מיהו המנהל הישראלי? - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיהו המנהל הישראלי?

ממחקר שערכה חברת TACK עולה כי למנהלים הישראלים יש מאפייני אישיות דומים; "זהו מנהל ממוקד הצלחה בטווח הקצר, כוח הוא כלי עבודה משמעותי מבחינתו והוא נמנע מגילוי אמפתיה, סובלנות וסלחנות"

תגובות

ממוקד תוצאות, בעל צורך בשליטה, יזם בנשמתו ומתקשה לתת פידבק - אלה הם חלק מהמאפיינים של המנהל הישראלי העולים ממחקר שערכה חברת הייעוץ האסטרטגי TACK. ד"ר איתן אור, מנכ"ל החברה, נזהר מלבצע הכללות. עם זאת הוא מציין כי לא ניתן להתעלם מכך שקיימים מאפיינים אישיותיים הבאים לידי ביטוי בקרב המנהלים הישראלים בלי קשר לדרגה הניהולית שלהם או לגודל החברה שבה הם עובדים. "אפשר לשמוע עובדים בחברות שונות אומרים אותם דברים על המנהלים שלהם", הוא מציין.

החברה ערכה מחקר מקיף, שמטרתו היתה לבחון את הקשיים בהם נתקלות חברות בבואן להטמיע אסטרטגיה. "מהמחקר עלו מאפיינים של אופיו של המנהל הישראלי ותרבות הניהול הישראלית" אומר אור. השאלון שעליו התבסס המחקר נשלח לכ-2,000 מנהלים בכ-330 חברות. לדברי אור, השאלונים חולקו למנהלים בדרגות שונות - מנכ"לים, סמנכ"לים ודרג ראשי מחלקות, ראשי צוותים וראשי אגפים. בנוסף נערכו במחקר ראיונות עומק עם מנהלים. לדברי אור, המחקר כלל התייחסות למנהלים מהמגזר העסקי בלבד אבל מתחומי פעילות מגוונים - פיננסים, היי-טק, תקשורת ומזון.

מה הם המאפיינים של המנהל הישראלי?

"על פי מודל אדיג'ס קיימים ארבעה סגנונות ניהול: A, האדמיניסטרטור - מאורגן, מסודר, שיטתי, פועל לפי הכללים; P, הפרודוקטיווי - תוצאתי, ממוקד כמעט אך ורק בשורה התחתונה; E - היזם בנשמתו; I, האינטגרטור - זה שמייחס חשיבות לתהליך, לאופן בו דברים נעשים ולא רק לתוצאה הסופית, לעבודת צוות וליחסי אנוש.

"סגנון הניהול של המנהל הישראלי, על פי המחקר שערכנו, הוא P ו-E. מצאנו אצלו עוצמות חזקות מאוד של הישגיות. חשוב לו השיג תוצאות בכל מחיר, הוא ממוקד הצלחה בטווח הקצר. כח הוא כלי עבודה משמעותי מבחינתו. בנוסף, המנהל הישראלי הוא יזם בנשמתו, מזה נגזרת חיבתו לקיצורי דרך. המנהל הישראלי הוא חסיד של אלתורים.

"עוד עלה מהמחקר כי המנהל הישראלי זקוק למשוב אבל מתקשה לתת אותו, וזו חוויה של עובדים רבים בישראל. למנהל חסרה היכולת לבצע אינטגרציה בין משימות לאנשים, ליצור איזון בין הצרכים של העובדים. לכן פעמים רבות המנהלים מאוכזבים מכך שהאנשים הכפופים להם לא רצים בקצב שלהם, ולעתים תופסים את האנשים שעובדים תחתיהם כלא מספיק 'ממושמעים'.


"אנחנו תרבות שמדחיקה, ומכאן מגיעות גם יכולות ההדחקה של מנהלים ישראלים. הרבה פעמים הם לא מזהים התנגדויות, אלא רק כאשר אלה מייצרות רעש אמיתי כמו דיבור בוטה או טריקת דלת"

"מבחינת רבים מהמנהלים הישראלים העבודה היא חלק עיקרי בחייהם, וזה גם מאפיין את הישראלי באופן כללי. כשאנחנו מציגים את עצמנו בסיטואציות שונות - בין היתר בסיטואציות חברתיות - הדבר הראשון שאנו מספרים על עצמנו הוא במה אנו עוסקים. העבודה היא כלי מרכזי להגדרה עצמית שלנו.

"כמה מאפיינים נוספים הם זריזות, חוסר סבלנות וזיכרון קצר. המנהלים ישראלים זריזים להבין מה מבקשים מהם, זריזים לבצע, זריזים לתקן. הם מגלים חוסר סבלנות לכישלונות - שלהם ושל אחרים - אבל לא זוכרים לאורך זמן את כישלונותיהם.

"התגמול המיידי הוא כלי עבודה מרכזי שבאמצעותו חושב המנהל הישראלי שביכולתו ליצור מוטיווציה אצל עובדיו. הוא מאמין בתגמולים מיידיים כמו בונוסים, ארוחות ערב זוגיות, סופי שבוע - ומתאכזב שאינם יוצרים מוטיווציה לאורך זמן. מאפיין נוסף הוא הצורך החזק בשליטה. כתוצאה מכך המנהל הישראלי משתדל להימנע ממה שנתפס בעיניו כהיגררות למקומות של גילוי אמפתיה, סובלנות וסלחנות. אלה תכונות הנתפסות בעיניהם כרכות, והם מאמינים כי אם יהיו רכים מדי ינצלו אותם.

"מרכיב חשוב מאוד בתרבות הניהול הישראלית הוא החברות. רשת הקשרים החברתים, הנטוורקינג, היא כלי מרכזי בבניית מסלול התקדמות. לכן מנהלים, בעיקר בארגונים גדולים, מקדישים זמן רב לשמירה על מערכות קשרים מרובות בידיעה שיום אחד זה יתגמל אותם".

מה המקור לתכונות אלה?

"ההשפעה העיקרית היא של התרבות הישראלית. אנחנו תרבות שעושה כבוד למי שמצליח, למי שמשיג הכי הרבה. הקנאה - אנחנו כישראלים משקיעים הרבה זמן ומשאבים בבחינת הדשא של השכן, ונוטים לעתים לא לפרגן למי שמצליח. קורבנות - מתחושת הקורבנות המאפיינת את העם היהודי-הישראלי נובעת הפרנואידיות, התחושה שרוצים להזיק לנו. לכן המנהל הישראלי עושה כל שביכולתו כדי לא לתת לאחרים הזדמנות לעקוף אותו, לקטוף את פירות הצלחתו. חשוב לו להיות ראשון, ולדאוג שכולם יכירו בהישגים שלו.


"מהניתוח עולות איכויות רבות של המנהל הישראלי - האופי היזמי, ההתמקדות במטרה, החיפוש אחר אפשרויות צמיחה"

"בנוסף אנחנו תרבות שמדחיקה, ומכאן מגיעות גם יכולות ההדחקה של מנהלים ישראלים. הרבה פעמים הם לא מזהים התנגדויות, אלא רק כאשר אלה מייצרות רעש אמיתי כמו דיבור בוטה או טריקת דלת. הם מסוגלים לדבר בישיבה על מהלך חדש שאותו הם מובילים, לשמוע אחרים מעבירים עליו ביקורת, ועדיין לצאת מהישיבה בתחושה שהצליחו לסחוף ולרתום את כולם".

מה הכח המניע את המנהלים הישראלים?

"מהמחקר שערכנו עולה כי הכח המניע העיקרי הפועל על המנהלים הישראלים הוא הצורך לנצח, להשיג את האחרים - וזה גם מתחבר לעניין הכח ככלי עבודה מרכזי. המנהלים מרגישים כל הזמן בתחרות, כל הזמן מסתכלים לצדדים ולאחור כדי לוודא שהם ראשונים. זה בא לידי ביטוי גם בתחום התגמול שלהם. הם עסוקים בלעשות השוואות - כמה אחרים מקבלים, ומדוע אני לא מתוגמל באופן דומה".

האם יש הבדל במאפיינים האישיותיים של מנהלים באירגונים שונים?

"כמעט לא. גילינו הבדלים מסוימים בין ארגונים גדולים לקטנים. בארגונים גדולים המנהלים למדו, לעתים בלית ברירה, לפתח סבלנות לתהליכים, ולפעמים זה מתסכל אותם. הם יודעים שכדי לעשות דברים יש צורך בשיתוף פעולה, להתמודד עם ביורוקרטיה פנים ארגונית. בארגונים קטנים ניתן לקצר תהליכים, הבירוקרטיה הפנים ארגונית לא קיימת או פחות משמעותית".

מהניתוח שלך עולה תמונה לא מחמיאה במיוחד של המנהל הישראלי.

"אני לא חושב כך. לדעתי מהניתוח עולות איכויות רבות של המנהל הישראלי - האופי היזמי, ההתמקדות במטרה, החיפוש אחר אפשרויות צמיחה. המנהל הישראלי נאמן מאוד למקום עבודתו, גם זו תכונה חיובית. הוא לא ממהר להחליף מקום עבודה".

מה עשוי לפגוע בנאמנות הזו? מה עשוי לגרום לעזיבה?

"שני דברים עיקריים: המנהל הישראלי יעזוב את מקום העבודה אם ירגיש שלא עמד ביעדים שהציב לעצמו, ואם הוא רואה שלא יוכל להתקדם מספיק גבוה, לטעמו, בארגון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#