איך מוצאים את האיזון העדין שבין עבודה לחיים אישיים? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך מוצאים את האיזון העדין שבין עבודה לחיים אישיים?

הפתגם הידוע "העבודה היא חיינו" הולך ומתרחק מההוויה הישראלית; עכשיו אנחנו רוצים גם חיים אישיים; לרגל יום המשפחה שיצוין בשבוע הבא - כל הפתרונות לשילוב בין משפחה לקריירה

כמו בכל קלישאה טובה, גם ב"כסף זה לא הכל בחיים" יש שמץ של אמת. מסתבר שכשהישראלים מחפשים עבודה הם לא רוצים רק משכורת טובה, תנאים סוציאליים ואופק התקדמות. סקר שנערך באחרונה הראה כי בעיני מחפשי העבודה הישראלים, מעסיק מצוין נחשב לכזה שיאפשר להם לשלב בין העבודה לחיים האישים. 38% מהנשאלים בסקר שערכה חברת כוח האדם מנפאואר ציינו את היכולת לשלב בין העבודה לחיים האישיים כגורם חשוב בעבורם במקום העבודה. עידוד גמישות בעבודה ואיזון בין חיים אישיים לעבודה הם שיקולים חשובים יותר לנשים מאשר לגברים.

בבית או ליד הבוס?

הצורך הזה, למצוא את האיזון בין הקריירה לחיי המשפחה וחיי הפנאי, נהפך ליותר ויותר משמעותי בעבור עובדים, וקשה יותר להשגה בתנאים הנוכחיים של שוק תחרותי וגלובלי. מי מאיתנו לא נקרע לפחות פעם ביום בין הצורך והרצון להיות בבית עם הילדים, לבין השולחן עמוס הניירת או הישיבה עם הבוס, שבעוד אנו מהנהנים בראשנו למשמע דבריו, המחשבה העיקרית שעוברת בראשנו היא האם אין לו חיים?

אבל יש נקודת אור - גם עבור מעסיקים נהפך הצורך לספק לעובדים את האיזון הנדרש למשמעותי - ההתאוששות בשוק העבודה הישראלי החזירה את הכוח לעובדים והגבירה את הצורך של מעסיקים להיתפש כמעסיקים אטרקטיוויים, במרדף אחרי עובדים איכותיים. בנוסף, יותר ויותר ארגונים מדווחים כי העובדים מעלים את הצורך באיזון בסקרי שביעות הרצון התקופתיים, צורך שלגביו הם נדרשים לספק מענה.

האיזון כמושג ארגוני

מלי אלקובי, מנכ"לית חברת דיינמיקס - איזון בין עבודה לחיים פרטיים, מציינת כי יותר ויותר מעסיקים בישראל הפכו למודעים למושג - Work Life Balance WLB. אלקובי, שהחברה בראשה היא עומדת עוזרת לארגונים לבנות פתרונות בתחום ה-WLB, מספקת נתונים שלפיהם כ-70% מהארגונים בארה"ב, אוסטרליה ובריטניה מיישמים תוכניות לאיזון בין החיים הפרטיים לעבודה. ביניהם ניתן למנות את בריטיש טלקום, אינטל, בנק ההשקעות מורגן סטנלי ועוד רבים אחרים. "מחקרים מראים כי עובדים מאוזנים פרודוקטיוויים יותר ב-40%-30%, הם נעדרים פחות מהעבודה ונשארים בארגון לאורך זמן", היא אומרת.

אלקובי מדגימה את השימוש בפתרונות WLB והשפעתם על הארגון באמצעות הדוגמה של בריטיש טלקום, המעסיקה יותר מ-90 אלף עובדים. "שיעור ההיעדרויות בחברה הוא 3.1%, לעומת 8.5% בממוצע בבריטניה. שיעור הנשים החוזרות לעבודה אחרי חופשת לידה בבריטיש טלקום גבוה מאוד - 98%", היא מציינת. לדבריה, כ-7,000 מעובדי החברה עובדים מהבית, ועל פי בדיקות שנערכו נרשמה עלייה של 31% בפרודוקטיוויות של עובדי קבוצה זו.

אלקובי מצביעה על כמה דרכים שבהן הארגון יכול לסייע לעובדים להשיג איזון בין הקריירה לחיים האישים. "הארגון יכול לאפשר לעובד גמישות בשעות העבודה שלו, כשהעובד בוחר את שעות העבודה (התחלה וסיום) וזאת בתנאי שהוא יהיה בעבודה בשעות הפעילות העיקריות של העסק, ויעבוד מספר שעות כולל מוסכם. בנוסף, ניתן ליישם שבוע עבודה דחוס - לעבוד פחות מחמישה ימי עבודה בשבוע, אך יותר שעות עבודה בכל יום. שיטה נוספת היא לאפשר עבודה מהבית". אמצעי נוסף שעליו מצביעה אלקובי הוא עבודה במשרה חלקית קבועה, שבה העובד בוחר לעבוד פחות שעות ומרוויח פחות, באופן יחסי.

אלקובי מציינת, כי בשנה האחרונה חלה התעוררות בתחום ה-WLB בישראל. "לפני שנה היינו מגיעים לארגונים והם לא הבינו על מה אנחנו מדברים. היום אנחנו לא צריכים להציג את הנושא. הארגונים עצמם מציינים כי כל נושא ה-WLB הוא באג'נדה שלהם, חלק מתוכנית העבודה ל-2006".

כדאי להיות הורים

בין הארגונים בישראל המיישמים שיטות שונות להשגת איזון בין הקריירה לחיים האישים ניתן למצוא את חברת עלית ממתקים שהחליטה, בין השאר, על יום קבוע מדי שבוע שבו כל העובדים יוצאים הביתה בשעות אחר הצהריים המוקדמות.

דוגמה נוספת הוא בנק ירושלים שמאריך את חוק שעת ההנקה לעובדות הבנק עד לשנה (על פי החוק, מדובר בארבעה חודשים בלבד). החוק בישראל קובע כי עובדת לאחר חופשת לידה זכאית ליום עבודה מקוצר בשעה. בנוסף, במקרים מסוימים מאפשרים "משרת אם", יום עבודה מקוצר בחצי שעה, לאמהות לילדים עד גיל 8.

בחברת הביטוח מנורה מאפשרים להורים לבחור את שעת תחילת העבודה, בין 7:30 ל-8:30. הדבר נעשה כדי לאפשר להורה לסיים לעבוד מוקדם יותר ולאסוף את ילדיו מהגן או מבית הספר בצהריים, או להתחיל לעבוד מעט מאוחר יותר ולקחת את הילדים לגן ולבית הספר בבוקר. בנוסף, מנורה מחזירה לעובדים ההורים לילדים בגילאי 50% 5-2 מעלות גן הילדים. עובדות במנורה שחזרו מחופשת לידה זכאיות לשעתיים הנקה בכל יום במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, והחברה נותנת לעובדים עם ילדים עד גיל 13 שלושה ימי חופש בערבי חג על חשבון החברה, בנוסף לימי החופשה המוסכמים.

גם בפירמת ראיית החשבון קסלמן וקסלמן PwC מאפשרים לעובדים להתחיל את היום מוקדם יותר ולסיים מוקדם יותר. בקסלמן מנסים להתאים את עומס העבודה ואת סוג הלקוחות לצורכיהן של נשים אחרי חופשת לידה, ומעניקים להן חנייה חינם בשלושת החודשים הראשונים לאחר החופשה. במידת הצורך מאפשרת הפירמה לשלב עבודה מהבית. עוד חברות שמיישמות תוכניות שונות הן טקסס אינסטרומנטס, יבמ, מיקרוסופט וסומך חייקין KPMG.

נראה שהחברה הבולטת ביותר במודעות לצורך באיזון בין קריירה לחיים אישיים היא אינטל, המעסיקה בישראל יותר מ-6,000 עובדים. אינטל החלה כבר לפני עשר שנים ליישם את שיטת העבודה מהבית. החברה מאפשרת לעובדיה לבחור יום עבודה שבועי קבוע מהבית. היא גם מיישמת מדיניות של יום עבודה גמיש שבמסגרתו בוחרים העובדים, בתיאום עם מנהליהם, את שעות העבודה המתאימות להם.


"יש תקופות שבהן חשוב לאדם להשקיע יותר בתחביבים שלו, בתקופות אחרות זה בן הזוג/בת הזוג והילדים, ובתקופות אחרות - בהורים המבוגרים
"

בנוסף, קיימים בכל אתרי החברה ברחבי הארץ מעונות לילדי העובדים. אינטל קרית גת היה הראשון מבין מפעלי אינטל בעולם שיזם הקמת מעון יום צמוד למפעל ב-2001, על רקע העובדה שלא היו מעונות באזור התעשייה. בשיתוף עם גופים ציבוריים, מימנה אינטל את הקמת המעון, כשלצורך כך היא הקצתה 175 אלף דולר (50% מהעלות הכוללת). כיום, כשני שלישים מהילדים במעון הם ילדי עובדי אינטל.

המעון, המטפל בפעוטות מגיל חצי שנה ועד גיל 3.5 שנים, פועל מ-06:30 בבוקר עד 19:30 בערב ומתאים לשעות המשמרות של עובדות ועובדי אינטל. ההורים משלמים עבור השהות במעון, ואינטל מוסיפה את העלות הכרוכה במשמרות בעבודה הנוספת בחגים ובחופשות. בהמשך הקימה אינטל מעונות יום גם סמוך לאתריה הנוספים בישראל - חיפה, ירושלים ופתח תקוה.

לפני כשלוש שנים החלה אינטל ביישום תוכנית חדשה, שיישומה החל בישראל ואחר כך התפשט למרכזים נוספים של החברה בעולם. מדובר בחזרה הדרגתית מחופשת לידה. במסגרת תוכנית זו יכולים עובדי החברה, הורים לתינוקות, לעבוד במשרה חלקית ולשוב לעבודה מלאה באופן הדרגתי, עד להגעתו של הילד לגיל שלוש. התוכנית פתוחה גם בפני גברים עובדי החברה. באינטל מציינים כי אחוז הנשירה בקרב עובדות לאחר לידה צנח מאז החל יישום התוכנית מ-21% ל-3% בלבד.

נירית כהן, מנהלת משאבי האנוש באינטל ישראל, ושייה יוסופוביץ, מנהלת - work life effectivness WLE בחברה, מסבירות כי כל האמצעים השונים פותחו במסגרת תרבות ארגונית שמאמינה כי לאנשים שונים יש צרכים שונים, וצרכים אלו אף משתנים בתקופות שונות בחיים. "יש תקופות שבהן חשוב לאדם להשקיע יותר בתחביבים שלו, בתקופות אחרות זה בן הזוג/בת הזוג והילדים, ובתקופות אחרות - בהורים המבוגרים", אומרת כהן. "אנחנו, כארגון, צריכים לסייע לכל עובד לעשות את ההתאמות בכל אחת מהתקופות". יוסופוביץ מוסיפה כי "הצורך בגמישות ובאיזון קיבל פנים אחרות. בשנים האחרונות, הורות ומשפחה זה לא טריטוריה של נשים בלבד".

