בניגוד להוראת הממונה על השכר: ראשי האוניברסיטאות מסרבים לשלם לעובדי המעבדות - קריירה - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בניגוד להוראת הממונה על השכר: ראשי האוניברסיטאות מסרבים לשלם לעובדי המעבדות

ועד ראשי האוניברסיטאות מסרב לשלם את תוספת השכר של אנשי מעבדות המחקר; "מדובר בעובדים שמקבלים שכר גבוה"

6תגובות
עובדי מעבדה
מוטי מילרוד

לפני למעלה משבוע יצאו העיצומים של מנהלי מעבדות המחקר באוניברסיטאות לדרך, והם חושפים מעט מהתנהלות מעסיקים במגזר הציבורי. הפעם, ועד ראשי האוניברסיטאות, שמתעלם מהוראת הממונה על השכר, ולא משלם תוספת למשכורת, שעובדים אחרים באותו מגזר - מקבלים.

לדברי הוועד: "הסכם השכר הקיבוצי של עובדי המעבדות נחתם בין האוצר להסתדרות. האוניברסיטאות עושות ככל יכולתן לקיים הידברות, ורואות חשיבות רבה במציאת לפתרון מידי". אלא שבפועל, העובדים מקיימים עיצומים בדרישה לקבל את תוספת השכר שנקבעה - ואינם מקבלים.

על פי הסכם המסגרת שנחתם לפני כמעט שנתיים, זכאים עובדי המעבדות להעלאה בשיעור של 15%, בעוד עובדי מדינה אחרים זכו ל-7.5% בלבד. התוספת הכפולה ניתנה בשל שכרם הנמוך, שניתן במשך שנים.

מנתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, עומד שכרם ברוטו של עובדים בבתי חולים על 15,600 שקל. נתון זה מתייחס למשרה מלאה, בדרגה מקסימלית, כולל ותק רב, ובהתחשב בכך שלרובם תואר שני ושלישי.

בעוד עובדי המעבדות מקבלים כולם את התוספת הכפולה, התאגד ועד ראשי האוניברסיטאות והודיע כי לא ישלם. לדבריו, "לא היינו חלק מההסכם". הטענה נכונה, אלא שהמדינה מחילה את ההחלטות על עצמה, שכן מדובר בעובדי מגזר ציבורי מפוקחים, בדיוק כמו עובדי מעבדות המחקר בבתי החולים. בשני המקרים, את השכר משלמת המדינה.

אלא שלדברי ועד ראשי האוניברסיטאות, ששכרם של היושבים בו עומד על 80-90 אלף שקל - בהתאם למוסד אותו הם מנהלים - מדובר בעובדים שמרוויחים "שכר גבוה". על פי הממונה על השכר באוצר, שכרם הממוצע של עובדי מעבדות המחקר באוניברסיטאות עומד על 17,007 שקל. גם כאן מתייחסים הנתונים למשרה מלאה, מקסימום דרגה וותק, וכן השכלה גבוהה. כיוון שוועד ראשי האוניברסיטאות החליט שהם מקבלים מספיק, יקבלו העובדים האלה רק 7.5%, ולא את התוספת הכפולה.

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאיים הגיבה בכעס: "הראינו להם תלושי שכר של מהנדסים בעלי תואר ראשון, שעובדים באוניברסיטה ומרוויחים יותר, כמו גם בעלי תפקידים אחרים. אנחנו מדברים כאן על אנשים בעלי ותק רב והשכלה גבוהה, דוקטורים ופוסט דוקטורטים. במכון ויצמן הממוצע הוא 15 אלף שקל, באוניברסיטה העברית הממוצע הוא 14 אלף שקל. יוצאים מן הכלל הם עובדי המעבדות בבן גוריון, שם עובדים עשרה אנשים, שמרוויחים בממוצע 19 אלף שקל בחודש. לא ניתן לעשות איפה ואיפה בין עובדים, ולא יתכן שכל מעסיק במגזר הציבורי יחליט למי הוא נותן תוספת מלאה ולמי לא, על דעת עצמו".

פניה לממונה על השכר העלתה כי הוא עומד לצד העובדים: "משרד האוצר פנה לאוניברסיטאות על מנת שיחתמו על ההסכם. זאת מכיוון שאנו רואים את הדירוג כאחד הדירוגים לגביהם נחתם הסכם במגזר הציבורי" נמסר ל-TheMarker.

על השאלה מדוע הארגון לא פונה לבית הדין לעבודה במטרה לדרוש את התוספת עבור עובדי המעבדות, עונה אדמון ביושר "אנחנו רוצים ללכת לבית הדין לעבודה, אלא ששם זה יכול לקחת הרבה זמן. הפגנת הכח יותר אפקטיבית".

לדבריה, מנכ"לים שונים של מוסדות מודים בפניה כי הם צריכים לשלם, אבל הם כבולים על ידי הסולדריות של הוועד, שהפך לאיגוד היציג של האוניברסיטאות, נגד עובדיהן. "מצד אחד נח יותר להתנהל מול גוף אחד", היא אומרת. "מצד שני אם הוועד לוקח את זה לכיוונים שליליים, יש לכלל המוסדות  בעיה. עובדה שמכון ויצמן התחיל לשלם, עד שנעצר על ידי הוועד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#