ירושלים בעידן ברקת: מספר הבכירים גדל פי שלושה, והסיוע זינק פי שניים וחצי - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ירושלים בעידן ברקת: מספר הבכירים גדל פי שלושה, והסיוע זינק פי שניים וחצי

אתמול נענה ראש עיריית ירושלים ניר ברקת לבקשת ראש הממשלה נתניהו, וסיים את השביתה - אף שמשרד האוצר עדיין מתנגד להגדלת הסיוע לעיר ■ בעוד שב-2008 תקציב הסיוע לעיר היה 190 מיליון שקל - ל-2018 דורשת העירייה 1.5 מיליארד שקל

11תגובות
ירושלים, אתמול.
אוליבייה פיטוסי

אתמול הסתיימה השביתה בירושלים שפרצה בשל סירוב האוצר להעלות את תקציב הסיוע לעיר ל–800 מיליון שקל — אף כי האוצר ממשיך לדרוש מינוי של חשב מלווה, ולא מוכן להעלות את התקציב מעבר ל–525 מיליון השקלים שהציע מלכתחילה.

ל–TheMarker נודע כי אתמול פנה ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשת סיוע לסיום המשבר. כתגובה הזמין אותו נתניהו לישיבת הממשלה ביום ראשון כך שיימצא פתרון ראוי לתקציב העיר וביקש ממנו לסיים את השביתה. ברקת נענה לבקשתו וסיכם עם הנהלת העיר, ההסתדרות בירושלים, ארגון ההורים העירוני והמינהלים הקהילתיים על הפסקת העיצומים. מהאוצר נמסר אתמול: "אנו מברכים על סיום השביתה ועל החזרת השירותים לטובת האזרח לשגרה. טובת תושבי ירושלים תמשיך לעמוד לנגד עינינו".

ראש עיריית ירושלים, ניר
ברקת
אמיל סלמן

השביתה התחילה בשל סירוב האוצר להעלות את תקציב הסיוע לעיר מ–500 מיליון שקל ל–800 מיליון שקל. לדברי העירייה, "משמעות אי־העברת התקציב היא פיטורי עובדים ופגיעה קשה בשירותים הניתנים לתושבי העיר".

האוצר, לעומת זאת, טוען כי העלאה של 60% בתקציב הסיוע לעיר אינה מידתית, והגירעון שאליו נכנסה העירייה הוא תוצאה של "ניפוח מנגנונים והכפלת תקני כוח אדם, שיעורי גביית ארנונה נמוכים בהשוואה לרשויות מקומיות אחרות, הידרדרות באשכול החברתי־כלכלי מאשכול 4 לאשכול 3 והגדלת הגירעון העירוני, שכוסה על ידי הממשלה מ–230 מיליון שקל ב–2013 ל–800 מיליון שקל ב–2017".

עוד נמסר כי "לאור השקעות חסרות התקדים שבוצעו בירושלים, תפקודה של העירייה והשירותים הניתנים על ידה היו צריכים להשתפר לאורך זמן. לצערנו, הגירעונות התקציביים של העירייה הועמקו, האשכול החברתי־כלכלי ירד והסתמכות העירייה על תקציבי הממשלה רק התגברה והלכה. בשל הכשלים הללו, פנה הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי לשר הפנים דרעי בבקשה שימנה חשב מלווה לירושלים.

מ-36 בכירים - ל-93

מאז נכנס ניר ברקת לתפקידו כראש העיר ירושלים ב–2008, התנפחה מצבת כוח האדם של העיר, ובמקביל זינקו התקציבים שמעבירה לה המדינה. לפי נתוני משרד הפנים, בעוד שב–2008 עבדו בעירייה 6,638 איש, ב–2015 הגיע מספרם ל–8,451, כשעיקר הזינוק היה ב–2013 וב–2014 — אז גוייסו 500 עובדים חדשים בכל שנה.

עיקר הגידול היה בעובדי החינוך, שמספרם עלה ב–1,200 עובדים בתוך שבע שנים, ל–4,300 עובדים. גם מצבת הרווחה גדלה מ–450 עובדים ל–580, עלייה של כ–30%, ומספר הפקידים עלה בכ–10% — מכ–3,200 ל–3,500. לצד נותני השירות לתושבים, היתה עלייה גם במספר נבחרי הציבור — שעלה משישה לתשעה, וכן גידול של פי שלושה במספר העובדים בעלי חוזי בכירים, קרי מנהלים.

העירייה קיבלה מאות מיליוני שקלים בשנה

כשברקת נכנס לעירייה עבדו בה 36 בכירים בלבד. מספר זה עלה ב–2010 וב–2013 ב–76% בכל שנה, וב–2015 הגיע מספרם ל–93. "ככה זה כשמקימים עוד ועוד אגפים ומעמידים בראשם אנשים בחוזה בכירים", אומר מקור המכיר את העירייה. "ברקת החליט להקים לעצמו ממשלה קטנה — אגף לפיתוח תיירות, אגף לפיתוח אסטרטגיה, אגף לטיפול בעסקים קטנים. הבעיה היא לא ההוצאות המיותרות אלא העובדה שהאגפים האלה לא באמת מספקים את הסחורה".

מעבר לכך, התקציב שניתן לעיר על ידי האוצר עלה באופן משמעותי במהלך שנות פעילותו של ברקת. לשם השוואה, ב–2008 תקציב זה היה 190 מיליון שקל בלבד — סכום שאף ירד מעט בשנתיים הבאות.

