"שוק העבודה הוא פלטפורמה מצוינת ליצירת חברה שוויונית ומכילה" - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שוק העבודה הוא פלטפורמה מצוינת ליצירת חברה שוויונית ומכילה"

מרים כהבא, האשה הערבייה הבכירה בשירות הציבורי, מסיימת שנה ראשונה בתפקידה כנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה ■ היא מספרת על החשדנות מצד החברה הערבית, האתגר בשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, והצורך לשלב בין הסברה והכשרה לסנקציות על מעסיקים

3תגובות
מרים כבהא
רמי שלוש

מרים כבהא, שמונתה לפני שנה לנציבה הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה, בכפיפות למשרד העבודה והרווחה, יכולה היתה להמשיך לעבוד במשרד עורכי הדין המשגשג שהקימה יחד עם בן זוגה בחיפה, ולעסוק בדיני עבודה ונזיקין - אבל הרגישה שמשהו חסר.

"כעורכת דין פרטית ייצגתי לא מעט עובדים שהאמנתי במאבקים שלהם, אבל זה המקסימום שיכולתי לעשות. אחרי שנהפכתי לאמא לשני ילדים, התחלתי לחשוב על העתיד שלהם, והדבר האחרון שרציתי היה שיתייחסו אליהם כאל אנשים שאינם שווי ערך, שהם לא יזכו להזדמנות שווה באמת. זו מחשבה שלא הרפתה ממני. חשבתי גם שלשבת בצד ולחכות למישהו שיעשה את הדברים זה לא חכם, הייתי חייבת להפשיל שרוולים ולעשות עם זה משהו".

ה"משהו" הזה, בדרך לחברה טובה ושווניות יותר, היה לדברי כבהא, להשתלב במקום שמשפיע באמת - המגזר הציבורי. "נכון שהמחיר הוא להרוויח פחות, אבל לא באתי בשביל הכסף", היא אומרת. "העזרה שאנחנו יכולים להושיט לאנשים ושינוי תפישת המעסיקים מביאה לי סיפוק והתחושה הזאת שווה יותר מהכסף".

דרכה של כבהא למגזר הציבורי החלה באוגוסט 2009, כשידיד סיפר לה על מכרז שפירסמה הנציבות הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה (שהיתה אז רק בת שנה) לתפקיד הנציבה האזורית של מחוז חיפה והצפון. "לא הכרתי את הגוף ולא הבנתי מה כולל התפקיד, אבל נכנסתי לאתר וקראתי את החומרים שיש שם ועיניי אורו - זה בדיוק מה שחיפשתי", היא מספרת.

תהליך הקבלה היה מאתגר וארוך, וכבהא נדרשה ללא מעט סבלנות, אבל קיבלה לבסוף את התפקיד, והוטל עליה להקים את הסניף הצפוני. "המעבר מהמשרד הפרטי היה קשה מאוד", היא מודה. "ישבתי לבד בקומה אחת, והיה לי בודד וקר. בנוסף, במגזר הפרטי את מקבלת את ההחלטה ומבצעת אותה. פה את מקבלת החלטה שצריכה לעבור כמה מעגלים, ולעתים חולף זמן רב עד לביצוע".

אחד הקשיים הבולטים שבהם נתקלה היה החשדנות. "היחס בקרב האוכלוסייה הערבית לכל גוף ממשלתי הוא חשדני", היא אומרת. "לא קיבלנו הרבה פניות - הן בשל חוסר המודעות לקיום הנציבות, והן בשל התפישה הרווחת בקרב האוכלוסייה הערבית שאם זה גוף ממשלתי, הוא לא באמת יעזור להם. החששות עלו כל הזמן בהרצאות שהייתי מעבירה.

"נתקלתי בחשדנות כלפי הגוף עצמו בשל היותו גוף ממשלתי והעובדה שאני ערבייה, אבל לא הרגשתי שזה מכוון כלפי. לפני שנכנסתי לתפקיד היו כאלה מסביבי שהרימו גבה, 'מה תלכי לעבוד בממשלה'?"

למה באמת בממשלה? למה לא למגזר השלישי, שגם בו אפשר לעשות שינוי?

חרדיות בהיי-טק
עופר וקנין

"במדינה המסובכת שאנחנו חיים בה, הדרך הכי יעילה לשינוי היא מבפנים. ולנציבות יש אופי של ארגון ללא מטרת רווח (NGO) ממשלתי. זה סטארט־אפ חברתי-ממשלתי, שבא להילחם למען השוויון, אבל הוא ממשלתי וזה מרתק".

בואי נדבר רגע על הפיל שבחדר: את אשה ערבייה, שעובדת בממשלה שהשרים בה משחררים אמירות כמו "הערבים נוהרים לקלפיות", ומאשימים את הערבים בטרור ההצתות.

"זה לא קל, והימים הקשים באופן טבעי הם אלה שיש בהם מתיחות ביטחונית. לפעמים אני מרגישה שאני חייבת הסברים הן לחברה הערבית והן לחברה היהודית. זה לא קל, וזה עצוב".

איך לדעתך האמירות האלה משפיעות על המעסיקים? איך מצביע ליכוד יעסיק ערבי, אחרי שהוא שומע את ראש הממשלה שלו מתבטא נגד האזרחים הערבים?

"דווקא בנושא הזה אני מגלה בגרות בקרב המעסיקים. להערכתי, הם לא מושפעים בקלות מאמירות כאלה".

חווית פעם את אי־השוויון באופן אישי?

"אי־השוויון היחיד שנתקלתי בו, ואני עדיין נתקלת בו, הוא הבידוק הביטחוני בשדה התעופה. לא חוויתי אפליה באופן אישי אף פעם, התמחיתי במשרד עורכי דין טוב בחיפה, וגם כשהתמודדתי על התפקיד נאמר לי שבטח יפלו אותי, אבל לא הרגשתי אפליה מעולם. הבידוק הביטחוני בשדה התעופה בן גוריון יוצר אצלי הזדהות עם מי שבאמת מופלה".

בנוסף לחוויה בשדה התעופה כהבא מספרת שהמציאות היומיומית שחוותה היא שהשפיעה הכי הרבה על החלטתה להיאבק באפליה. "אני גרה בחיפה, על פניו זהו מעוז הדו־קיום, אבל היו כמה תקריות שחוויתי יחד עם בני משפחתי שגרמו לי להבין שאנחנו לא באמת חיים יחד. אנחנו חיים במקביל — כל קבוצת אוכלוסייה חיה בבועה משלה.

"אין מרחב ציבורי משותף שיכול להפגיש את מגוון האוכלוסיות בישראל. מערכות החינוך נפרדות לחרדים, לחילונים ולערבים. גם התקשורת הומוגנית, לא רואים בה ייצוג מלא למגוון האוכלוסיות. אם מוסיפים לזה את האווירה הטעונה בין ערבים ליהודים במדינה, נוצרת קרקע פורייה לפיתוח אנטגוניזם וסטריאוטיפים. שוק העבודה מבחינה זו הוא פלטפורמה מצוינת להפגיש בין כלל האוכלוסיות - וזו בעיני הדרך להשיג חברה שוויונית ומכילה".

עובדות במתפרה בלוד. שיעור גבוה מיוצאי אתיופיה מועסקים בעבודות צווארון כחול
ניר כפרי

"מתמקדים באכיפה של הפרות חוק"

אחרי שמונה שנים שבהן כיהנה בתפקיד הנציבה לשוויון ההזדמנויות ציונה קניג־יאיר, שגם הקימה את הנציבות, נכנסה כבהא לנעליים גדולות. בתום השנה הראשונה לתפקידה מצטיירת האשה הערבייה הבכירה במגזר הציבורי כמי שיודעת לדרוש ולקבל תקציבים גדולים ממשרד האוצר, וכמי שפועלת באופן אסטרטגי, לטווח הארוך.

באחרונה השיקה הנציבות את מדד הגיוון הראשון בשוק העבודה, שנותן תמונת מראה לגבי שילובן בשוק התעסוקה של חמש קבוצות האוכלוסייה המופלות ביותר - אתיופים, ערבים, נשים, חרדים ומבוגרים - ופערי השכר בין קבוצות אלה לשאר האוכלוסייה. באמצעות המדד הזה מתכוונת הנציבות לפתח כלים מתאימים לשילוב האוכלוסיות המודרות.

"מתחילת הדרך התמקדנו בהצמחת שיניים ובאכיפה של כל הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", היא אומרת. "נמשיך לעשות זאת ביתר שאת. עם זאת, אנחנו לא יוצאים מנקודת הנחה שכל המעסיקים מפלים, אלא הם לרוב חסרי מודעות לנושא, ולכן הם עושים טעויות - הן במהלך גיוס העובדים והן במהלך שילובם.

"במשך כהונתי יהיה דגש רחב יותר על הכשרת המעסיקים לשוויוניות. אנחנו נדגיש את היתרונות של העסקה מגוונת, בין היתר על ידי הכשרות עומק שנציע. באשר לעובדים, מתקיימת פעילות פרו־אקטיבית במטרה להגיע לכלל האוכלוסייה - החל בנשים, דרך חרדים, אתיופים וערבים, ועד להט"בים וכל קהילה או מגזר שזכויותיהם לשוויון בעבודה הופרו".

איך המסר הזה אמור לעבור לעובדים עצמם?

"דרך הפעילות שלנו בייצוג עובדים בבתי משפט ובהרצאות מקצועיות בשפות שונות, במטרה להעלות את המודעות לסוגיית האפליה. אנחנו פותחים את הפורומים לאוכלוסיות שקשה בדרך כלל להגיע אליהן. כך למשל, הקמנו את הפורום לקידום יוצאי אתיופיה בשוק העבודה, במטרה להגביר את הייצוג שלהם בשוק העבודה הישראלי, בדגש על תעסוקה איכותית. כמו כן, לפני שנתיים השקנו ביוזמתי את הפורום להגברת האכיפה לאוכלוסייה הערבית, שפועל להגברת הנגישות והמודעות של האוכלוסייה הזאת לזכויותיה לפי חקיקה.

"האחריות היא שלנו - של המדינה ושל החברה הישראלית. אנחנו כנציבות צריכים לעשות הכל כדי שהדלתות בשוק העבודה יהיו פתוחות לכל האוכלוסיות".

מה ייחשב בעיניך כישלון?

"אנחנו גורמים לשינוי ושוויון חברתי, אי־אפשר להיכשל בזה".

ומה ייחשב בעיניך להצלחה?

"כשהעסקה מגוונת תהיה חלק בלתי נפרד משולחן העבודה של כל מנכ"לית ומנכ"ל בשוק העבודה הישראלי, כשהפערים יצטמצמו באופן ניכר, וכשנראה יותר ערבים בהיי־טק, יותר נשים מנהלות ויותר יוצאי אתיופיה במשרות איכותיות".

מה תפקיד חלומותייך?

"תמיד הקפדתי לשמש בתפקידים שמאפשרים לי להוציא לפועל את החזון שלי. גם בתפקידים הבאים אשאף שזה יהיה כך. אשמח להישאר בשירות הציבורי, כדי שאוכל לתרום לכך שהחברה שלנו תהיה שוויונית ומכילה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#