ח"כ אלי אלאלוף: "נביא עובדים זרים לבתי אבות סיעודיים, נגמרו ההתלבטויות" - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ אלי אלאלוף: "נביא עובדים זרים לבתי אבות סיעודיים, נגמרו ההתלבטויות"

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה היום בהתעללות והזנחה בבתי אבות סיעודיים ברחבי הארץ ■ לדברי אלאלוף, הפתרון הוא להביא עוד מהגרי עבודה ■ עמותת קו לעובד: "פתרון זה ראוי לשתי אוכלוסיות יעד מוחלשות בתחום, מהגרי העבודה והמטופלים"

13תגובות
ח"כ אלי אלאלוף
אוליבייה פיטוסי

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה היום (ד') דיון דחוף בנושא התעללות והזנחה בבתי אבות סיעודיים. בוועדה ציין יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, כי בכוונתו "לעשות הכל", על מנת להתיר לעובדים זרים לעבוד בבתי האבות הסיעודיים.

"ההתלבטויות נגמרו. אעזר ביו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם, ובשר האוצר, וכך, אני מקווה, נביא לפתרון מהיר למצוקת כוח האדם האדירה בתחום". אלאלוף קרא עוד ליישם את הרפורמה בסיעוד באמצעות העלאת מס הבריאות. "החמלה והמוסר שלנו כחברה נעלמו. הטיפול בקשישים הפך ללא אנושי, התקציבים נשחקים והופכים בלתי ריאליים, והתוצאה היא הזנחה".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "הזדקנות האוכלוסייה היא משימה אדירה, ואנחנו לא באמת נערכים אליה עם תפישה לאומית רחבה. לא נעשה הנחות לאף מוסד. כוח האדם שלנו לפיקוח הוא זעום, אך אנחנו מפעילים סנקציות, גם כלכליות. התחלנו במספר פעולות בעקבות התחקיר, נמצה את הדין עם כל מי שצריך, ונעשה בדק בית לעצמנו. אני בחיבוטים עצמיים לגבי סוגיית העובדים הזרים. לאחרונה אני נוטה לחשוב שבחלק מהמקרים יש לאפשר זאת".

ח"כ דודי אמסלם אמר בדיון: "יש מחסור בכ-5,000 עובדים בבתי האבות. העובדים הקיימים נאלצים לעבוד גם במשמרות של 17 שעות". הגרונטולוג פרופ' יצחק בריק אמר כי "אם לא תהיה פעולה אינטנסיבית של הממשלה, אנחנו הולכים לקראת קטסטרופה. בשנת 2025 תוכפל אוכלוסיית הקשישים, ובינתיים הנושא מפוזר בין מספר משרדי ממשלה ולא זוכה לטיפול נאות".

שני עובדי סיעוד מוליכים מטופלים בכיסאות גלגלים
מוטי מילרוד

אביטוב זלכין, מנהל בית אבות בירושלים: "לפי התקציב שמקצה לנו משרד הבריאות, אנחנו אמורים לשלם שכר מינימום לעובדים. אז אם בשכר מינימום הם יכולים ללכת לעבוד בחנות בגדים, למה שיבואו לנקות ישבנים? לא ייתכן שמאשרים עובדים זרים לתחומי חקלאות וטיפול ביתי, ולסיעוד בבתי אבות לא". מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, טען כי השכר החודשי לעובדי בתי אבות סיעודיים הוא 7,000 ש"ח ברוטו.

חוק הסיעוד קובע כי זכותו של כל קשיש שזקוק לכך, לקבל לסיוע לפי רמת התפקוד שלו. במקרים של קשישים הזקוקים למטפל צמוד, רוב המטפלים הם מהגרי עבודה, בעיקר מהפיליפינים, הודו, נפאל, סרי לנקה ומדינות מזרח אירופה.

להבדיל מתחומי העסקה אחרים שבהם עוסקים מהגרי עבודה, כמו חקלאות ובניין, עם מדינות שמגיעים מהם מטפלים סיעודיים לא נחתמו הסכמים בילטראליים, ולכן מי שמעוניין להגיע לעבודה בישראל עדיין חייב לשלם ללשכות דמי תיווך. בנוסף, בהיעדר הסכמים בילטראליים יש פחות פיקוח על מידת התאמת העובדים האלה לעבודה שאותה הם צריכים לבצע, למרות הרגישות הגבוהה של תחום הסיעוד.

בישראל יש "הצפה" במהגרי עבודה שמתקשים למצוא מעסיק, אחרי שמעסיק נפטר או מסיים את העסקתם, זאת בנוסף לקשיים שהטיל עלהם משרד הפנים במעברים בין אזורים (החלטה שהתקבלה למניעת מעבר של מהגרי עבודה מהפריפריה למרכז הארץ, שכיום יצרה מחסור בעובדים באזור המרכז). כך שלהביא עוד מהגרי עבודה לישראל בעיקר ייטיב עם לשכות התיווך שגובות אלפי דולרים מאותם מטפלים: לפי נתוני קו לעובד, סכום דמי התיווך הממוצע שמשלמות עובדות סיעוד עומד כיום על כ-10,688 דולר, בעוד הסכום הממוצע שמשלמים עובדים גברים עומד על כ-13,104 דולר.

יתרה מכך, חלק נכבד מדמי התיווך משלמות העובדות בישראל, ולעתים אף את הסכום כולו: לפי עדויות העובדים, הסכום הממוצע ששולם בארץ עומד על 75% מסך דמי התיווך. מדובר בסכומים אסטרונומים במונחי הכלכלה של ארצות המוצא של העובדים, וכתוצאה מכך מגיעים לישראל עובדים משועבדים לחוב וברמת פגיעות גבוהה במיוחד.

מעמותת קו לעובד נמסר בתגובה: "קו לעובד קוראת למדינת ישראל לאפשר לאלפי מהגרי העבודה בסיעוד, שכבר שוהים בישראל ואינם מוצאים מעסיק על אף כשירותם, לעבוד בבתי האבות הסיעודיים בהם מצוקת כוח האדם גדולה. פתרון זה הינו ראוי לשתי אוכלוסיות יעד מוחלשות בתחום, מהגרי העבודה והמטופלים, ועל כן יש לקדמו ביתר שאת, בטרם 'יפתחו השמיים' להבאתם של אלפי עובדים חדשים לענף הסיעוד – עובדים אשר ידוע לכלל הרשויות האחראיות שידרשו לשלם דמי תיווך פליליים בשביל להסדיר את העסקתם".

מדינת ישראל גוררת רגליים בכל הנוגע להתקשרות בהסכם ולשיתוף פעולה בינלאומי בענף הסיעוד, שיאפשרו פיקוח ופעולה נחושה למיגור נוהג גביית דמי התיווך. נושא ההסכמים עם מדינות המוצא בסיעוד והשלכותיו על גובה דמי התיווך נמצא בהליך שמתנהל בבג"ץ מזה עשור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#