18 המשפחות? ומה עם הפקידים? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

18 המשפחות? ומה עם הפקידים?

רבות מדובר בשנים האחרונות על "18 המשפחות" שמשתלטות על המשק. אולי הגיע הזמן לשנות את מוקד הדיון מאותן המשפחות אל הפקידים הבכירים

ניר גלעד, החשב הכללי באוצר לשעבר, מנהל מו"מ מתקדם על מינויו לתפקיד המשנה למנכ"ל החברה לישראל של סמי ועידן עופר. גלעד הוא האיש שהוביל בסוף 2002 את ההסכם של המדינה עם האחים עופר על רכישת מניותיה בבתי הזיקוק.

אוהד מראני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, צפוי לעמוד בראש הקבוצה שמארגן איש הביטוח שלמה אליהו לרכישת השליטה בבנק לאומי. מראני עמד בראש הוועדה שקבעה לפני כארבע שנים את הכללים לרכישת גרעיני שליטה בבנקים, כאשר הבנק העיקרי שרלוונטי לעניין הוועדה הוא בנק לאומי.

האם ניר גלעד קיבל הבטחה מהאחים עופר לג'וב כאשר ניהל מולם את המו"מ? האם אוהד מראני קיבל הבטחה כזאת? כמובן שלא - אבל אין צורך למצוא עדויות להבטחות כאלה כדי שנהיה מוטרדים מאוד מהתופעה.

אחד מאילי ההון הגדולים במשק הפועל בתחום התקשורת הורה לפני כמה שנים לאחד ממנהליו לקלוט עובד בכיר שפרש ממשרד התקשורת לתפקיד ניהולי. המנהל השתאה: בשביל מה אנחנו צריכים את האיש הזה, הוא גם לא עשה דבר עבורנו, וגם לא מוכשר; אתה הבטחת לו משהו?

זה לא חשוב, הסביר לו בעל הבית, מה שחשוב הוא שהפקידים במשרד התקשורת יידעו שכאשר הם יעזבו - אנחנו כתובת שתמיד שמחה לקלוט משם מנהלים.

לפני כמה שנים הזדמן לנו להאזין לשיחה בין שני פקידים בכירים במשרד האוצר; הימים היו ימי המשבר הפיננסי במשק, שוק האג"ח הישראלי התרסק, והשניים היו בדיוק בדרכם למצגת שערך משרד האוצר לאנליסטים של חברות דירוג על מצבה הכלכלי של ישראל.

השיחה הארוכה בין השניים היתה ארוכה ויצרית; הם התווכחו בקול ובלהט על נושא בוער וחשוב: רמות השכר בהנהלה של בנק הפועלים. אנקדוטלי? אולי. אבל מי שפוגש לעתים קרובות את הפקידים הבכירים בירושלים לא יכול שלא להתרשם כי הנושא של "הג'וב הבא" במגזר העסקי מעסיק אותם ללא הרף.

גרוע מזה, בשנים האחרונות מורגשת תחרות סמויה עזה בין הפקידים הבכירים מי "יסתדר" טוב ומהר יותר במגזר העסקי: החשיפה הגדולה לה זוכות חבילות השכר בבנקים, בחברות הביטוח ובקונצרנים הגדולים מלהיטה את היצרים, הדמיון וגם כמה רגשות אחרים.

רבות מדובר בשנים האחרונות על "18 המשפחות" שמשתלטות על המשק; בטור זה אנחנו מנסים לעתים קרובות להסביר את ההבדל בין הסיסמאות לבין המציאות הכלכלית של "המשפחות" - ובעיקר את העובדה שלפני 20 שנה נשלט המשק על ידי שלוש משפחות, שני בנקים, ממשלה אחת והסתדרות אחת.

ההתעשרות וההצלחה העסקית של המשפחות אינן תופעה כלכלית או חברתית מדאיגה - זוהי תוצאה ישירה של הצמיחה במשק, התפתחות שוק ההון ופתיחתו לעולם הרחב. מה שכן צריך להדאיג הוא היכולת הגדלה של 5 או 10 אילי הון גדולים להשפיע על השלטון - וכאן הכוונה היא לא רק לפוליטיקאים אלא לפקידים והרגולטורים.

במשרדי הממשלה וברשויות השלטון יש פקידים רבים הפועלים באמונה עם תחושת שליחות; אבל נדמה לנו שמספרם של הפקידים המצויים מתחת לפני השטח בריצת אמוק לג'ובים בכירים עם משכורות ענק במגזר העסקי - גדל והולך.

מדוע אילי ההון להוטים אחרי הפקידים הבכירים? האחרונים יסבירו שהם פשוט מוכשרים מאוד ושהתפקיד השלטוני הבכיר מאפשר להם לצבור ניסיון מהיר. זה נשמע טוב - אבל זה רחוק מלהיות מדויק; מרבית הפקידים עוברים לג'ובים בענפים ובחברות עליהם הם פיקחו, ורובם מתנקזים לענפים וחברות בהם לשלטון יש השפעה דרמטית על שורת ההכנסות ושיעורי הרווחיות.

אילי ההון רואים לעתים קרובות בגיוס פקידים-לשעבר דרך נוספת לקדם את עניינם בעתיד מול זרועות השלטון. זה משחק שכולם מכירים אותו, והמיטיבים לשחק אותו מקומם מובטח בטבלאות השכר השנתיות.

חוקי הצינון לא יעזרו כאן; אנחנו משק קטן בו כולם מכירים את כולם, ולחם שנשלח היום לא צריך לחזור למחרת; גם אם הוא יחזור תוך שנתיים-שלוש, האיתות לשאר הפקידים הוא עדיין חזק.

פקידים שמסרבים לקחת חלק במרדף ההתרפסות בפני אילי ההון, נהפכו בשנים האחרונות למושא ללעג ולשטנה לא רק במגזר העסקי אלא גם בציבורי - מי שלא יודע לגנוב סוסים עם החבר'ה מקוטלג מיד כמטורף, תמהוני ואובססיווי.

באחרונה מתרבה הפטפטת והקשקשת בכנסים ודיונים על "18 המשפחות" המתעשרות של המשק; הגיע הזמן אולי לשנות את מוקד הדיון מהמשפחות אל הפקידים - כיצד נגרום לכך שאנשי המקצוע בשלטון יהיו עצמאים, מתוגמלים וגאים בעבודתם למען הציבור.

הגיע הזמן שכל שונאי המשפחות יבינו שהתעשרות אילי ההון אינה בעיה כלכלית; הבעיה אינה עם אלה שרוצים היום לצבור עושר ולהגדיל את עסקיהם - אלא עם אלה שמופקדים היום על נכסי הציבור אבל חושבים על המחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#