שוק העבודה הממתין לסטודנט הישראלי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק העבודה הממתין לסטודנט הישראלי

סטודנט אמריקאי יוצא לשוק העבודה עם הציונים שקיבל, זהות האוניברסיטה שבה למד וסט הכישרונות שלו. סטודנט ישראלי יוצא לשוק העבודה ושואל את עצמו "מי יסדר לי עבודה"

הסטודנטים המצטיינים למינהל עסקים בלחץ.

לחברות אשר רוצות לגייס אותם לשורותיהן יש טקטיקה חדשה: על השולחן מחכה לך בונוס חתימה של 45 אלף דולר במזומן, הן אומרות. אם תודיע לנו עד אמצע אוקטובר שאתה מצטרף - הכסף שלך. בכל חודש שיחלוף הבונוס יורד - עד אפס.

לסטודנטים הישראלים שיתחילו השבוע את שנת הלימודים החדשה זה נשמע כמו סיפור דמיוני - אך הוא אינו כזה. זהו סיפור אמיתי לחלוטין, המתרחש בימים אלה בארה"ב: עליית מדרגה נוספת בתחרות על כישרונות בשוק העבודה האמריקאי.

הכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב"ניו יורק טיימס" ותיארה את התופעה עשויה להיראות לקורא ישראלי הזויה. כתבת העיתון יוצאת נגד "השיטות" שמפעילות חברות אמריקאיות גדולות על סטודנטים למינהל עסקים כדי שיצטרפו אליהן; סטודנטים ומומחים לגיוס עובדים המרואיינים לכתבה מדברים על ה-Stress (לחץ נפשי) שבו מצויים הסטודנטים האומללים כתוצאה מהחיזורים של החברות.

סטיוארט שאפי, סטודנט שנה שנייה בבית הספר למינהל עסקים וורטון, צולם לכתבה כשהוא יושב על ספסל בפארק ועובד על המחשב הנייד. כיתוב התמונה היה: "הבונוסים מוסיפים ל-Stress שבו אני נמצא". עוד רגע אנחנו בוכים.

בעיני הקורא הישראלי הטקסט הזה הוא כמובן אבסורדי.

הכתבה צדה את עינינו בעקבות התפוצצות פרשת הבקדייטינג - ההונאות שביצעו עשרות חברות בוול סטריט ברישום ההוצאות שלהן בגין אופציות למנהלים ולעובדים.

את רוב תשומת הלב בפרשיות הבקדייטינג תפסו מטבע הדברים המנהלים המושחתים שביצעו את ההונאה כדי להזרים כסף לחשבונות הבנק שלהם ושל עובדיהם מבלי לפגוע ברווחיות של החברה. הבקדייטינג צבר תאוצה בתקופה שבה המנהלים והעובדים גרפו רווחים עצומים ממחירי המניות העולים.

בשבוע שעבר שאלנו כאן כיצד ייתכן שבחברות ישראליות שאינן חברות היי-טק הנסחרות בוול סטריט לא היו תופעות מהסוג הזה. כמה רואי חשבון השיבו לנו שההבדל טמון בשיטות הרישום והדיווח למס הכנסה בישראל.

הבדלי הרישום ידועים, אך זה לא הסיפור: הצורך בוול סטריט לרפד את העובדים באופציות בכמויות גדלות והולכות משקף תופעה נוספת, שאיתה פתחנו: התחרותיות הגבוהה בשוק העבודה האמריקאי; המרדף של מנהלים אחר עובדים כישרוניים.

ההיי-טק הוא הענף הישראלי היחיד שבו יש שוק עבודה תחרותי; זה לא מקרה, זהו ענף גלובלי: הלקוחות נמצאים בחו"ל, המימון מגיע ברובו מחו"ל וכך גם התרבות העסקית.

אלא שההיי-טק הוא בועה המנותקת מהוויה הישראלית והאוסמוזה שלה לתוך שאר חלקי המשק היא איטית וחלשה.

בשאר הענפים בישראל העובדים יכולים רק לחלום על הסיפורים האמריקאיים; השווקים הם הרבה יותר ריכוזיים והאפשרויות הן יותר מוגבלות.

הכל מתחיל ונגמר במבנה המשק הישראלי: בנתח העצום שאוחז הסקטור הציבורי השמן, המסורבל והלא יעיל; בנתח העצום שאוחזים המונופולים הציבוריים והפרטיים; בכוחם של קומץ עסקים גדולים לעומת המכשולים העומדים בפני עסקים קטנים; ובנתח הגדול של ענפים שבהם הרווחיות נקבעת בעיקר על ידי הקרבה לפקידים בירושלים ולא על ידי הכישרון של עובדי החברה.

סטודנט אמריקאי יוצא לשוק העבודה עם הציונים שקיבל, זהות האוניברסיטה שבה למד וסט הכישרונות שלו. הוא יכול להיכנס לעשרות אתרי אינטרנט ולחשב במהירות את הביקוש שיהיה לשירותיו ואת השכר המצפה לו. הוא יודע שאם יצטיין בלימודיו - הוא יחזיר במהירות את שכר הלימוד היקר ששילם.

סטודנט ישראלי יוצא לשוק העבודה ושואל את עצמו "מי יסדר לי עבודה" - את מי אני מכיר, מי מכיר אותי. אם הוא בא מרקע סוציו-אקונומי או צבאי מתאים, "שירותי ההשמה" האפקטיוויים ביותר יהיו בני המשפחה או החברים מהצבא.

רבות נכתב ומדובר בשנים האחרונות על התפוררות מערכת החינוך הישראלית והפער הגדל והולך בינה לבין העולם; תחילה דובר על החינוך בבתי ספר יסודיים ותיכוניים - ועכשיו מחלחלת סוף סוף ההכרה שגם מערכת החינוך הגבוהה מתפוררת.

אך מערכת חינוך אינה מנותקת משאר חלקי הכלכלה - היא מתאימה עצמה לשוק הכלכלי שסביבה ולכן הקצאת תקציבים ושיפור שיטות ההוראה ורמתה לא יספיקו. השאלה היא גם איזה שוק עבודה ממתין לסטודנטים המסיימים: שוק של תחרות על כישרונות ויכולות או שוק ריכוזי של מקורבים, הכרויות ונפוטיזם; שוק שמוכן לשלם על מצוינות או שוק ריכוזי שבו היכולות הן משניות.

החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות גדל הנתח של הענפים שבהם יש שוק כישרונות אמיתי הודות לפריחת ההיי-טק, רפורמות משקיות והגלובליזציה. החדשות הרעות הן שזה מעט מדי ולאט מדי נוכח המהירות שבה נעות הכלכלות המתחרות בנו.

סטודנטים נחושים או בעלי אמצעים מסיקים את המסקנות שלהם ומצטרפים לסטיוארט שאפי על הספסל בפארק ירוק ורחוק. חלקם יחזרו הנה בסיום לימודיהם כדי להיאבק בשיטות הישראליות, אך רבים אחרים ישאירו שם את עצמם, משפחותיהם, כישרונם ומסיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#