אשתי השנייה

קריירה אישית: זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה, בדרך לפוליטיקה

noname
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
noname

יש משהו קצת מטעה במראה של זיו מנדל, 35, מנכ"ל משותף בג'ון ברייס הדרכה. כמי שרק לפני שנתיים פרש מהדרכה, הוא בהחלט יודע לתת את השואו. ברגע אחד נוצצות העיניים של מנדל, כשהוא נשען אחורה בכורסת המנהלים ומתחיל "למכור" את החברה בראשה הוא עומד.

מדובר באדם גדול, גבוה ורחב (כבר שבוע שהוא עושה דיאטה המלווה בדיקור, ולא בפעם הראשונה), וכשהוא נשאל שאלה שאינה נוחה לו, קורה דבר מוזר - מנדל מזנק מהכורסה ונוחת על השולחן. הנוכחות הדובית והחביבה שלו הופכת למאיימת מעט, כשהוא רוכן אליך ומתעקש להביט לך בעיניים.
לאבא של מנדל יש נגריה את העבודה הראשונה שלו בתשלום עשה מנדל ב"קפה אוסלו", בקצה רחוב אבן גבירול בתל אביב. "הייתי איום ונורא, ומאוד רציתי ללכת לעבוד עם אבא שלי, כמו אחי, אבל איך שהיו רואים אותי בנגריה - הם היו אומרים 'זיו, תלך לנקות את החצר'".

כשגויס הוצב בתותחנים, אבל אחרי הטירונות הגיע לתחנה מרכזית בחייו: יחידת ממר"ם, "שם פגשתי קודם כל את אשתי, שהיתה חניכה שלי, ואת השותף שלי, אשתי לעסקים". גם ערן לסר, שותפו לעסקים, פגש באותו קורס ממש חניכה אחרת, שהפכה לאשתו.

ב-1990, עם השחרור, הקימו מנדל ולסר את מ.ל מחשבים, שעסקה בייעוץ והדרכה. "הייתי צריך לשכנע את ערן לבוא איתי ולהקים חברה. הוא התלבט קצת, אבל בסוף הוא בא. זה לא היה כל כך מקובל אז, להקים חברה עם השחרור. האנשים שהשתחררו איתנו מממר"ם, הלכו לעבוד ברובם בחברות הגדולות, לקבל שכר נורמלי.

"בהתחלה המשרד שלנו היה בדירה של ערן ואשתו. במרפסת היה מין פקס-מחשב , ואני זוכר שנורא כעסתי כשנולד להם ילד, והם הוציאו משם את הפקס. אלו היו תחילת שנות ה-90, לא כמו היום, שהמון אנשים צעירים מקימים סטארט אפים. בזמנו הסתכלו עליך מוזר. מאוד מוזר. לא היה קל, אבל היה כיף".
גם אני רוצה להיות ראש ממשלה "במקביל לצבא למדתי בבר אילן, סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב. התואר נמשך שש שנים. התואר האקדמי - אני לא רוצה להשמיץ - אבל הוא מעולם לא היה משמעותי, הוא מעולם לא העניק לי כלום ולא פתח לי שום דלת. הדבר היחידי שנתן לי התואר הוא שבבר אילן למדתי גם מדע המדינה.

"אחד הדברים שתמיד רציתי להיות זה פוליטיקאי. אני עדיין רוצה להיות ראש ממשלה, למרות ששמעתי שיש לי מתחרה, גלעד רבינוביץ', מנכ"ל נטוויז'ן. אני וגלעד חברים מהצבא, אבל אני מוכן שהוא יהיה המתחרה שלי, למרות שיש לי חשש שאנחנו באותו צד של המפה הפוליטית".
ממר"ם של סוף שנות ה-80 היתה חממת היי-טק? "מממר"ם של אז יצאו הרבה אנשים מהתעשייה. ממר"ם, ו- 8200, כל הסביבה הזאת. חלק גדול מהמייסדים של סטארט אפים ושל היי-טקים הם חברים שלנו, חברים טובים, אנחנו משחקים איתם כדורגל. יש קליקה כזאת, ביום שישי משחקים כדורגל בתוכנית ל'. המון בוגרי ממר"ם, 'נרדים' ("יורמים", מ.פ.פ.) כאילו, משחקים כדורגל".
למה דווקא 'נרדים'? "אני מגדיר את עצמי כיורם, למרות שאם היית רואה אותי לפני חצי שנה - היה לי קוקו, וחתכתי אותו בטלוויזיה. אני חושב ש'נרד' זאת מחמאה. ביל גייטס הוא ה'נרד' הגדול ביותר בעולם".

