"להורים כדאי לבחור בעצמם היכן ינוהלו כספי החיסכון לכל ילד" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"להורים כדאי לבחור בעצמם היכן ינוהלו כספי החיסכון לכל ילד"

פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס הובילה את קידומה של תוכנית חיסכון לכל ילד, שתופעל בתחילת 2017 אם דעתה היתה מתקבלת, החיסכון היה משתחרר רק בגיל 24 ולא 18, והשימוש בו היה מוגבל להשכלה, דיור או פתיחת עסק ■ "כלל האצבע אומר: ככל שהילד צעיר יותר - כדאי לקחת סיכון גבוה יותר"

2תגובות
אב מלווה את בנו לבית הספר
אמיל סלמן

"נתוני המחקרים בארה"ב הוכיחו כי פתיחת חיסכון לילד היא כלי אפקטיבי במיוחד בשינוי תפישתי לגבי עתיד הילד בקרב ההורים, שמוביל להשקעה גבוהה יותר בילדים עצמם. כתוצאה מכך הכישורים הקוגניטיביים והחברתיים של הילדים טובים יותר, בהשוואה לילדים שאין להם תוכנית חיסכון", אומרת פרופ' מיכל גרינשטיין־וייס מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיוזמות תוכנית חיסכון לכל ילד שעומדת לצאת לדרך בישראל.

לדברי גרינשטיין־וייס, שחוקרת יותר מ-15 שנה את תחום תוכניות החיסכון לבוגרים וילדים ככלי לצמצום פערים חברתיים בארה"ב ובעולם, "מחקרים נוספים הראו שהסיכוי שילדים שחשבונות חיסכון נפתחו על שמם בגיל צעיר, גם בסכום נמוך, ילמדו בקולג' גבוה פי שלושה לעומת הילדים חסרי התוכניות. ישראל היא מקום אידיאלי להקמת תוכנית חיסכון לאומית לילדים בשל הפערים הכלכליים־חברתיים הגדולים בהשוואה למדינות OECD, ומשום שיותר מ-30% מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני. בנוסף, קיימת בישראל תשתית מצוינת המאפשרת את יישום החוק - מנגנון קצבת הילדים, שמאפשר לפעול באופן אוטומטי".

הביקור הראשון של גרינשטיין־וייס, שנמצאת בימים אלה בישראל לקראת השקת התוכנית, היה לפני שש שנים. מטרת הביקור אז היתה סדרת פגישות עם משרד האוצר, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה בראשותו של השר דאז, יצחק הרצוג, שהיה הראשון שזיהה את הפוטנציאל שטמון בתוכנית ויזם בעקבות המפגשים הצעת חוק שנכתבה יחד עם עמותת ידיד.

במקום העלאה של קצבאות הילדים

פרופ' מיכל גרינשטיין וייס
Whitney Curtis

הצעת החוק המקורית כללה פתיחת חיסכון לכל ילד, שימוש במענק הלידה כמענק ראשוני ופן פרוגרסיבי שכלל מענקים נוספים לחיסכון עבור משפחות מעוטות יכולת. כוונתה של גרינשטיין־וייס היתה כי הכספים הנחסכים יהיו מיועדים להשכלה, דיור או פתיחת עסק - בדומה לפיקדון שמקבלים חיילים משוחררים. לדעתה, פתיחת החיסכון צריכה להתבצע בגיל 24. גרינשטיין־וייס סבורה גם שבמקביל לתוכנית, נדרשת הקמה של מערך חינוך פיננסי לכל הגילים.

הצעת החוק הוגשה ב-2011 על ידי הרצוג אך לא עברה. ההצעה לא עברה גם ב-2014, לאחר הקיצוץ בקצבאות הילדים שביצע שר האוצר דאז, יאיר לפיד. בפעם הבאה שעלתה ההצעה על השולחן, שר האוצר היה משה כחלון, והממשלה החדשה עמדה להעלות שוב את קצבאות הילדים בעקבות דרישת החרדים. באגף התקציבים במשרד האוצר זיהו הזדמנות - במקום להעלות את הקצבאות שייכנסו לכיס ההורים, ייפתח חיסכון לכל ילד בחסות המדינה. החרדים הסכימו, ובמהלך 2016 החלו דיונים על אופי החוק.

לפי החוק שהתקבל, בתחילת ינואר 2017 יקבל כל ילד בישראל עד גיל 18 חשבון חיסכון שבו יופקדו 50 שקל בחודש מטעם המדינה, וההורים יוכלו להוסיף לחיסכון בכל חודש עוד 50 שקל בלבד. בניגוד להצעה המקורית, הסכום שיופקד בתוכנית החיסכון יהיה קבוע, ללא ההטבות למשפחות מעוטות יכולת שנכללו בהצעת החוק המקורית. את הכסף ניתן יהיה להוציא בגיל 18 באישור ההורים עבור כל מטרה. אם לא תיפתח התוכנית עד גיל 21, יתווסף עוד מענק של 500 שקל מטעם המדינה. במקביל, ניתן יהיה להשאיר את החיסכון סגור גם עד גיל הפנסיה. הסכומים הנומינליים שכל ילד יקבל ינועו בין 12 אלף שקל ל-40 אלף שקל, תלוי במשך החיסכון (אם התוכנית נפתחת עם לידתו או מאוחר יותר), גובה החיסכון, רמת הסיכון ותוצאות הגופים הפיננסיים.

כיצד בוחרים מי ינהל את החיסכון?

על השאלה כיצד בוחרים את הגוף שינהל את החיסכון, עונה גרינשטיין-וייס: "לפני בחירת הגוף, יש להחליט אם ההורים יוסיפו 50 שקל מקצבת הילדים או לאו. הבחירה הבאה היא של הגוף שינהל את החיסכון". גרינשטיין־וייס מציינת כי "חשוב לזכור שאת החיסכון לילדים מעל גיל 15 אפשר יהיה להפקיד בבנקים בלבד, ואי־אפשר יהיה לניידו מבנק לבנק. כשמדובר בילד מתחת לגיל 15, יוכל ההורה לבחור בין בנקים או קופות גמל שזכו במכרז של החשבת הכללית - כשההחלטה מי מהם ינהל את תוכנית החיסכון תהיה מקרית. הרשימה השלמה נמצאת באתר הביטוח הלאומי".

היא מוסיפה: "איני רוצה להמליץ על קופה זו או אחרת או על בנק זה או אחר, אך חשוב לזכור כי כלל האצבע אומר: ככל שהילד צעיר יותר - כדאי לקחת סיכון גבוה יותר. קופות הגמל תואמות את הגישה הזאת, וכולן יציעו ככל הנראה כמה מסלולים: סיכון נמוך, בינוני וגבוה. משפחות שאינן רוצות לקחת סיכון, יעדיפו את החיסכון בבנק, עם ריבית ברורה שנקבעת מראש.

"כבר היום אנו רואים קמפיינים של גופים פיננסיים שמתחרים על לקוחות עתידיים. אני מברכת את ההורים שיחליטו לבחור בעצמם במקום לתת לברירת המחדל לקבוע עבורם. אני ממליצה להם לבדוק לעומק את התנאים השונים, ולבחור את מה שמתאים להם. העיקר שיהיו אקטיביים, ויבחרו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#