ועדת הכלכלה: התשלום לקבלנים יעמוד מעתה על שוטף פלוס 70 - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הכלכלה: התשלום לקבלנים יעמוד מעתה על שוטף פלוס 70

חוק מוסר תשלומים מגיע לישורת האחרונה, על אף שפע ההתנגדויות ■ בוועדה הוחלט כי התשלום ייעשה בשוטף פלוס 30, למעט שוטף פלוס 70 - לעבודות בנאיות

תגובות
ח"כ איתן כבל
אמיל סלמן

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, המשיכה היום (ב') להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת מוסר התשלומים לספקים - כך שימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30. הדיון בנושא כולל מספר הצעות חוק פרטיות, ביניהן של ח"כ רועי פולקמן, ח"כ שלי יחימוביץ' וחברי כנסת נוספים.

בישיבה היום אישרה הוועדה את ההסדר בין המדינה לקבלנים בעבודות בנאיות, וקבעה כי ימי האשראי במקרה הזה יעמדו על 85 יום ממועד מסירת החשבון למשרד הממשלתי, או שוטף פלוס 70. עוד אושר כי גופים שהוקמו לפי דין, בהם המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, יחד עם והחברות הממשלתיות והמוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו לספקים תוך 45 ימים מקבלת החשבון, מה שמחליף את המושג שוטף פלוס 30.

בדיון הבא תידרש הוועדה לעסוק בהסדרי התשלום בשלטון המקומי ובמערכת הבריאות, המבקשת להחריג את עצמה. כזכור, בדיונים הקודמים אישרה הוועדה את הסעיף המחייב את הממשלה לשלם לספקים תוך 45 יום מקבלת החשבון, ולא יאוחר משוטף פלוס 30, ובישיבה שהתקיימה בחודש שעבר אישרה הוועדה להחיל את אותם כללים גם על הפיס והטוטו.

ח"כ רועי פולקמן קרא לאשר את ההצעה הנגררת כבר שנה וחצי והוסיף: "כל מה שהיה צריך להיאמר כבר נאמר, עכשיו צריך להבטיח לעסקים הקטנים והבינוניים שישלמו להם בזמן ולאשר את ההצעה".

במהלך הישיבה פרצה בדיון סערה, בסעיף העוסק בימי האשראי של הקבלנים. פולקמן טען כי הקבלנים מעוניינים להעמיד את ימי האשראי על שוטף פלוס 60, ולא שוטף פלוס 70, כפי שאושר כאמור. נציגי הקבלנים התפרצו לדבריו ואמרו כי הסעיף יפגע בהם. ניר ינושבסקי, סמנכ"ל חברת הנדסה ובניין, אמר כי יש חוזי מדף של אגף החשב הכללי במשרד האוצר בהם התשלום הוא שוטף פלוס 38, וכך צריך להיות.

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, אמר כי לא מדובר על פער של 10 ימי אשראי, אלא 40 יום. הוא הוסיף כי 90% מהעוסקים בענף הם בעלי עסקים קטנים ובינוניים. במהלך הישיבה אישרה הוועדה את הצעתו של כבל, כי ימי האשראי לקבלני השיפוצים הקטנים יקבעו בתקנות שיובאו לאישור הוועדה, על מנת לשפר את מצבם לעומת הקבלנים הגדולים. הוא אף דרש שהתקנות יובאו לאישור הוועדה עד 5 חודשים לאחר אישור ההצעה בקריאה שנייה ושלישית, ואמר כי המדינה היא הראשונה למעשים הלא הגונים.

ח"כ רועי פולקמן
דוברות הכנסת

במהלך הישיבה, אישרה הוועדה לצרף להצעה הממשלתית גם את הצעת החוק הדומה של ח"כ רוברט אילטוב וח"כ אראל מרגלית. אילטוב התנגד להצעה לשלם לקבלנים שוטף פלוס 70 וביקש לקצר את התקופה. לאחר שהסעיף אושר, כאמור, ביקש אילטוב לקיים בכך דיון מחדש.

נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), רועי כהן, התייחס לסעיף שעסק בימי האשראי של גופים נוספים בהן המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, החברות הממשלתיות והמוסדות להשכלה גבוהה ועוד, ואמר כי המדינה מחריגה את עצמה לדעת, ונותנת כוח לגופים הגדולים והחזקים מול הספקים הקטנים. הוא קרא למדינה לא לנהוג במוסר כפול במוסר התשלומים.

כבל דרש כי החברות הללו יכנסו להסדר שנקבע למדינה (שוטף פלוס 30 לכולם, למעט שוטף פלוס 70 לעבודות בנאיות) בתוך שנה, אך איפשר לממשלה לבקש לדחות זאת בשנה נוספת על מנת לבחון על אילו חברות להחיל את הכללים החלים על המדינה. "הם דופקים את הציבור באופן שיטתי, בצורה מסודרת בלי אבחנות, וכשמבקשים מהם לשלם בזמן הם מבקשים הבחנות", אמר. כללים בעניין זה יובאו גם הם לאישור הוועדה.

הוועדה החלה לדון בסעיף המסדיר את מועדי התשלום ברשויות המקומיות, ועסקה גם בעבודות בנאיות שהרשויות מקבלות עבורן מימון חיצוני. לדברי כבל, כבר בשבועות הקרובים תקיים הוועדה ישיבה נוספת לעסוק גם בענף הבריאות, שבה בכוונתו לסיים את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#