ב-1990 החלה מ.ל מחשבים לעבוד עם חברת ג'ון ברייס סיסטם, נציגות ג'ון ברייס בישראל. ב- 1994 הקימו מנדל ולסר יחד עם ג'ון ברייס סיסטם, את חברת ג'ון ברייס הדרכה, וירדו לאחזקה של 50% בחברה המשותפת. ב-1998 נמכרה גו'ן ברייס סיסטם לאיש העסקים עזרא הראל, וב- 1999 מכרו הראל, לסר ומנדל את החזקותיהם בג'ון ברייס הדרכה לגילת תקשורת.

כך, שבסופו של המהלך, נותרו לסר ומנדל מנכ"לים משותפים בג'ון ברייס הדרכה, עם החזקות בגילת תקשורת, ששוות כ-25 עד 35 מיליון דולר.

"ההחלטה שלנו, לרדת מ-100% החזקה במ.ל מחשבים ולהכניס שותף גדול היא אחת משתי ההחלטות המוצלחות ביותר שעשינו", אומר מנדל. "תמיד ידענו איך לעבוד עם שותף, זה אחד מהיתרונות בזה שאנחנו שני מייסדים. מאז ומעולם ידענו לעבוד יחד, מעולם לא רבנו. אולי קצת צעקות, ממש מעט. הכניסה לג'ון ברייס הדרכה היתה המהלך הכי חשוב, וידענו איך לעבוד שם עם שותף".

"ההחלטה השנייה נבעה בעצם מעזרא הראל, בחור שיודע להיכנס ברגע הנכון ולעשות מייד אקזיט. הוא אדם מדהים, יש לו חזון, והוא זה שהוביל את מכירת ג'ון ברייס הדרכה לגילת. כשבאנו ב-1999 להודיע לעובדים שנתנו את החברה לגילת, היה לנו חשוב להדגיש שעשינו את זה לא רק בגלל ההיבט הכספי, שאני לא מתלונן עליו, הוא חלק מהרציונל וחלק מהאקזיט, אלא גם כי אני באמת מאמין שהמכירה, או המיזוג שלנו לתוך גילת, זה הדבר הכי טוב שקרה לחברה הזאת".
אלו שתי החלטות טובות שלכם. מה בדבר החלטות שגויות? "יש כמה החלטות שגויות. קודם כל, ב-1995 בא אלינו שרגא שחף מא.מ.ת מחשוב, והציע לנו להקים ביחד את ההדרכה המוסמכת של סאן. לא היה לנו זמן, היינו מפוקסים בלבנות את העסק, אז אמרנו לו לא. אחר כך הם הקימו את זה עם חברה אחרת, והם מאוד מצליחים, מתחרים קשים שלנו.

"החלטה שגויה נוספת היא שלפני שלוש שנים ערן ואני ראינו לנגד עינינו את חזון ההדרכה דרך האינטרנט, ואפילו גייסנו כוח אדם לעשות את זה. עשינו כסף טוב מהביזנס של שירותי הדרכה, ולא פיתחנו, לצערי הרב, מוצר של הדרכה דרך האינטרנט, מה שבעצם גילת עושים היום. יכול להיות שהטינו יכולים להיות היום בפוזיציה של גילת".
אז ברגעים אלו פיספסת את הזדמנות חייך? "בטוח שאני מפספס משהו, אבל החיים הם כולם פספוס גדול. אני לא מתחרט על מה שיוצא טוב, ומה שיוצא רע - 'מין אללה'. תזכרי שאני שומר מסורת, אני באמת מאמין באלוהים, לא אוכל בשר עם חלב, לא אוכל חזיר, אני אומנם נוסע בשבת כי אני רואה כדורגל, אבל אני מאוד מקפיד על הרבה דברים. לכן אני אומר - זה הכל מלמעלה".
עם מי אתה מתייעץ? "קודם כל אני מאוד סומך על אשתי כפול שתיים, אשתי בבית ואשתי בעסקים. עם אשתי אני מתייעץ, מקבל פידבקים והערות. אנחנו תמיד רבים כשאני לא מסכים איתה, אבל רק לשם הוויכוח.

"ערן ואני זה שקוף לחלוטין, כל מה שאני יודע הוא יודע, וכל מה שהוא יודע אני יודע, אנחנו מתייעצים ומקבלים החלטות ביחד. כשאפשר מוסיפים עוד אנשים. כשאני מקבל החלטה שנוגעת לאחרים אני משתדל לשתף אותם. למרות שקוראים לי 'זיו אגרזיווי', אני לא כופה, אני באמת משכנע".
מה החזון הנוכחי שלכם? "כרגע, מבחינת כיוונים אסטרטגיים, אנחנו עדיין רוצים להיות מספר אחד בארץ. בדיוק השנה עברנו את סיוון, מתחרה קשה כל השנים. פתחנו גם סניפים בהונגריה, ואנחנו פותחים בקרוב מאוד סניפים באנגליה ובטורקיה. אנחנו גם חזק מאוד בתחום ה-e-learning, נרים מיזם מאוד מאוד גדול בארץ, קמפוס וירטואלי לקורסי הסבה.

"ההדרכה היא היום מצב של WIN-WIN-WIN. בא בחור צעיר ומקבל מקצוע, הוא מרוצה ומוצא עבודה, מקום העבודה מרוצה כי הוא מוצא עובד, אנחנו מאוד מרוצים כי אנחנו מקבלים כסף, והבנק שלנו מרוצה. אני גם מקבל לפעמים מתנות, זה נורא מביך אותי. אתמול בדיוק קיבלתי עניבה כי עזרתי למישהו למצוא עבודה. זה נראה לי נורא מצחיק, כל כך קל בשוק".
מה צריך מנהל טוב? מה חשוב? "לדעתי, חשוב החזון, וחשוב להבין שהתפקיד שלך זה לא לנהל את האנשים, אלא לתת להם שירות. להראות להם את המטרה, להוביל אותם, לפתור להם בעיות ולתת להם גיבוי. אני חושב שהמבנה הארגוני המודרני הוא הפוך. במיוחד בהיי-טק, אני מתייחס לעובדים כמו ספק ללקוחות. אם הם לקוחות, אני צריך לשרת אותם.

"עוד דבר חשוב בתרבות העבודה שלנו זה שאם אתה משלם להם משכורת, תן להם לעשות את העבודה. אתה לא מרוצה? אל תעבוד איתם. אנחנו נותנים המון חופש, נותנים לאנשים להתפתח, נותנים להם את הקרדיט. דבר נוסף זה ביקורת עצמית מאוד נוקבת, גם על עצמנו וגם על אחרים, כל הזמן להגיד שאנחנו לא מספיק טובים, איך אנחנו משתפרים".
זה לא שוחק? "זה מאוד שוחק. בכלל, אני הייתי מדריך 6-5 ימים בשבוע, כולל שישי, לפעמים 12 שעות ביום. 13 שנים של הדרכה, כולל בצבא, לעמוד על הבמה, כשאתה תמיד נחמד, תמיד נותן את השואו, תמיד עם אנרגיה. אני נהנה מזה, זה כל הסוד. אם אני לא איהנה אני לא אעשה".
אתה חי חיים של בן 35 ממוצע? "אתה מסתובב בתוך הסביבה שלך, וזו בועה. אני, ללא ספק, חי בבועה. נראה לי שאני מנהל חיים נורמלים לחלוטין, אני הולך לכדורגל ורואה סרטים, הולך למסעדות ומטייל בשישי-שבת, אבל אני חי בבועה.

"בואי נסתכל על החברים שלי מממר"ם: אחד הוא סמנכ"ל שיווק ומכירות באמדוקס, השני מכר את ממקו, השלישי סמנכ"ל מכירות בסטארט אפ מצליח, והרביעי זה ערן. גם החברים מהתיכון מאוד מצליחים. כולם מצליחים, ואני לא יודע, אני נמצא בתוך המצליחים האלה.

"כשאני בא לנגריה של אבא שלי, שם זאת ארץ ישראל אחרת לגמרי. בנגריה, במסעדות, באנשים, אפילו בציפיות. אני לא יודע אם אני חי כמו כל בן 35. אני חושב שאני חי כמו כל אחד מהמחזור שלי באליאנס, אבל זאת לא חוכמה גדולה. אבא שלי עבד כל החיים שלו קשה בארבע אצבעותיו, ואת העסק הזה אני הקמתי בארבע אצבעותי.

