"ייצוג הולם של נשים במקומות עבודה אינו מבטיח להן שכר שווה לזה של גברים"

מדד הגיוון שהושק אתמול חושף תמונה עגומה בנוגע לייצוג הולם ולפערי שכר בישראל - בקרב ערבים, ילידי אתיופיה, חרדים, נשים ובני 45 ומעלה ■ נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: "המדד נותן ביטוי קונקרטי לפערים שכולם מרגישים - אך לא אוששו"

ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נשים עובדות
צילום: עופר וקנין

שוק העבודה הישראלי סובל מפערים משמעותיים בהזדמנויות המוצעות לקבוצות שונות באוכלוסייה. נשים עדיין סובלות מפערי שכר גדולים - גם במשרות שבהן יש להם ייצוג גבוה; לערבים ולילידי אתיופיה יש ייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא איכותית ובשכר נמוך מאוד - ומנגד הם סובלים מייצוג חסר בענפים בעלי שכר גבוה; וחרדים מיוצגים בשיעור גבוה יחסית בחלק מענפי הצווארון הלבן. נתונים אלה עולים ממדד הגיוון, שהושק אתמול על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

המדד בוחן את ייצוגן ורמת השתכרותן של חמש אוכלוסיות במשק: נשים, ערבים, ילידי אתיופיה, חרדים ובני 45 ומעלה. נתוני המדד נסמכים על דיווחי המעסיקים למס הכנסה ב-2014. הוא פותח על ידי צוות חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

המדד בחן את רמת הייצוג והשכר של חמש הקבוצות האלה באופן כללי, ביחס לייצוג בכלל האוכלוסייה בגילי העבודה (18–65), ואת ההבדלים בין גברים לנשים בכלל ובתוך כל קבוצה. לטענת אנשי הנציבות, הוא נועד לקדם את התפישה שלפיה העסקת אוכלוסיות מגוונות תורמת לחדשנות, לחשיבה יצירתית, לצמיחה בעסקים ולשוויון חברתי.

"מדד הגיוון מאשש את כל מה שכולנו יודעים מתוך הרגשה, אבל לא נחשפנו אליו בנתונים - והוא שיש אוכלוסיות שלמות המודרות מענפים בעלי רמת השתכרות גבוהה, או נמצאות בייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא איכותית", אומרת מרים כבהא, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה. "הממצאים העיקריים לא מפתיעים, לצערי, אבל זו פעם ראשונה שאפשר להצביע עליהם ולראותם בבירור: נשים מופלות בשוק העבודה בשל היותן נשים, בני ובנות 45 ומעלה נפלטים משוק העבודה ומתקשים להיקלט בו מחדש, ולערבים וילידי אתיופיה יש ייצוג יתר בתעסוקה לא איכותית עם שכר נמוך".

אחד הממצאים המפתיעים, לדברי כבהא, הוא שארגונים גדולים הם לרוב פחות מגוונים, אף שפערי השכר בהם לרוב נמוכים יותר. "אין לנו הסבר לכל דבר", מודה כבהא. "ייתכן כי התת־ייצוג של ערבים וילידי אתיופיה נובע מסיבות רבות כמו חסמים אקדמיים, מגורים בפריפריה ומחסור בנגישות למקומות עבודה ואזורי תעסוקה שיכולים לקלוט אותם, אבל אי־אפשר להתעלם מכך ששוק העבודה סגור בפני אוכלוסיות מסוימות בשל הטיות ואפליות. אנחנו מבינים עכשיו שאפליה לא תמיד נובעת משנאת האחר, אלא היא תוצר של חוסר מודעות או דבקות במנהגים מצד המעסיקים".

עוד עולה מהמדד כי לנשים בישראל יש ייצוג נמוך בחלק מענפי הכלכלה שבהם רמת ההשתכרות גבוהה, כמו תכנות מחשבים ומחקר מדעי ופיתוח, וכי בענפים אלה בולט גם האי־שוויון בשכר בין גברים לנשים. לפי עורכות המדד, נתון זה נובע מתקרת הזכוכית, המשפיעה על כך שנשים מועסקות בתפקידים זוטרים ובדרג הביניים ומאיישות פחות תפקידי ניהול.

מסקנה נוספת העולה מתוצאות המדד היא שאין די בייצוג גבוה בתחום מסוים כדי להבטיח שוויון בשכר בין נשים לגברים. בענף הביטוח וקרנות הפנסיה, לדוגמה, שיעור הייצוג הנשי הוא הגבוה ביותר מכל הענפים שנבדקו, אבל הוא גם הענף שבו רמת השוויון בשכר היא הנמוכה ביותר. ענפים נוספים בעלי ייצוג יתר נשי הם שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות, טקסטיל, ושירותים פיננסיים. פערי שכר גבוהים בין גברים לנשים נמצאו בענפי הביטוח, מחקר מדעי ופיתוח, טקסטיל וייצור מחשבים.