אחריות הדדית

אבל האם הגמישות והכלים הטכנולוגיים לא עלולים ליצור מצב שבו עובדים קשורים לעבודה יותר שעות מבעבר? בסופו של דבר, כהן ויוסופוביץ מאמינות כי מדובר בבחירה של העובד עצמו ובתרבות הארגונית של כל חברה וחברה. "אני חיה בארגון שאף פעם לא שידר לי מסר שלפיו אפקטיוויות משמעותה שעות עבודה מרובות", אומרת כהן. "אינטל מאפשרת לי לצאת מוקדם מהעבודה ולהשלים את שעות העבודה בבית. ההחלטה אם אני חוזרת לאי-מיילים - אחרי שהשלמתי את מה שאני צריכה לעשות, אחרי שהשכבתי את הילדים לישון - זו החלטה שלי".

שתיהן מציינות כי מדובר גם ביכולת של העובד לשים גבולות, אבל מסבירות כי נושא האחריות ההדדית הוא דבר שצריך ללמד אותו. "אחד הדגשים החזקים שלנו ל-2006 הוא להמשיך את הדיאלוג הזה בין עובדים ומנהלים בנושא האחריות", אומרת יוסופוביץ.

אבל למרות כל הדוגמאות האלה, עדיין חברות רבות בישראל אינן מיישמות אמצעים שיסייעו לעובדים להשיג איזון, ובחברות רבות עדיין מאמינים כי אפקטיוויות משמעותה שעות עבודה מרובות - מהמשרד בלבד. אלו מהן שרוצות להשקיט את מצפונן מסתפקות בהרצאות שמטרתן לסייע לעובדים להשיג את האיזון בעצמם.

אלקובי מאמינה כי השינוי עוד יגיע. "השינוי מגיע, אבל בהדרגה. כשמציעים לארגון ליישם תוכניות WLB זה מאוד מאיים מבחינתו. מדובר בשינוי ארגוני, בשינוי תפישה, במעבר ממדידה של עובד לפי שעות למדידה לפי תוצאות".

איך מזהים וורקוהוליק

איך אני יודע אם הבוס שלי, אשתי, שותפי לעבודה או אפילו אני מכורים לעבודה?

השתמש בשאלון שלפניך כדי לבדוק זאת. סמן כן או לא לגבי כל אחד מהתיאורים הבאים: כן - התיאור מתאים לי. לא - התיאור אינו מתאים או אינו מאפיין אותי:

1. מגיע מוקדם, נשאר עד שעות מאוחרות, עושה הרבה מעבר לנדרש כדי לעשות עבודה טובה. כן / לא

2. לא מצליח להעביר משימות לאחרים. כן / לא

3. פרפקציוניסט. כן / לא

4. בעל קצב מהיר וחסר סבלנות "למי שלא עובד קשה מספיק". כן / לא

5. חוסר יכולת לקחת יום מחלה "ויש לי גם הרבה ימי חופש שצברתי". כן / לא

6. חוסר גבולות, העבודה חודרת לכל מקום אפשרי. כן / לא

7. מתקשה לשים דברים בפרופורציה. לא יודע בוודאות מה חשוב. כן / לא

8. יחסים מרוחקים; אנשים בבית כועסים או מרוחקים. כן / לא

9. אין לי תחביבים, או חיי חברה. כן / לא

10. חוסר יכולת להירגע ולהיות נינוח. כן / לא

11. מחשבות בלתי פוסקות על עבודה. כן / לא

12. חוש הומור לא מפותח. כן / לא

13. חוסר סבלנות, ציניות ועוינות כאשר מתמודד עם עובדים. כן / לא

14. רצון מופרז לרצות מנהלים. כן / לא

15. משוכנע לחלוטין כי לעבוד קשה זה כיף "ותמיד אוכל להפסיק כשארצה, בעוד האחרים חושבים כי זה כפייתי אצלי". כן / לא

מה מספר הפעמים שבו התשובה היתה כן?

תשובות:

1. אם סימנת עד 3 פעמים את התשובה כן: מצבך מצוין ואתה מצליח לאזן בין עבודה לחיים פרטיים ברוב המקרים.

2. אם סימנת 10-4 פעמים את התשובה כן: מצבך בינוני, אתה סובל מחוסר איזון בין עבודה לחיים פרטיים. המלצות של חברת דיינמיקס: מומלץ לרכוש כלים חדשים לעבודה אפקטיווית שתאפשר לך לעמוד ביעדים בפחות שעות עבודה. מומלץ לשים גבולות ברורים יותר בין עבודה לחיים הפרטיים. לא יזיק לך לדאוג לעצמך - ימי כיף, תחביב ופינוקים אישיים.

3. אם סימנת את התשובה כן ל-15-10 מהשאלות: מצבך לא טוב, אתה צריך לבחון באופן משמעותי עד כמה אתה רומס את חייך הפרטיים בגלל העבודה.

המלצות של חברת דיינמיקס: ראשית, עליך להבין כי לחץ, שחיקה וחוסר איזון משפיעים באופן ישיר על בריאותך ועל מצבך המשפחתי. מומלץ להשתמש בימי החופש שלך כדי לנוח ולבלות, ולהציב גבולות ברורים יותר בין עבודה לחיים פרטיים. מומלץ לרכוש כלים חדשים לעבודה אפקטיווית שתאפשר לך לעמוד ביעדים בפחות שעות עבודה. לעתים יש לבחון תהליך שנקרא Work Redesign - חלוקת המשימות בצורה אחרת בינך לעמיתיך או עובדיך כדי להפחית עומס.

כדאי לשקול באופן רציני ייעוץ, טיפול או אימון בנושא של איזון בין עבודה לחיים פרטיים כדי לא להחמיר מצב בריאותי, משפחתי או נפשי.

עשה זאת בעצמך: 8 דרכים לחזור לאיזון

1. לזהות מהם היעדים העסקיים והתפוקות שאותם יש למלא, ולדאוג לעמוד ביעדים באופן האפקטיווי ביותר. רק אחרי שאתה יודע מהם היעדים שלך, תהיה מסוגל לבדוק את עצמך ברמה היומית ולתכנן את שעות עבודתך באופן אפקטיווי. זו נקודה קריטית למציאת האיזון, מכיוון שרק כאשר אתה מוכיח לעצמך ולמנהליך כי אתה פרודוקטיווי תוכל לשפר את דרך התנהלותך ולהפחית שעות עבודה מיותרות.

2. ניהול ישיבות אפקטיווי: לקבוע זמן מוגדר להתחלה וסיום, להציב מטרות מראש, לא לאחר, לא להכניס טלפון נייד. להשתדל לא לקבוע ישיבות לפני השעה 9:00 בבוקר ולא לסיים אותן אחרי השעה 16:00, ולקצר ישיבות ופגישות למקסימום שעה, למעט צרכים מיוחדים.

3. הפחתת כמות המיילים היומית: לא לשלוח לאנשים אחרים עותק מיותר, ולבקש שלא ישלחו לך. לתייק מיילים מיד אחרי שקוראים אותם.

4. לקבוע מדי יום מתי יום העבודה מסתיים. לעשות זאת על בסיס יומי או שבועי. טכניקה זו יוצרת חשיבה אסטרטגית ליעילות.

5. לכלול ביומן פגישות עם בני משפחה, סידורים, בילויים. להתייחס לאירועים חשובים בחיים הפרטיים ולפגישות עם בני משפחה כאילו היו פגישות עם לקוח חשוב. זו שיטה שמונעת תחושת החמצה בעתיד.

6. הפסקת צהריים: להקפיד לקחת הפסקת צהריים של כחצי שעה. לא לאכול מול המחשב.

7. לא ללכת חולה לעבודה. זה מדביק אחרים ועלול להביא לסיבוכים רפואיים, וכמובן לא אפקטיווי. אם מרגישים סביר - ניתן לעבוד כמה שעות מהבית.

8. לא לעבוד בחופש. לא לקחת לחו"ל מחשב נייד וטלפון סלולרי. להשאיר למשרד מספר טלפון להתקשרות למקרים דחופים. לא לצבור ימי חופש, להשתמש בהם במהלך השנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#