לא היה לי כסף בשביל להקים אותו, את הלימודים והרכב מימנתי מהמשכורת שלי בצבא, גרתי עם ההורים עד גיל 28. בסך הכל עשיתי את זה במו ידי, עבדתי מאוד קשה, ואני עדיין עובד מאוד קשה".
יש לך זמן לילדה? אשתך לא כועסת? "אנחנו עכשיו בהמון נסיעות לחוץ לארץ, ערן ואני. אישתי מבינה, גם בתעשייה הזאת, ופעמיים בשבוע, לא משנה מה, אני מסיים לעבוד בחמש וחוזר הביתה לילדה שלי. אני משתדל לעשות טיסות של יום, כמה שפחות להיעדר מהבית. אם אני נוסע לאנגליה לערב, למחרת אני בבית. זה טירוף, זה מכסח לך את כל המערכת הביולוגית. זה שוחק, אבל אנחנו נהנים מזה. כל התעשייה הזאת ככה, עבדים של זהב".
אז מתי אומרים די? "כשאני אלך לפוליטיקה כמובן, עוד שלוש שנים, לקראת בחירות. אם הבחירות יהיו בקרוב, אני לא אספיק, אבל לבחירות הבאות אני ארצה ללכת. אני מקווה שיבחרו אותי כמועמד, ואם לא, אז בבחירות שאחרי. אני מאמין שאני אתמודד בקרוב. בפירוש כן".
מה הכיוון הפוליטי? "אומרים את זה בראיונות? זה פוליטיקלי קורקט? מרכז עם נטייה לשמאל. אני מזכיר לך שאני מסורתי, ודווקא מאוד קפיטליסט, אבל אני חושב שהמפה תשתנה ברגע שיהיה שלום. הרבה אוהדי עבודה דווקא מתאימים יותר בדעותיהם הכלכליות לליכוד, ולהפך. אם בעיית השלום תיפתר, מי שיכול להפתיע ולהיות מנהיג פועלים אמיתי זה עמיר פרץ. הוא כנראה מאוד מתוחכם, הרבה יותר ממה שהוא נראה.

"לדעתי, המדינה באמת צריכה מנהיגות כלכלית, מנהיגות של היי-טק, שאין היום בכלל. לא מנהיגות צה"לית. תסתכלי היום על מי שמתמודד, ברק? שרון? אין אפילו נציג אחד של היי-טק בכנסת. זה לא הגיוני, נשנה את זה, זה מפריע למדינה.

"אני חושב שגיל שוויד, שהוא כנראה בחור מבריק, היה צריך להיות מתמודד לכנסת. אני חושב שזיסאפל היה צריך להתמודד לכנסת. אני חושש שהם לא יילכו לשם, כי העוצמה, הכוח, הפוטנציאל, זה לא נמצא שם. לדעתי הם צריכים להיות שם, הם היו מובילים את המדינה לאן שצריך".
כמה אתה מרוויח היום? "את זה אני מנוע מלהגיד, לא תוציאי ממני. אני אגיד לך משהו שידהים אותך: אני לא ממש יודע. אני צריך לשאול את ערן, הוא מרוויח בדיוק כמוני. אצלנו בענף, המשכורות הגדולות הן האופציות, ויש לי גם אופציות, את זה אני יכול להגיד, למרות שאני לא יכול להגיד כמה הן שוות בדיוק. אם יהיו לנכדים שלי חיים טובים זה לא בגלל המשכורת שלי, זה בגלל שמכרתי את ג'ון ברייס. מכרנו בשווי של 30-25 מיליון דולר, זה יספיק לילדים, ואני לא צריך לעבוד.

"הדבר הכי מתסכל כשאתה מוכר, ואני בטוח שכל מי שמוכר היום יגיד לך את זה, זה שברמה האישית, אתה בהלם. פתאום אתה בסיטואציה שאתה לא צריך לעבוד, אין לך מטרה בחיים, אתה יכול לעשות מה שבא לך. לא קיבלנו 300 מיליון דולר, קיבלנו מספיק כדי שאני אקנה בית, ואתן לילדים שלי, ואני יכול לשים את הכסף בבנק ולא לעשות כלום. לוקח קצת זמן להתאפס. לי היה קל יחסית, כי אמרתי 'אוקי, אני הולך לפוליטיקה'".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker