יונתן קולבר משוכנע שאי.די.בי יכולה לכבוש את העולם - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יונתן קולבר משוכנע שאי.די.בי יכולה לכבוש את העולם

לאחר תשע שנים החליטו יונתן קולבר ומשפחת ברונפמן לוותר ולמכור את השליטה בכור לנוחי דנקנר, בהפסד של מאות מיליוני שקלים; כיצד התקבלה ההחלטה הקשה? דיוקנו של מי שנחשב בשנות ה-90 לילד הפלא של המשק הישראלי

תגובות

הגשם ששטף את רחובות ירושלים בפברואר 2006 לא הפריע לחברי ההנהלה הבכירה של כור, שהתכנסו במשרדיו של צ'ארלס ברונפמן הקנדי, לדון בתוכנית האסטרטגית של הקונצרן הוותיק. ליד ברונפמן ישב יונתן קולבר, שותפו לעסקים בישראל ובנו של חברו הטוב מטורונטו. ברונפמן הוא הסנדק של קולבר, והשניים החזיקו 35.4% ממניות כור באמצעות חברת קלארידג' שהקימו בקנדה לפני כ-20 שנה.

על הפרק עמדה הצעה להיכנס להשקעה גדולה חדשה במאות מיליוני דולרים, שעם הצמיחה הצפויה של החברות הבנות של כור - מכתשים אגן ואי.סי.איי - תכפיל את שווי החברה בתוך חמש שנים. החלק הפחות משמח בתוכנית היה ההערכה כי ההשקעה החדשה תכניס את כור מחדש לתקופה של הלוואות וחובות גדולים.

אבל אז הפתיע ברונפמן. "צ'ארלס אמר שהוא יותר מדי רחוק מישראל, שהוא עוד מעט בן 75 ושיש לו השקעות יפות בארה"ב ובקנדה; שאם ניכרת התעניינות בכור, ואם מישהו ישלם פרמיה בעבורה - הוא ירצה לצאת", שיחזר אחד ממנהלי כור. "המשפחה פנתה ליונתן ואמרה לו, שאם מישהו ישלם מחיר כזה וכזה, זה עדיף. במלים אחרות, יונתן קיבל הנחיות איך למכור את החברה", הוסיף הבכיר.

כך התחילה להתגלגל עסקת המכירה של כור, שנחתמה שלושה חודשים מאוחר יותר עם אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר. קלארידג' תקבל 446 מיליון דולר מדנקנר בעבור מניותיה בכור (35.4%) - עסקה ששיקפה לכור שווי של 1.26 מיליארד דולר, הגבוה ב-26% משוויה באותו זמן בבורסה.

"שר החוץ של אי.די.בי"

"היתה דרמה גדולה במכירה", סיפר הבכיר - אך דחה על הסף האשמות של חוסר הגינות מצד מנהלי המשא ומתן מטעם כור, קולבר ודני בירן. ככל הידוע, סגרו השניים עם תשובה על העסקה וכולם טסו לניו יורק לחתום עם ברונפמן. אלא שבאותו זמן ממש, ישב דנקנר בביתו בהרצליה פיתוח ופרם תפר אחר תפר את העסקה ששזר תשובה.

דנקנר, שהחזיק ב-10% מכור וכן הסכם "אי הפתעה" עם בעליה, סבר כי יקבל חלון הזדמנויות לרכוש אותה לבד. זה לא קרה. בסופו של דבר הציע דנקנר מחיר שהיה כנראה גבוה בכ-10% מהמחיר של תשובה, וגרף את הקופה. עכשיו הגיע תורו של תשובה להרגיש נפגע.

"אין לאף אחד סיבה להיעלב", סיפר מקורב למגעים מטעם כור. "לא היתה תקשורת מספיק טובה בין תשובה למוכרים. כשהם אמרו שזה המחיר הסופי, הוא חשב שהמשא ומתן רק מתחיל. יונתן דווקא אוהב אותו. הוא סבור כי העובדה שכל אחד מהרוכשים הפוטנציאלים נעלב קצת, מראה כי הוא ניהל את המשא ומתן בצורה הכי נכונה - שהוא מילא את חובתו כלפי בעלי המניות".

בימים אלה, כששואלים את קולבר "מה נשמע", הוא עונה "ממש מעולה", מספר אחד מחבריו הקרובים. קולבר עצמו סירב להתראיין לכתבה. לדברי החבר, קולבר לא נראה כל כך שמח ומאושר זה זמן רב - הוא נרגש כמו טירון בשוק ההון לקראת ההתחלה החדשה בתפקידו כיו"ר כור, זרוע ההשקעות בחו"ל של אי.די.בי, למעט בתחום הנדל"ן.

"לקולבר אין בעיה להיות שכיר של דנקנר. מה, בכור הוא לא היה שכיר? יש לו מספיק כסף והוא יכול כבר לא לעבוד בכלל. אבל כשהוא מדבר על אי.די.בי, הוא אומר שהוא הולך לעבוד בחברה הכי מעניינת במשק, שבעבודה נכונה ניתן להכפיל את השווי שלה, בעיקר על ידי פעילות רכישות בחו"ל, שנוחי הולך להשקיע סכומים מאוד גדולים בחו"ל ושהוא, יונתן, יהיה בעצם שר החוץ של אי.די.בי", מוסיף החבר.

לא רק קולבר משוכנע שיש לו כימיה טובה עם דנקנר. גם באי.די.בי סבורים כי השידוך יצליח. השבוע סיפר קולבר לקומץ חברים, כי הוא משוכנע שאי.די.בי יכולה לכבוש את העולם. לדבריו, נכון לעכשיו היא נשענת על הכלכלה המקומית - אבל הוספת מכתשים אגן ואי.סי.איי לתיק ההשקעות של הקבוצה תחזק את פעילותה הבינלאומית. "קולבר מדבר על אי.די.בי במושגים של 'בית חם' ונראה מאוד מרוצה, לא כמו מי שחושב שיש פה פגיעה באגו שלו", מדגיש חברו של קולבר.

קייס סטאדי

לקולבר, 44, יש כמה סיבות להיות אחד האנשים השמחים במשק. השנים האחרונות חייכו אליו, אחרי שנים קשות שבהן צללה מניית כור מ-24 דולר כשרכש את החברה בסוף 1997 ל-2 דולרים בלבד לאחר התרסקות בועת ההיי-טק והטלקום. הוא הפסיק לכנס מסיבות עיתונאים וירד למחתרת מבחינה תקשורתית. בארבע-חמש השנים האחרונות הוא עמל על שיקום כור והחברה הבת אי.סי.איי, שגם שוויה צלל מ-30 דולר למניה ל-2 דולרים.

עכשיו, כחמש שנים אחרי ההתרסקות, מספר קולבר בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב את סיפור שיקומן של שתי החברות - סיפור שהפך ל"קייס סטאדי" של תוכנית מפנה בחברות במשבר. נוסף על העלייה בשווי השוק של החברות, האקזיט שביצע קיזז את רוב ההפסדים שנרשמו לו על הנייר.

קולבר יכול לבחור את נקודת הזמן לסיכום הישגיו. "כשמסתכלים על ארבע השנים האחרונות, תוצאות העסקים של קלארידג' מצוינות. כשמסתכלים על תשע השנים האחרונות, התוצאות לא טובות. אבל, כשמסתכלים על 20 השנה האחרונות, התוצאות עדיין מדהימות", הסביר קולבר באחרונה לאחד הבכירים במגזר העסקי. כשאותו בכיר תלה בו עיניים שואלות הסביר קולבר, כי גם אחרי מכירת כור, הרוויחה קלארידג' 400 מיליון דולר על השקעותיה בישראל.

לדברי קולבר, קלארידג' ורנסאנס (קרן השקעות שהקים קולבר) הרוויחו 700 מיליון דולר. בכור הושקעו 500 מיליון דולר והיא נמכרה ב-450 מיליון. קולבר עצמו, שהחזיק באותן שנים ב-20%-10% לסרוגין בקלארידג', השקיע בכור 75 מיליון דולר ומקבל עכשיו 60 מיליון, מהם 52 מיליון דולר ישירות והשאר במימוש אופציות שניתנו לדנקנר בעסקה.

מבחינתו של קולבר נסגר בעסקה מעגל נוסף: ההשקעות הראשונות של משפחת ברונפמן בישראל בוצעו על ידי האב, סם, עם רפאל רקנאטי ואלי כהן מאי.די.בי - השלושה השקיעו בשופרסל, בבנק הבינלאומי ובנכסים ובניין. עכשיו משתלב קולבר באי.די.בי, שבינתיים החליפה בעלים, אבל הוא מוצא שם את אלי כהן, כשבנו של כהן, רענן, מתמנה למנכ"ל כור.

מתנתק מהתקשורת

ההתחלה היתה אופטימית. בנובמבר 1997 נכנסו קולבר ובירן למשרדי כור בתל אביב, וחיבקו את המנכ"ל בני גאון. הם הרעיפו עליו שבחים לאחר שהעביר את כור ממצב של חברה קורסת לחברה מרוויחה - אך כעבור זמן לא רב הסבירו לו שעליו לפנות את מקומו לטובת קולבר. המעבר היה צורם. הרושם היה שגאון סולק מכיוון שלא נוצרה כימיה בינו לרוכשים החדשים. קולבר ובירן הפשילו שרוולים והחלו בחיסול אחזקות, במטרה לבסס את כור על שלוש רגליים מרכזיות: הביטחונית שבמרכזה אלישרא, התקשורתית שבמרכזה אי.סי.איי והאגרו-חקלאית שבמרכזה מכתשים אגן.

גל ההיי-טק הגואה שסחף את ענף הטלקום העולמי הגביר את התיאבון של קולבר למניות אי.סי.איי. כשנכפתה על הקונצרן היפרדות מאחזקות משותפות עם הקונצרן הגדול השני במשק, אי.די.בי, בחר קולבר באי.סי.איי וויתר על יצרנית המלט נשר, שנחשבה "פרת מזומנים". כור השקיעה 2.5 מיליארד שקל ברכישת מניות אי.סי.איי לפני שאלה קרסו ב-93%.

באותם ימי היי-טק עליזים החליט קולבר גם להקים קרן הון סיכון להשקעה בחברות סטארט-אפ, וכור, ש"שכחה" את ההחלטה האסטרטגית בדבר שלוש הרגליים, העמידה לרשותה 100 מיליון דולר. קולבר גם השתעשע ברעיון למכור את מכתשים אגן ולהשקיע את התמורה בהיי-טק - אבל למזלו הרעיון לא הבשיל לעסקה. באותו זמן העתיקה הנהלת כור את משרדיה למגדל פלטינום, באזור המשרדים הנוצץ במתחם הקריה, והפכה אותם בהשקעת ענקית למשרדים המפוארים בתל אביב, וכנראה שגם במדינה.

בשנת 2000, כשחברות סטארט-אפ נמכרו במאות מיליוני דולרים, החליט קולבר לפצל את אי.סי.איי לישויות קטנות מתמחות. מכירת כרומטיס, שהקימו יוצאי אי.סי.איי, ב-4.8 מיליארד דולר לא נתנה לו מנוח. זמן קצר לאחר מכן התפוצצה בועת ההיי-טק ברעש גדול, מניות הטלקום קרסו וקולבר איחד מחדש את אי.סי.איי לחברה אחת גדולה.

סביב התפתחויות אלה צללו גם מניות כור בשיטתיות. קולבר נחשף לביקורת ציבורית נוקבת על זיגזג בקבלת ההחלטות וניהול לקוי, וירד למחתרת. הוא גילה שהגלגל מסתובב - אי אפשר להישאר כל הזמן למעלה. הוא גם ניתק קשרים עם התקשורת.

בהנהלת כור חיפשו בקדחתנות מוצא בניסיון לשקם את החברה. הלחץ היה גדול. כל החלופות נבחנו, כולל ביטול החברה האם. בסוף הוחלט על צמצום הוצאות ההנהלה, ארגון מחדש של החובות ושיקום אי.סי.איי. המהלכים הקשים זכו לרוח גבית משוק התקשורת העולמי המתאושש. קולבר גייס את שלמה דברת, יזם היי-טק ומנהל השקעות מצליח, שהסכים לעמוד בראש קבוצה שהשקיעה מכספה באי.סי.איי וסייעה בתכנון ובביצוע תוכנית המפנה בחברה.

השבוע סיפר חבר דירקטוריון בכור ל-TheMarker, כי קולבר אמנם שתק לכל אורך הדרך בה הוטח בו הבוץ - אבל הגירסה שלו לאירועים מעט שונה; לגישתו של קולבר, הפרידה מבני גאון היתה מעין גירושים בהסכמה, לא סילוק. גאון לא אהב את המעורבות של בעלי המניות בניהול, והאסטרטגיה שלו היתה שונה. הוא רצה לבנות חברה דוגמת אי.די.בי החולשת על נתח גדול מהמשק הישראלי, בעוד שהבעלים החדשים העדיפו חברה קומפקטית המובססת על יצוא.

לדברי חבר הדירקטוריון, קולבר דוחה את הטענות בדבר אחריותו לניהול הלקוי. קולבר נהג לומר, כי הוא לא היה הפוסק היחיד בכור - את כור ניהל דירקטוריון שכלל בין היתר את אלי הורביץ, דן פרופר, חמי פרס, דוד רובנר וד"ר גבריאלה שלו. כמו כן, לדבריו, לא התקבלה אף החלטה מהותית בלי להתייעץ עם השותפים, ברונפמן ובנק הפועלים, וכן עם היועצים האסטרטגים כמו החברות מוניטור ומקינזי. "ההשפעה של קולבר אמנם היתה גדולה, אבל מבחינתו, הוא עבד במערכת מאוד מסודרת", הדגיש הדירקטור.

מחויבות לחברה

מערכת קבלת ההחלטות השיטתית היתה סימן ההיכר של קולבר מאז נכנס בסערה לעסקים בישראל, בתחילת שנות ה-90. מאפיין זה סייע לו להתגבר על מגבלות הניסיון והידע בצעירותו, והוביל אותו לעסקות מזהירות באסם, טבע ואורבוטק. השיטה עובדת פחות טוב במקומות בהם נדרשות תכונות ניהוליות אחרות, כמו אינטואיציה ויכולת ללכת נגד הזרם.

נוסף על האחריות הקולקטיווית מרבה קולבר לדבר על עיתוי לא מוצלח, יותר מאשר על החלטות לא מוצלחות. כך, סיפר אותו דירקטור, קולבר טען כי רכישת כור התבצעה בעיתוי לא נכון, לפני האינתיפאדה ולפני קריסת הטלקום. קולבר מזכיר גם כי בתקופה שהחליט להגדיל את ההשקעות באי.סי.איי, דיברו בכל הקרנות הגדולות על כך שההיי-טק והטלקום ימשיכו לצמוח אפילו "בלי לגהק" - אך בפועל הם קרסו ברעש גדול ועמם אי.סי.איי, לצד חברות ענק כמו סיסקו ונורטל. באותו זמן נפוצו שמועות על כך, שקולבר שוקל לעזוב הכל ולחזור לקנדה. הדירקטור הדגיש כי קולבר הכחיש שמועות אלה, וכי יש לו מחויבות לעובדים, לחברה ולבעלי מניותיה.

קולבר אינו מסתיר את גאוותו על כך שתוכנית ההבראה שגובשה לכור הצליחה למרות הספקנות של מרבית הפעילים בשוק ההון. התוכנית כללה צמצום הוצאות הנהלה ומכירות בהיקף של 150 מיליון דולר, תוך העתקת משרדי כור לבניין של טלרד בראש העין.

בחלק של התוכנית שכלל פיטורי 8,000 עובדים, קולבר פחות גאה. אלה כללו 4,000 מפוטרים באי.סי.איי, 1,000 בשרתון מוריה, 400 במכתשים אגן, 500 בתדיראן ואלישרא ו-300 בתעשיית הפלדה שנסגרה. בסיוע הבנקים קיבלה כור פריסה מחדש של חובותיה, בסך 700 מיליון דולר.

"לאי.סי.איי היתה תוכנית שיקום נפרדת שגיבשו קולבר, ענבר המנכ"ל ומאיר שני מכלל תעשיות, השותפה בחברה", סיפר אחד המקורבים לאי.סי.איי. "כיום אי.סי.איי היא חברה עם תחזית מכירות של 700 מיליון דולר ב-2006 ורווח נקי של 50 מיליון דולר, לפי האנליסטים. בקופתה 250 מיליון דולר במזומן ואין לה חוב לבנקים. בנוסף, יש לה חברה בת (33%) בקליפורניה, וראז, שתונפק באוקטובר לפי שווי של 400 מיליון דולר", הוסיף המקורב.

מבין את ברונפמן

היחסים החמים בין המשפחות ברונפמן וקולבר האפילו במשך השנים על המהמורות בדרכה של כור. באחרונה אמר צ'ארלס ברונפמן כי קולבר ושותפו לניהול כור בירן עשו טעויות - אבל הם למדו מהן והפכו למנהלים מהטובים במשק הישראלי. עם זאת ברונפמן הודה כי רכישת כור היתה טעות מבחינתו.

דירקטור בכור סיפר כי קולבר אינו שותף להערכה הזו, אך הוא יכול להבין את ברונפמן. קולבר גם אינו חושב שהוא איכזב את ברונפמן. אחרי הכל, הוא חוזר ומדגיש בפני כל מי שרק רוצה לשמוע, ההחלטות התקבלו על ידי השותפים והדירקטוריון - לא על ידיו בלבד. היחסים עם ברונפמן התחממו עם המכירה לאי.די.בי, שהחזירה 80% מההשקעה בכור, אחרי שזו כמעט ירדה לטמיון.

לאחר העסקה התפנה קולבר לסיכומים עם מקורביו. אחד מהם סיפר כי קולבר מודה שתשע השנים בכור היו עסקה לא טובה, אבל היו גם כמה סיפורי הצלחה. בסך הכל, לדברי המקורב, קולבר לא חש שרבים איכזבו אותו - בוודאי לא השותפים והבנקים. מי שנעלם לתקופה היו הבנקים להשקעות. עם זאת ביום שבו בישרה כותרת ב-TheMarker, שכור חוזרת להיסחר ברשימת מעו"ף של הבורסה, התחילו הטלפונים לצלצל. על הקו היו בנקאי ההשקעות.

מניל"י לטורונטו ובחזרה

קולבר מוכר במגזר העסקי כיהודי-קנדי, בן למשפחה אמידה שהחליט לעזוב בית עשירים בטורונטו ולעשות עלייה. עם זאת מתברר, כי השורשים שלו נטועים דווקא עמוק בהיסטוריה החלוצית של ישראל. סבא שלו, חיים מייזל, היה חלוץ שעלה לישראל מפולין בעלייה השנייה וממקימי ניל"י, המחתרת שפעלה נגד הבריטים. את תמונתו אפשר למצוא מתנוססת במוזיאון אהרונסון, לצד חבריו למחתרת.

העסקים בישראל היו פחות מסעירים בעבורו. כשלא עלה בידו להסתדר כלכלית ניסה מייזל את מזלו בניו יורק, שגם אותה נטש לטובת טורונטו. שם נולדה סנדרה, אמו של יונתן קולבר, שלימים הכירה בשידוך את ליאו, בן למשפחה ממוצא אוסטרי, דור שלישי בקנדה.

חבריו הטובים של ליאו קולבר בקולג' היו האחים לבית ברונפמן, אדגר וצ'ארלס. היו אלה שנות ה-50, תקופה טובה לסוחרי נדל"ן בטורונטו. בכספי הלוואות שקיבל מהשניים בתום הלימודים עשה ליאו קולבר את עסקות הנדל"ן הראשונות שלו. ההצלחות העניקו לו את ניהול חברת הנדל"ן קדילק פיירוויו, עד שזו נמכרה ב-1987 תמורת סכום צנוע של 3 מיליארד דולר - הברונפמנים וקולבר החזיקו אז בשליש ממניותיה. באותה שנה גם גבר התיאבון העסקי של קולבר ג'וניור, והוא רק בתחילת שנות העשרים לחייו.

על אף שנולד עם כפית זהב בפה, העביר קולבר הצעיר את חופשות הקיץ שלו בעבודות משרדיות. בגיל 13 התחיל להגיע לישראל עם תנועת הנוער של הארגון הציוני האמריקאי. בכל אחד מהביקורים הוא עבד בקיבוצים, בין השאר בעין הנציב. ב-1990 עלה קולבר לארץ. לימים אמר, כי זה היה שילוב מוצלח בין אינטרסים עסקיים לרצונו לחיות בישראל.

אחרי שבועיים בצבא התפנה קולבר לעסקים שלשמם הגיע - הוא נהפך לשם החם של עולם הפיננסים הישראלי עם שורת השקעות ומימושים שביצע כנציג קרן קלארידג'. בהמשך, לאחר שקלארידג' הגבירה פעילות בישראל והיתה זקוקה למשרד יחסי ציבור, נשכרו שירותיו של מושיק תאומים מגיתם. שם הכיר קולבר את התקציבאית עירית, ותוך זמן קצר הם התחתנו. לזוג שלושה ילדים.

הקריירה הפיננסית של קולבר התחילה בוול סטריט בבנק ההשקעות סולומון ברדרס בגיל 21. באותה עת הפעילו הברונפמנים את חברת קמפ (CEMP). קולבר הצעיר הצטרף לחברה, כשמה שעניין אותו היו ההשקעות של קמפ בישראל.

קמפ החזיקה 20% בשופרסל וקולבר ניסה בביקוריו בישראל לרכוש מניות נוספות, כדי שתהיה לחברה הקנדית השפעה על ניהול הרשת הישראלית. הוא פנה לאלי הורביץ, שניהל את קופות הגמל של בנק לאומי, ורכש ממנו את חבילת המניות של הקופות בשופרסל, כ-10%. עם השלל הזה הגיע לרפאל רקנאטי, בעל השליטה ברשת הקמעונית, ודרש נציגות בדירקטוריון. "בסוף נמאס להם מהילד שהסתובב להם בין הרגליים והפריע, והם החליטו להוציא אותו מהחברה", סיפר מקורב לברונפמנים.

קולבר אמנם חזר הביתה בלי מניות, אבל עם 41.5 מיליון דולר, ששיקפו לקמפ רווח של יותר מ-25 מיליון דולר. זו היתה העסקה הציונית הראשונה של קולבר. נישא על גלי התדהמה של הברונפמנים גיבש קולבר תוכנית "אסטרטגית" חדשה לקמפ. הוא הודיע לפטרונו כי בישראל יש חברות טובות הנסחרות במחיר מצחיק, וכי צריך לזהות את אלה המנוהלות היטב ולקטוף אותן מהעץ. ואין, כמובן, מי שיתאים יותר למשימה ממנו.

באותו זמן, פחות או יותר, הוקמה קלארידג' כזרוע ההשקעות המשותפת של קולבר וצ'ארלס ברונפמן בישראל. העיתוי היה מושלם. קולבר קנה מניות בין השאר באסם, טבע, אי.סי.איי ואופטרוטק - ומימש ברווחים גדולים. מכל החברות הוא נותר קשור יותר מכל לאי.סי.איי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#