למרות קמפיין הבטיחות - המדינה מערימה קשיים על מתקיני הגז הביתי - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות קמפיין הבטיחות - המדינה מערימה קשיים על מתקיני הגז הביתי

משרד התשתיות העלה קמפיין טלוויזיוני שקורא לאזרחים להקפיד על התקנה של גז ביתי בעזרת מתקין מוסמך בלבד - אבל מסמכים שהגיעו לTheMarker מצביעים על כך שבשוק חסרים מאות מתקינים ■ הסיבה: שורה של קשיים שמערימה המדינה על מי שרוצים לעבור הכשרה במקצוע

תגובות
להבת גז בכיריים
בלומברג

ב–8 במארס 2016 התכנסה ישיבה רבת משתתפים. נכחו בה חמישה אנשים ממשרד הכלכלה, שלושה נציגים מטעם מינהל הדלק ועוד 12 אנשים מטעם חברות הגז והתאחדות התעשיינים. הנושא על הפרק היה המחסור המחמיר והולך בעובדים בענף הגפ"מ (גז פחמני מעובד, כלומר גז בישול ביתי) — או במלים פשוטות: מחסור במתקיני גפ"מ מוסמכים.

ממסמך סיכום הפגישה שהגיע לידי TheMarker עולה כי: "נכון להיום, קיים קושי ניכר בגיוס ובהכשרת מתקיני גפ"מ ומחסור גדול, שמחריף והולך, של מתקינים בשוק. זהו נושא קריטי לצורך השמירה על רמת הבטיחות ואם לא יטופל בדחיפות ובנחרצות, הוא עלול להוביל להידרדרות קשה ברמת הבטיחות בשוק הגפ"מ".

מדוע במקצוע ששכר הבסיס בו הוא 8,000 שקל, ובתוספת כוננויות ופרמיות עובר את הרף של 10,000 שקל בחודש, קיים מחסור של כ–200 עובדים, שצפוי לגדול? התשובות פשוטות למדי וקשורות לתהליך ההכשרה של מתקיני גפ"מ. "האפשרות לגשת לבחינה עיונית ניתנת רק לאחר הכשרה מעשית של חצי שנה, ואי אפשר לעשותה במקביל. הדבר מקשה ומאריך את זמני ההכשרה ואף גודע, לעתים, את תהליך הכשרתו של המועמד", נקבע במסמך. מתקין גפ"מ צריך לעבור הכשרה מעשית בת שישה חודשים תמימים ורק אז לגשת לבחינה העיונית.

במינהל הגז הסבירו כי תקופת ההתמחות צפויה להתקצר מחצי שנה לשלושה חודשים בלבד, אבל הדרישה לגשת לבחינה רק לאחר סיום ההתמחות היא דרישה של משרד הכלכלה. במשרד הכלכלה הבטיחו לשקול את הנושא.

מתוך קמפיין הבטיחות לשימוש בגז ביתי
מתוך ערוץ היוטיוב

אבל מסתבר שגם עובדים שרוצים לגשת לבחינה אחרי חצי שנה מתקשים לעשות זאת: "תדירות הבחינות העיוניות נמוכה. בשנה האחרונה היו שלושה מועדים בלבד", נכתב במסמך. בנוסף, הפרישה הארצית של הבחינות מוגבל. חלק מהניגשים לבחינה נכשלים ומוותרים עקב זמן ההמתנה הארוך עד למועד הבא. יתרה מכך, קובע הדו"ח כי "חלק מהממתינים להיבחן בבחינה המעשית אינם יכולים לעשות זאת עקב הגבלה של מספר הנבחנים".

הפתרון לכאורה פשוט — לערוך מספר סביר של בחינות לאורך השנה (לפחות שש) ובאזורים שונים. אלא שבמשרד הכלכלה טוענים כי העיכוב מתחיל במשרד האנרגיה, שאינו מאשר בזמן את הנבחנים. עם זאת, במשרד הבטיחו לשקול את הנושא של מספר הבחינות המועט.

בעיה נוספת שקשורה אך היא למבחנים היא העובדה שלא ניתנת לנבחנים הפוטנציאליים התראה מספיקה לפני מועד הבחינה, ולעתים המתקינים לא מספיקים להיערך לה. כך יוצא שמועמדים עשויים להמתין חודשים רבים לבחינה הבאה, ללא אפשרות תעסוקה בזמן זה. במשרד הכלכלה מסבירים כי "מתפרסמים רק המועדים של הבחינות העיוניות, מאחר שהבחינות המעשיות אינן ארציות".

כמתואר

מי שמגיע בסופו של דבר לבחינה עצמה, נתקל בבעיה נוספת: ניסוח השאלות אינו ברור — הן אינן מנוסחות בשפה מקצועית אלא בשפה משפטית, תוכנית הבחינה ישנה ואינה מעודכנת והבחינות נערכות בעברית בלבד, ולא מוצעות ברוסית, ערבית או אמהרית. במשרד הכלכלה אומרים בתגובה כי הבחינה בשפה העברית משום שעל המתקין לדעת להתנהל בשפת הלקוחות".

גם לאחר השלמת הבחינה, נמשכים הקשיים שמוערמים על הנבחנים. משך הבדיקה של הבחינה במשרד הכלכלה הוא לפחות חודש וחצי אף שמדובר במבחן אמריקאי, וזמן הבדיקה אינו צריך לארוך יותר משבוע בממוצע. זמן ההמתנה לתוצאות של הבחינה מעכב את תחילת העבודה בתחום.

קושי נוסף הוא הרגולציה המסורבלת: עד לפני 18 שנים, קיבלו המתקינים תעודת מקצוע ממשרד העבודה. כיום, כדי לעסוק בהתקנת גז, צריך לקבל בנוסף רישיון ממשרד התשתיות. ממשרד הכלכלה נמסר כי מאחר שהבחינה העיונית מחייבת תקופת התמחות, אי אפשר לוותר על המעורבות של משרד התשתיות המאשר התמחות זאת.

פיצוץ של בלון גז בתל אביב ב– 2015 . התקנה לא תקנית מסכנת חיי אדם
ניר קידר

בתום אותה ישיבה שבה הוצגו הכשלים האלה, התחייב האגף להכשרה מקצועית כי תשובות לסוגיות יינתנו עד אפריל.

המדינה חייבת לספק בחינה בערבית

בתחילת ינואר פנה רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, במכתב דחוף לשר העבודה והרווחה, חיים כץ. "בשבועות האחרונים הציבור הישראלי עד לקמפיין תקשורתי נרחב העוסק בסוגיית בטיחות השימוש בגז הביתי, ומדגיש את העובדה כי היחידים המורשים לטפל במתקני גז ובתשתיות הגז הביתי הם מתקינים מוסמכים. מה רבה היתה פליאתנו כשהגיע אלינו מידע הנוגע להליך הכשרתם של הטכנאים, שממנו עולים כשלים חמורים שגורמים לכך שמועמדים מבטיחים להכשרה כמתקיני גפ"מ אינם עוברים את מערכת ההכשרה וההסמכה. בכך נפגע לא רק הביטחון התעסוקתי של ישראלים הזקוקים לעבודה מכניסה וקבועה, אלא גם ביטחונם של משקי הבית, צרכני הגז הביתי בישראל".

מתקין לא מוסמך, כמו מאות המתקינים שפועלים כיום בשוק, אינו מפוקח על ידי איש, ולא ברור מה רמת הידע שלו בתחום. התקנה של גז ביתי על ידי אדם שאינו מכיר את העבודה על בוריה עלולה לעלות בחיי אדם כתוצאה מהתפוצצות של בלון הגז שתגרום לשריפה.

במכתב מפרט מלמד את כלל הקשיים שנמנו בדו"ח — מבחן מעשי רק לאחר תקופת הכשרה ארוכה; תדירות מועטה של הבחינות; פיזור גיאוגרפי לקוי; אי־פרסום של מועדי הבחינות; ודרישה לשתי תעודות משני משרדים שונים. "כ–25% מהמבקשים להיות טכנאים אינם שולטים היטב בשפה העברית. חלקם הגדול משתייך לחברה הערבית, חלקם עולים מחבר המדינות, מאמריקה הלטינית, כמו גם יוצאי אתיופיה. העובדה שהבחינה העיונית מתבצעת בשפה העברית בלבד היא, כשלעצמה, חסם משמעותי ביותר הפוסל כמעט באופן אוטומטי מועמדים שיכלו להיות טכנאים מעולים. בהקשר זה יודגש כי כיוון שהשפה הערבית היא שפה רשמית, חלה על המדינה חובה לספק את הבחינה גם בשפה זאת, לכל הפחות", כתב מלמד.

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד
אורן נחשון

לדברי מלמד, עשרה חודשים מאז החל הדיון בנושא עדיין לא התקבלה כל תשובה בעניין מהשר, גם לא למכתב שנשלח לפני שלושה שבועות. "מדובר במסלול שיש לבחון אותו מחדש ובהקדם כדי שאפשר יהיה לבצע חלק מן הפעולות במקביל ובכך לחסוך זמן יקר. לא ייתכן שמצד אחד מעבירים בחקיקה רפורמה בשוק הגז הביתי, מעלים קמפיין פרסומי הנוגע לבטיחות בגז ובמתקניו, ומצד שני מעמידים חסמים בלתי־סבירים בכל הנוגע להכשרת המתקינים האמורים לבצע את העבודות הלכה למעשה".

במשרד העבודה והרווחה טוענים כי דווקא הפיקו לקחים ואלה יושמו כבר השנה: "הבחינות העיוניות הן במועד ארצי קבוע ומתקיימות בכל מחוז. מ–2017 ואילך יתקיימו שישה מועדים של בחינות (כפול מהמצב בעבר). הבחינות המעשיות, לעומת זאת, נקבעות בהתאם למספר הלומדים ואפשר להזמין בחינה כשיש לפחות שני מועמדים — בעבר היתה הגבלה על מספר משתתפים של לפחות שישה מבקשים, מתחילת 2017 הוסרה ההגבלה ובחינה מעשית יכולה להיערך עם שני נבחנים בלבד".

לגבי שאר הבעיות נמסר: "בעבר נעשה סקר בארבעת המחוזות של משרד העבודה והסתבר שבשנים האחרונות לא היתה כל בקשה שהיא להיבחן בשפה הערבית. אם מכללה תגיש בקשה שתלמידיה ייבחנו בשפה הערבית, הבחינה העיונית תתורגם. ראוי לומר בהקשר זה כי מתקיני הגז הביתי עובדים בגזרות רחבות ונותנים שירות לאוכלוסייה דוברת עברית ולזו הדוברת ערבית, ולכן נוהגות המכללות בחוכמה בכך שתלמידיהן נבחנים בשפה העברית ובכך מגדילים את כושר התעסוקה שלהם".

בנושא הבחינה המעשית טוען משרד העבודה, כי בעוד הבחינה העיונית נערכת בכל אחד מארבעת המחוזות של האגף, הבחינה המעשית נערכת בשני מקומות: במרכז הכשרה תמרה ובמרכז הכשרה מלט"ב חולון — מכיוון שבאתרים אלה נבנתה מעבדה תקנית במיוחד לצורך זה. "לא מצאנו לנכון להרחיב את מעגל המעבדות מכיוון שכ–75 מועמדים בלבד נבחנים בשנה (148 ב–2015–2016)", נמסר מהמשרד.

משרד העבודה מגלגל את האחריות למצב לגורמים אחרים: "כל הפעילות נשענת על 'תקנות רישוי עוסקים בעבודות גפ"מ', שהן באחריות רשות הגז ומשרד האנרגיה".

"אין קשר בין הסטאז' לבחינה"

"אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים, זה נכון לכל החברות", אומר בכעס מנכ"ל של חברה גדולה המספקת גז ביתי. "מרוויחים פה כסף יפה, אבל המשוכות בלתי־אפשריות. מדובר בתהליך לא הגיוני ולא מוסדר של הכשרה, אין קשר בין הקורס והסטאז' לבין הבחינות שמגיעות לאחר מכן (כך שהסטאז'ר הוא בפועל נושא כלים ולא עובד מתלמד), וגרוע מזה — התלמידים הרוסים והערבים אינם מצליחים לעבור את המבחן בעברית".

ע', בן 33 מכפר ערבי בצפון, מכיר את הנושא על בשרו. הוא עובד בתחום שנים ומכיר היטב את העבודה. "אני עובד בתחום הגז כבר שנים מאז שסיימתי תיכון, אבל רציתי לקבל תעודת הסמכה ממשרד העבודה והתשתיות", הוא מספר. "עשיתי קורס בן חודשיים במכללה פרטית, שעלה 4,500 שקל, ניגשתי לבחינה ונכשלתי, בעיקר בגלל מחסום השפה".

ע', כאמור, לא לבד. "רק שינוי משמעותי בהתנהלות החלמאית של המדינה תסייע לפתור את המחסור", אומר מנכ"ל חברת הגז. "אם זה לא יקרה, ימשיכו לפעול בשוק אנשים שלא הוסמכו לעשות את העבודה המסוכנת הזאת, ואף קמפיין לא יסייע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#