עיוורים - האוכלוסייה עם אחוזי האבטלה הגבוהים ביותר

למרות ההתקדמות בנושא העסקת בעלי מוגבלויות, נותרו לקויי הראייה מאחור ■ המדינה אינה המשתתפת במימון הנגשת סביבת העבודה לעובדים עם עיוורון ולקות ראייה במגזר הציבורי, שעלותה נאמדת ב-10,000-6,000 שקל בחודש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מבין בעלי המוגבלויות בגילאי העבודה (20-65), אנשים עם עיוורון ולקות ראייה הם האוכלוסייה עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר - כך על פי נתוני משרד הכלכלה. על פי הנתונים, מרכז מגדל אור המופעל על-ידי עמותת יעדים לצפון, מייסודה של קרן רש"י, העוסקת בשיקום תפקודי ותעסוקתי של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון, שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון ובעלי לקות קשה בראייה עומד על 33.2% - נמוך משמעותית משיעור המועסקים בקרב כלל בעלי המוגבלות (56.4%) ומשיעור המועסקים בקרב האוכלוסייה הכללית (77.9%).

לפי נתוני מגדל אור, משך הזמן הממוצע שלוקח לאדם עם מגבלת ראייה להשתלב בשוק העבודה נע בין שנה לשנתיים - תקופה ארוכה פי שניים לפחות מזו לה נדרש אדם ללא מוגבלות כדי למצוא עבודה.

הפגנת עיוורים מול משרד האוצר בירושלים, ארכיוןצילום: אמיל סלמן

לפי גורמים בעמותה, ב-80% מהמקרים נאלצים עובדים שראייתם ניזוקה לעשות הסבה מקצועית, ומרביתם מדווחים על ירידה ברמת ההכנסה. כן קיים פער בין מספר החברות שהצהירו על כוונתן להעסיק עובדים עם עיוורון ולקות ראייה, לבין מספר החברות שעשו זאת בפועל: רק 55% מהמעסיקים (49 מתוך 92) קלטו לשורותיהם עובדים עם עיוורון או לקות ראייה. לעומתם, 45% לא עשו זאת, למרות שהצהירו על כוונה כזו.

על פי מגדל אור, למרות כניסתו בשנת 2014 של צו ההרחבה המחייב מעסיק של מעל 100 עובדים בהעסקת לפחות 3% עובדים עם מוגבלויות, ועל אף הצעת החוק להחלת הצו גם על המגזר הציבורי שעברה לפני מספר חודשים - מרבית המעסיקים מעדיפים לגייס עובדים עם מוגבלויות שאינן קשורות לראייה. עוד אמרו שם כי ידע לקוי של מעסיקים על מידת עצמאותו של אדם עם עיוורון, בדגש על אמצעי ההנגשה הטכנולוגיים המאפשרים אותה (תוכנות הגדלה, הקראה, טלוויזיה במעגל סגור, מקלדות ברייל ועוד), הוא אחד החסמים המשמעותיים בשילובם של בעלי לקויות ראייה בשוק העבודה.

"מתוך כ-100 מעסיקים גדולים עימם מצוי המרכז בקשר בשנה האחרונה, רק 20 פנו אליו באופן יזום בבקשה לקלוט עובדים עם עיוורון או לקות ראייה", אומרים בעמותה, ומוסיפים כי "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינן מסדירות את השתתפות המדינה במימון התאמות להנגשת סביבת העבודה לעובדים עם עיוורון ולקות ראייה במגזר הציבורי, שעלותה נאמדת ב-6000- 10,000 שקל בחודש.

בנוסף, התקנות אינן מסדירות השתתפות המדינה במימון הנגשת מערכות מידע ממוחשבות בשלב טרום ההעסקה - עובדים בעלי לקות ראייה שעברו הכשרה ומסוגלים להפעיל מחשב באופן עצמאי עם ההנגשות המתאימות, נתקלים במקום העבודה במערכות מידע שאינן נגישות לתוכנות העזר. כמו כן, התקנות אינן מסדירות למעסיקים במגזר הפרטי מימון של הליך בדיקה מקדימה לשלב ההנגשה, שעלותה מוערכת בכ-5000 שקל. כתוצאה מכך, מעסיקים רבים מוותרים על הליך ההנגשה, ומעדיפים לקלוט עובדים עם מוגבלויות שאינן קשורות בראייה, ושעלות קליטתם זולה וקצרה יותר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker