הפתרון הפשוט למשבר בירושלים: העברת משרדי הממשלה לבירה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון הפשוט למשבר בירושלים: העברת משרדי הממשלה לבירה

למרות החלטת הממשלה להעתיק את כל היחידות הארציות שלה לירושלים עד מאי 2015 - הדבר לא נעשה בפועל, ואף נדחה למאי 2019 ■ אם ההחלטה הייתה מבוצעת, היה הדבר מוסיף לעיריית ירושלים הכנסות מארנונה של יותר מ100 מיליון שקל בשנה

8תגובות
הררי אשפה ברחובות ירושלים, שלשום
אוליבייה פיטוסי

ירושלים הוצפה השבוע אשפה ושירותים רבים בה הושבתו, בשל מחלוקת על תוספת של כ–300 מיליון שקל לתקציבה ב–2017. האוצר טוען שהעיר אינה מנוהלת כראוי, ומביא כראיה את הירידה בדירוג הסוציו־אקונומי שלה ואת חוסר היעילות בביצוע מטלותיה, ואילו העירייה טוענת שהסכום הובטח לה.

ואולם יש כמה עובדות, שאין עליהן מחלוקת, המלמדות על כך שהממשלה ומשרד האוצר בראשה, מפרים החלטות שהם קיבלו - שלו היו מקוימות במועדים שנקבעו, ירושלים לא היתה סמוכה יותר על שולחן הממשלה.

ממשלת ישראל, עת כיהן אהוד אולמרט כראש ממשלה, קיבלה החלטה כי על כל היחידות הארציות שלה לעבור לירושלים עד מאי 2015. הממשלה, בראשותו של בנימין נתניהו, האריכה את המועד עד למאי 2019. החליטה, אז מה? מי קבע שאת מה שמחליטים חייבים לבצע?

הממשלה שוכרת מדי שנה שטחים למשרדיה (הלא־ביטחוניים) בכ–700 מיליון שקל. יש לה זכויות בנייה לשטחי משרדים בהיקף של כ–250 אלף מ"ר בירושלים שאפשר לממש באופן מיידי. עלות בנייתם - כ–3 מיליארד שקל. לו היו בונים את אותם שטחי משרדים נחוצים וחדלים לשלם דמי שכירות, היתה זאת עסקה חלומית. הרי מדובר בהחזר של ההשקעה בתוך חמש שנים, שיחסוך 700 מיליון שקל בשנה. בנוסף, אם הממשלה רק תרצה, היא תוכל למכור נכסים שבבעלותה בתל אביב בסכומים דמיוניים - דוגמת מתחם רשות השידור בתל אביב, שנמכר ביותר ממיליארד שקל. בבעלות הממשלה יש לא מעט מתחמים יקרים כאלה.

אמנון לורך
יוג'ין וויסברג

ביצוע של החלטת הממשלה היה מוסיף לעיריית ירושלים הכנסות מארנונה על משרדים של יותר מ–100 מיליון שקל בשנה; יותר מ–10,000 משרות איכותיות, שכן השכר של עובדי הציבור גבוה בממוצע ב–50% מהשכר הממוצע, בעוד שהשכר הממוצע בירושלים נמוך בכ–20% מהממוצע; שטחי מסחר, בילוי ושירותי לוואי לעובדי המשרדים; ואוכלוסייה יצרנית ומועילה לעיר. אלה היו מוסיפים לעיר הכנסה שנתית של עוד כ–50 מיליון שקל.

מה כן קרה? יחידות ממשלתיות רבות עזבו את ירושלים מאז החלטת הממשלה ואחרות מתכוונות לעשות כך. יש כאלה, כמו המשרד לעניינים אסטרטגיים של השר גלעד ארדן, שעושים זאת מפני שנוח יותר לשר, שגר בתל אביב, לעבוד בעיר מגוריו; יש כאלה שאינם רוצים לגרום לעובדיהם "טראומה" בשל המעבר לבירה. וכך, יחידות ארציות של הממשלה, שאינן משרתות אוכלוסייה מיוחדת באזור, יושבות באתרים שהם מהיקרים בישראל.

ומי הממונה על ביצוע החלטת הממשלה, שתפקידו לבנות את המשרדים החדשים בירושלים? משרד האוצר.

הכותב הוא עו"ד במשרד יגאל ארנון בירושלים, ושותף למאבק לביצוע החלטת הממשלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#