הכלכלן הראשי: הפריון בישראל נמוך בגלל ניצול משאבים לקוי - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכלכלן הראשי: הפריון בישראל נמוך בגלל ניצול משאבים לקוי

הפריון הנמוך לעובד בישראל אינו נובע ממחסור במכונות או בהשכלה, אלא מניצול בעייתי של ההון הפיזי והאנושי הקיים ■ פתרונות האוצר: הימנעות מסבסוד מכונות לתעשיינים, פיתוח תשתיות, קידום טכנולוגיה והעלאת רמת המיומנות הרלוונטית של עובדים

4תגובות
הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה
תומר אפלבאום

ישראל נמצאת במקום 14 מתוך 20 מדינות בפריון הכולל לעובד - כך לפי סקירת אגף הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה אתמול. בראש הטבלה נמצאת ארה"ב, שנחשבת גם נקודת ההשוואה מכיוון שהיא עומדת בחזית הפריון העולמי לעובד. במקום השני נמצאת צרפת, שהפריון הכולל לעובד בה הוא 81% מזה האמריקאי, ואחריה אוסטרליה (76%), שוודיה (73%) ודנמרק (72%). הפריון הכולל לעובד בישראל הוא 57% מהאמריקאי.

הנתונים של ישראל טובים מאלה של ברזיל, אנגולה, בולגריה ואף סין, שנהנית מהרבה ידיים עובדות יצרניות, אך מדדי הפריון שלה עדיין נמוכים.

לפי האוצר, הפריון הנמוך של ישראל אינו נובע ממחסור בתשומות, למשל הון פיזי (מכונות) או הון אנושי כמו השכלת עובדים, שבישראל נחשבת לגבוהה יחסית לעולם - אלא דווקא מהתפוקות הנמוכות, שבתורן נובעות מניצול לא אופטימלי של שני סוגי ההון.

פריון נמוך ביחס למערב

עוד מסביר אגף הכלכלן הראשי כי חוסר היעילות שבתוכו מתקיים שוק העבודה הישראלי נובע מכמה גורמים, ובהם פער טכנולוגי לעומת המדינות המובילות; תחרות לא מספקת בענפים מסוימים; עודף רגולציה וביורוקרטיה; חסמי יבוא המונעים חדשנות; וגם הוצאה ביטחונית גבוהה בשל שירות ארוך בצבא ותחילת עבודה מאוחרת.

פריון נמוך נובע גם מתמריצים בעייתיים שניתנים במגזר הציבורי, כמו בונוסים לכולם - שאינם מעודדים מצוינות. גורם נוסף הוא איכות העובדים, שנחשבים משכילים, אך נרשם יותר ויותר חוסר התאמה בין כישוריהם ויכולותיהם למשרות שבהן הם מחזיקים בפועל, הדורשות מיומנויות אחרות מאלה שנלמדות באוניברסיטאות או במכללות.

במקביל, נרשמת רמה נמוכה יחסית של השכלה ומיומנויות רלוונטיות לחלקים בציבור העובד, שגם היא גורם מרכזי בפריון הנמוך. עובדים שמגיעים לשוק העבודה בלי שלמדו לימודי ליבה כמו מתמטיקה או אנגלית, ללא כישורי שפה הולמים וללא הכשרה מקצועית רלוונטית - יוצרים גם הם קושי בהעלאת הפריון הכולל.

חיילים ברמת הגולן, אשתקד
גיל אליהו

קיצור השירות הצבאי יגדיל את הפריון

הפתרונות שמציע האוצר מתחילים בהתעלמות מדרישת התעשיינים לסבסד מכונות, מכיוון שלתפישתם שהבעיה לא נמצאת שם. פתרונות טובים יותר, לפי האוצר, יהיו שילוב קבוצות מודרות, כמו חרדים וערבים, בשוק העבודה, תוך הענקת כישורים רלוונטיים והכשרות מקצועיות משמעותיות. כישורים כאלה הם למשל כישורי תכנות, נושא שהכלכלן הראשי באוצר דוחף לכיוונו באופן קבוע, בין השאר בשל המחסור באנשי מחשבים בתחומים שונים בישראל. פתרון נוסף הוא קיצור השירות הצבאי, שלא רק יפחית את עלויות הביטחון, אלא גם יכניס אנשים מוקדם יותר לשוק העבודה.

הכלכלן הראשי מציין כי ההשקעה בהון הפיזי נמוכה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות, ומנמק זאת בכך שחוסר היעילות בניצול המשאבים המאפיין את המשק הישראלי הוא גם זה הגורם למיעוט בהשקעות בהון פיזי. יותר יעילות, לפי הכלכלן הראשי, תביא לגידול ברמת ההשקעה גם בהון הפיזי.

הכלכלן הראשי קובע כי לממצאים המוצגים בסקירה יש השלכות על המדיניות הממשלתית ארוכת הטווח, שצריכה להתמקד בצמצום הגורמים לפריון הכולל הנמוך ולהתיר את החסמים. כשזה יקרה, לדבריו, ההשקעות במגזר העסקי צפויות להתאים עצמן לעלייה בפריון. מנגד, מדיניות שתתמקד רק בהגדלת התמריצים להשקעות במגזר העסקי לא תסייע ככל הנראה לצמצום פער הפריון. במלים אחרות, למדינה לא כדאי להשקיע בתמריצים לקניית מכונות, מכיוון שהתעשיינים צריכים לנצל את אלה הקיימות בצורה יעילה יותר.

עם זאת, כשמדובר בהשקעות הממשלה והמגזר הציבורי, המסקנה הפוכה - ההשקעות של המגזר הציבורי, למשל בתחבורה או בתשתיות למדע בסיסי, עשויות להגדיל את הפריון הכולל, לכן יש להרחיב אותן.

כך למשל, נכתב בסקירה: "ייתכן שתשתיות תחבורה ותחבורה ציבורית לא מפותחות מונעות מעובדים בעלי כישורים בתחום הפיננסי הגרים בפריפריה להגיע לעבודה במרכזים הפיננסיים המרוכזים בתל אביב. לכן, השקעה בתשתיות תחבורה ותחבורה ציבורית עשויה להגדיל את מלאי ההון, וחשוב מכך, לשפר את ההתאמה בין כישורי העובדים למשרות הקיימות במשק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#