היד הנעלמה דואגת שלערבים לא תימצא עבודה

טחנות השוויון בסקטור הממשלתי חורקות ומרעישות. דווקא כאן פועלת "היד הנעלמה" המונעת משיטת הגיוון האנושי לחדור אל שורות השירות הציבורי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

זה כמעט שישים שנה מנסים האזרחים הערבים להשתלב בשירות הציבורי ובחברות הממשלתיות - ויד נעלמה מונעת זאת מהם. אך ראו זה פלא: מה שלא הצליחו להפנים וליישם קברניטי הסקטור הציבורי במדינה בכל מה שקשור לייצוג האזרחים הערבים במוסדות הממשלה בכלל ובחברות הממשלתיות בפרט, השכילו להבין קברניטי הסקטור הפרטי בשוק החופשי, ובמיוחד בענף ההיי-טק.

הנתונים מראים שהממשלה עוברת על חוקי המדינה ועל הכללים שקבעה לעצמה. אף שהאוכלוסייה הערבית מהווה כ-20% מאוכלוסיית המדינה, הדו"ח התקופתי של נציבות שירות המדינה לשנת 2005 בנוגע לייצוג האוכלוסייה הערבית במשרדי ממשלה מראה כי אחוז העובדים הערבים בשירות המדינה הוא 5.7% בלבד - 3,251 מתוך 57,085. חלקם של העובדים הערבים בקרב כ-55 אלף עובדי חברות ממשלתיות הוא פחות מ-1% ומספר הדירקטורים הערבים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות הוא 54 מתוך 557, כלומר 9.7% בלבד - מחצית מחלקם באוכלוסיה. וזאת יותר מעשור לאחר שממשלת ישראל קיבלה על עצמה לשנות מצב זה מן היסוד, הובילה חקיקה ותיקנה תקנות שנועדו להבטיח ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית במוסדות המדינה.

לעומת זאת, חברות בענף ההיי-טק דוגמת hp, אינטל, אמדוקס, SAP ואחרות, כבר מבינות את מה ש"היד הנעלמה" בממשלה מסרבת ליישם ונוהגות בדומה לחברות באירופה ובארצות הברית, שמאמינות בגיוון-אנושי (diversity) אתני ומגדרי כבסיס להון האנושי שלהן. אמונה זו גם עולה בקנה אחד עם העיקרון הכלכלי של עלות-תועלת ועם חשיבות הדימוי הציבורי של החברות הכלכליות. בנוסף, יישום עיקרון הגיוון האנושי תומך ביציבות חברתית ועוזר להעצמת החוסן הכלכלי הקולקטיווי במדינות שבהן הוא מונהג.

בישראל מובילה חברת hp פרקטיקה מהפכנית לגיוון ההון האנושי ובניית צעדי אמון כלפי החברה הערבית. סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה, עדי בילדנר, חסיד עיקרון הגיוון האנושי במקומות העבודה, מוביל את הפרקטיקה הזאת מבלי להתפשר על הטיב ועל האיכות הנדרשת מן המועמדים החדשים. המחויבות לגיוון-אנושי נהפכת בעצם ימים אלה לחלק מן החוזים של חברות היי-טק רבות עם חברות ההשמה שעמן הן קשורות. מהלך זה כולל העברת סדנאות בקרב אקדמאים ערבים בכתיבת קורות חיים וראיונות עבודה בענף ההיי-טק, העברת ימי עיון בקרב מתבגרים, תלמידי י"א וי"ב ערבים, חשיפתם לעולם ההיי-טק ועוד.

מנגד, טחנות השוויון והגיוון-האנושי בסקטור הממשלתי חורקות ומרעישות בלבד. דווקא כאן פועלת "היד הנעלמה" המונעת משיטת הגיוון-האנושי מלחדור אל שורות השירות הציבורי. על הממשלה ללמוד מהשוק הפרטי ולשכור את שירותיהן של חברות השמה במטרה לשלב ערבים בשירות המדינה. ואולם, גם מעבר למעגל השירות הציבורי ניתן לפעול. די בכך שהממשלה תחייב את הספקים שלה ליישם את עיקרון הגיוון-האנושי הלכה למעשה בחברותיהם כתנאי לזכייה במכרזים הממשלתיים כדי שהמציאות הכלכלית-חברתית תיראה אחרת.

האם ממשלות ישראל מחויבות באמת ובתמים לשוויון בין האזרחים ולהסרת הגבול הפנימי בתעסוקה בין יהודים לערבים? אדרבא, שיוכיחו במעשים.

הכותב הוא מנהל התוכנית לייצוג הולם בעמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker