגרת חינוכית, כמו מורי התוכניות היל"ה ושלבים.

"יש להעביר להעסקה ישירה כל שירות הניתן על פי חוק חינוך חובה, כולל חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, או כל פעילות חינוכית קבועה הנעשית בשעות הלימודים ובתוך בית הספר ומוסדות חינוכיים אחרים", אומרת בן עמי.

ממשרד החינוך נמסר: "השימוש במונח 'מורי קבלן' הוא שימוש שגוי ומטעה, שכן מורי העל־יסודי בכללם אינם עובדי מדינה, אלא מועסקים על ידי בעלויות חיצוניות. המשרד מכיר בכך שמורי התוכניות שמופעלות למען תלמידים מנותקים, או למען תלמידים חולים, זכאים לביטחון תעסוקתי".

מרשת עתיד נמסר: "תוכנית היל"ה היא היחידה מבין התוכניות הדומות לה שבה נחתם הסכם קיבוצי, המבטיח רצף וביטחון תעסוקתי למרבית המועסקים במסגרתה ובהתאם לתנאי המכרז שגובש על ידי משרד החינוך, הנוגעים לאופיה של התכנית. תוקפו של ההסכם הקיבוצי תם ואנו מצויים בעיצומו של משא ומתן עם נציגי המורים לחידושו".

מחברת קדימה מדע, המפעילה את תוכנית שלבים, נמסר: "אנו שוללים כל טענה לפגיעה בשכר ובתנאי העבודה של העובדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#