הפרופסור מבר אילן שקיבל שכר של 3 מיליון שקל בשנה אחת - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרופסור מבר אילן שקיבל שכר של 3 מיליון שקל בשנה אחת

בר אילן: "התשלום לפרופ' פרחומובסקי הנו מענק מקרן מיוחדת למצטיינים שהוקצתה לפני עשר שנים על ידי האוניברסיטה לקליטת חברי סגל מצטיינים, באישור ות"ת ובתיאום עם הממונה על השכר באוצר" ■ האוצר: "הנושא נמצא בבדיקה"

87תגובות
אוניברסיטת בר אילן
תומר אפלבאום

בדיקת דיווח חמשת מקבלי השכר הגבוה של אוניברסיטת בר אילן לשנת 2015 מעלה שם פחות מוכר וסכום עתק – גדעון פרחומובסקי, פרופסור למשפטים, ששכרו ברוטו באותה שנה עמד על 2,953,983 שקל. אחריו צעדו פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא האוניברסיטה, עם 851 אלף שקל ברוטו בשנה, במקום השלישי הרקטורית פרופ' מרים פאוסטר עם 734 אלף שקל בשנה ואחריה דיקן בית הספר לרפואה, פרופ' רן טור כספא, עם 725 אלף שקל בשנה. את הרשימה סוגר ראש המחלקה לפיזיקה, פרופ' מיכאל רוזנבלו, ששכר הברוטו שלו עמד ב-2015 על 710 אלף שקל.

בעוד שכרם של הנשיא והרקטורית הוא שכר מוכר, ואף נמוך יחסית למוסדות אחרים, בודאי לא מתוקצבים (שכרו של נשיא מכללת נתניה צבי ארד עומד על כמיליון שקל, ושכרו של אוריאל רייכמן מהמרכז הבינתחומי מעל מיליון שקל בשנה)  הרי ש-3 מיליון שקל בשנה, באוניברסיטה המתוקצבת על ידי המדינה, הוא סכום שהאקדמיה לא מרבה לתת, בלשון המעטה, לאדם אחד, גם לא לפרופ' מבריק כמו  פרחומובסקי, שנחשב "מוח חוזר".

בדו"ח נכתב כי הסכום כולל עלויות מעביד, הפקדות פנסיוניות, קרן השתלמות וגם מענק בן 400 אלף שקל. גם אם מדובר בעלות מעביד ולא שכר ברוטו (על אף שזה השכר הרשום במשבצת שכר ברוטו בדוח), עדיין מדובר בשכר גבוה במיוחד. ככל הנראה לא מדובר בדיווח על עלות מעביד כיוון שבדיקת הדו"חות של השנים הקודמות מעלה נתונים דומים. בדו"ח של 2014 קיימת חלוקה בין השכר והעלות. כך למשל, השכר הגבוה באותה שנה עומד על 835 אלף שקל ושולם לנשיא, כשעלות השכר היתה 1.122 מיליון שקל בשנה.

מאוניברסיטת בר אילן נמסר כי "התשלום לפרופ' פרחומובסקי הנו תשלום מענק מקרן מיוחדת למצטיינים שהוקצתה לפני עשר שנים על ידי האוניברסיטה לקליטת חברי סגל מצטיינים, באישור ות"ת ובתיאום עם הממונה על השכר באוצר. עם הצטרפותו של פרופ' פרחומובסקי לבר-אילן ב-2005 , קיבל הלוואה בסך 500 אלף דולר אשר על פי הכללים שנקבעו לקרן הנ"ל, הפכה בתום 10 שנים למענק".

אולם תגובה זו אינה עולה בקנה אחד עם תגובת הממונה על השכר באוצר, שם תמהו מהיכן הגיע הסכום הזה לאדם אחד, אף אם קיבל מענק עבור הישארותו בארץ. הממונה על השכר ציין כי: "הנושא נמצא בבדיקה מול אוניברסיטת בר אילן".

מסתבר שכדאי לעבוד בפקולטה למשפטים בבר אילן. בשנת 2013 היה שיאן השכר של בר אילן דיקן הפקולטה למשפטים –  943 אלף שקל בשנה, או עלות  מעביד של 1.2 מיליון שקל בשנה. ליפשיץ החל את תקפידו בשנת 2012 וגם אז היה שיאן השכר – 910 אלף שקל ברוטו לשנה, לעומת הנשיא שהשתכר 838 אלף שקל או ראש המחלקה לחקר המוח – 747 אלף שקל בלבד. ב-2014 ירד שכרו ל-833 אלף שקל "בלבד" ובשנת 2015 "הודח" מרשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה.

אוניברסיטת בר אילן היה המוסד בו הושבו הכי הרבה חריגות שכר לממונה על השכר בשנים האחרונות, הן בקרב הסגל המנהלי והן האקדמי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#