חשוב לציין כי המבנה הדמוגרפי של ירושלים, העומד בבסיס הדרישה לתוספת תקציב, לא היה שונה בהרבה לזה של היום. ב–2011 התחילה עלייה מתונה בתקציב, וב–2014 כבר קיבלה העיר 405 מיליון שקלים, וב–2016 — 499 מיליון שקל. ל–2017 דורשים בעיריית ירושלים 800 מיליון שקל, ועל פי מקורבים לנושא העירייה מתכננת לדרוש ב–2018 לא פחות ממיליארד שקל וחצי בשנה — פי שמונה מהסכום בשנה שבה נכנס ברקת לתפקידו.

"זה אבסורד, לא ברור איך העיר התקיימה ב–200 מיליון שקל מהמדינה עד שברקת הגיע", אומרים מקורות באוצר. "תוך זמן קצר תקציב העירייה גדל כמעט פי שלושה והגיע לסכום מופרך של חצי מיליארד שקל, וזה עדיין לא מספיק".

אוליבייה פיטוסי

"תושבי ירושלים משלמים את המחיר"

הממונה על התקציבים, אמיר לוי, אמר ביום שני כי האוצר מתנגד להעלאת הסכום ל–800 מיליון שקל, וכי גם חצי מיליארד שקל בשנה הם "מעל ומעבר", בעיקר על רקע העובדה שהשינוי המתבקש מהכפלת התקציב לא נראה בשטח. בין היתר, טען לוי כי באר שבע למשל, מקבלת הרבה פחות מהמדינה — ואולם הכנסותיה העצמיות גבוהות הרבה יותר.

באוצר מזכירים לא רק את התקציב שזינק, אלא תוספות נוספות הניתנות לעיר שלא במסגרת התקציב השנתי. כך למשל, התוכניות הממשלתיות לפיתוח ירושלים הסתכמו ב–2 מיליארד שקל שהוזרמו לבירה מאז 2005. בעבור העיר העתיקה ניתנו 750 מיליון שקל, בעבור סעיף "צמיחה" הועברו כ–300 מיליון שקל ובעבור סעיף "יובל" עוד 625 מיליון שקל. "מדובר בתוכניות פיתוח ותשתית שאינן קשורות לתקציב, וגם הן עולות כל הזמן", אומר מקור באוצר. "לא ייתכן שברקת יקבל סכומי עתק וימשיך לדרוש עוד ועוד".

מקור המקורב לעירייה טוען כי השביתה הנוכחית, שפגעה מאוד בתושבים, אינה קשורה כלל לתקציבי העתק המגיעים לירושלים, שאינם מנוצלים כיאות. "ברקת התחיל את המסע לראשות הליכוד והוא שורף כל גשר בדרך. מכיוון שהוא לא מכוון לקדנציה נוספת, הקשרים עם האוצר לא מעניינים אותו, וגם בתושבי ירושלים הוא פוגע באופן ישיר, רק כדי להיראות חזק. הכל פוליטיקה, והתושבים משלמים את המחיר".

תוך שבע שנים נוספו 1,800 עובדים

"עוד ספין של האוצר"

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הנתונים המצוינים אינם מוכרים לנו, והם עוד ספין של האוצר ברצף של 'פייק ניוז' שמפיץ האוצר במטרה ליצור מצג שווא על עיריית ירושלים. ב–2008 הועסקו בעירייה 70 עובדים בחוזי בכירים וב–2016 מועסקים 113, בהתאם לגידול במשימות העירייה ובאוכלוסייה.

חשוב להדגיש כי בהתאם להסכמים עם משרד הפנים והאוצר, לעירייה מותר להעסיק 3% מהעובדים בחוזי בכירים, אך אנחנו מעסיקים פחות מחצי — 1.12%, כך שהטענות השקריות שהאוצר מנסה למכור אינן נכונות. כמו כן, מספר העובדים הבכירים המועסקים בירושלים — העיר הגדולה בישראל — קטן משמעותית מערים אחרות. כמו כן, כל החוזים אושרו על ידי משרדי הפנים והאוצר.

"לגבי 2018, אנו רוצים לקבוע נוסחה מוסכמת למענק איזון ונוסחה מוסכמת למענק בירה שעד היום לא היתה כזאת ואז לפעול לפיה. נוסחת גדיש קבעה את מענקי האיזון לכל הרשויות פרט לירושלים".

אתמול שבתו הצהרונים בעירייה במחאה על אי־קבלת תקציבים התואמים לאשכול 3, שנאמר להם שיתקבלו רק בשנת הלימודים הבאה. עיריית ירושלים התייחסה לדברים, "כפי שמתוך מענק הסיוע לעיר בסך 800 מיליון שקל, שסוכם בין מנכ"ל האוצר ושר האוצר, אף לא שקל אחד הגיע לעירייה — כך גם תקציב הצהרונים שהאוצר מתהדר בו.

"התקציב שבו מתגאה האוצר מעולם לא הועבר לעירייה ולא אושר בהחלטת ממשלה, אף שהעירייה מתריעה על כך כבר חמישה חודשים. האוצר הוא זה שמביא לביטול הצהרונים המוזלים בכך שהוא מעכב את התקציב ומעוניין להעביר את הנטל לכיסם של ההורים בירושלים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#