ילדי אתיופיה - במצב הגרוע ביותר

נתונים בכתבה

בענף ההיי־טק רק 2% מכלל המועסקים הם ערבים, ולערבים יש ייצוג יתר בענפי הצווארון הכחול, שבהם רמת ההשתכרות נמוכה - כמו טקסטיל, מסחר סיטוני וקמעוני בכלי רכב, ושירותי תחזוקה וגינון. בענפי הצווארון הלבן - דוגמת ענף הביטוח, תכנות מחשבים, ייצור מחשבים ותרופות - ייצוג האוכלוסייה הערבית נמוך משמעותית. בענפי תכנות וייצור מחשבים, בהם ייצוג הערבים הוא הנמוך ביותר, השכר הממוצע של העובדים הערבים הוא 55%-60% בלבד משכרם הממוצע של יהודים. ענפים נוספים שבהם יש פערים ניכרים בשכר הם שירותי אדריכלות והנדסה, ביטוח וייצור תרופות.

ייצוג יתר בענפי הצווארון הכחול נרשם גם בקרב ילידי אתיופיה, לצד ייצוג חסר בענפים בעלי יכולת השתכרות גבוהה. המדד מראה כי ילידי אתיופיה סובלים מפערים גדולים יותר אף מהפערים שמהם סובלים הערבים - ויש להם ייצוג יתר בענפי הצווארון הכחול דוגמת שירותי תחזוקה וגינון, שירותי תעסוקה וייצור מזון. בענפים בעלי רמת השתכרות גבוהה, כמו ענף ההפקה, ענפי מחקר מדעי ופיתוח ותכנות מחשבים - ייצוגם של ילידי אתיופיה נמוך במיוחד.

המדד מראה כי גם החרדים סובלים מייצוג חסר בענפים שבהם רמת ההשתכרות גבוהה מאוד, כמו מחקר מדעי ופיתוח, ייצור מחשבים ותרופות, אך גם בענפים שבהם השכר נמוך מאוד כמו גינון ותחזוקה. עם זאת, פערי השכר בין חרדים ליתר היהודים בענפים שבהם השכר גבוה, נמוכים ביחס לקבוצות האחרות, אם כי הם עדיין משמעותיים. בדירוג הייצוג, חרדים זוכים לייצוג גבוה בענפי כלכלה ברמת השתכרות בינונית־גבוהה, כמו הוצאה לאור ושירותי משפטים וחשבונאות.

המדד מראה כי שכירים בני 45 ומעלה סובלים מייצוג נמוך בענפים בעלי יוקרה ובולטות ציבורית דוגמת פרסום, שירותי תקשורת ושירותים משפטיים וחשבונאות, לעומת ייצוג גבוה בענפי צווארון כחול. עם זאת, כמעט בכל הענפים, שכרם הממוצע גבוה ביחס לקבוצות הגיל האחרות. נתון זה מצביע על העובדה כי השכר והדרגה הארגונית נוטים לעלות עם הגיל.
בנוסף, נמצא כי הגיוון רב יותר בקרב עובדים צעירים (עד גיל 29). ברוב הענפים נשים חרדיות מיוצגות יותר מגברים חרדים בקבוצת הגיל הצעירה, אבל לא בקרב מועסקים בגילי 30 ומעלה. דפוס זה קיים גם בקרב ערבים, אבל באופן מתון יותר. בחלקו, דפוס זה מצביע על שינוי דורי ועל שינוי בהשכלת נשים.

"מגמת עלייה בפניות לנציבות"

לדברי כבהא, הנציבות עובדת בימים אלה על קמפיינים להעלאת המודעות בציבור לעבודתה בתחום, במיוחד בקרב האזרחים הערבים המביעים חוסר אמון בגופים ממשלתיים. "אני רוצה שאנשים יבינו שהנציבות היא גוף שבא לעזור", היא אומרת. "יש מגמת עלייה בפניות אלינו מצד אזרחים ערבים. זה עדיין לא מספיק, אבל המגמה חיובית. הנציבות היא משאב ציבורי שמטרתו לעזור לכולם, ויש לו את הכלים לעשות כן - חשוב שגם המעסיקים יידעו ששוויון הזדמנויות הוא חובה ולא המלצה."

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, מסר בתגובה לממצאי המדד כי "ככל שיותר קבוצות ישתלבו בשוק העבודה כך כולנו נרוויח. מדד הגיוון מציג תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה הישראלי, ומחובתנו לפעול כדי לשנות את פני הדברים ולאפשר לאזרחים שמעוניינים לקחת חלק ולתרום מכישוריהם לחברה, לעשות זאת ללא כל מחסום או אפליה".

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אמר כי "הדרך לשינוי המגמה עוברת בראש ובראשונה דרך יצירת המחויבות אצל אלה העומדים בשער. אני קורא שוב לראשי המשק: פתחו את השערים בפני החברה החרדית, בפני החברה הערבית ובפני קהילת יוצאי אתיופיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker