אחרי 3 שנות עימות עם הוועד על הטבות: מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר, פורש מתפקידו - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי 3 שנות עימות עם הוועד על הטבות: מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר, פורש מתפקידו

שפיגלר צפוי לפרוש בינואר לאחר שלוש שנים בלבד, אחרי סכסוך עם ועד העובדים שסירב לקיצוץ בהטבות לעובדים ובהיעדר גיבוי מהיו"ר, דני עטר ■ "אם הוועד לא מרוצה הוא יהפוך את חיי המנכ"ל לגיהנום" ■ קק"ל: "מחויבים למינהל תקין ולכללי האתיקה"

7תגובות
מאיר שפיגלר
עופר וקנין

מאחורי כוונתו של מנכ"ל קרן קיימת לישראל (קק"ל), מאיר שפיגלר, לפרוש בתום שלוש שנים בלבד בתפקיד, מסתתר עימות קשה בינו לבין ועד העובדים שמייצג את 920 עובדי קק"ל - כך אומר מקור הבקי בנעשה בארגון. "ועד לא יכול לפטר מנכ"ל", אומר המקור, "אבל אם הוועד לא מרוצה - הוא יהפוך את חיי המנכ"ל לגיהנום, וזה בדיוק מה שקורה כרגע. הוועד מגייס לטובתו את אותם גורמים שכן יכולים לפטר את המנכ"ל".

לדברי המקור, קק"ל משותקת לנוכח העימותים בתוכה וריבוי בעלי התפקידים - לא פחות מ-30 חברי דירקטוריון, חמישה סגני יו"ר ויו"ר עמית, נוסף ליו"ר דני עטר והמנכ"ל שפיגלר.

לפי המקור, העימות בין שפיגלר לעובדים פרץ בעקבות כוונתו "לשנות סדרי עולם" ולבטל את תנאי העבודה הנדיבים שהיו נהוגים בקק"ל. "הוועד מגובה בעובדים בכירים שלא מבינים למה הם צריכים לוותר על תנאי העבודה, שאין בשום מקום אחר", אומר המקור.

שפיגלר צפוי לעזוב את קק"ל בינואר 2017, וכך ירשום הוועד "הצלחה" נוספת בסילוק מנכ"ל שאינו לרוחו: לפני שלוש שנים אירע מקרה דומה, כשהמנכ"לית דאז, יעל שאלתיאלי, קיבלה מכתב פיטורים מפתיע - גם היא אחרי שלוש שנים בלבד בתפקיד.

שאלתיאל נכנסה בזמנה למלחמה עם הוועד, התלוננה במשטרה כי נציגי הוועד פרצו למחשבי ההנהלה ויצאה בשן ובעין מסכסוך עבודה ארוך שנכפה עליה בגיבוי הדירקטוריון. שפיגלר אמנם לא קיבל מכתב פיטורים, אך בלחץ הוועד ובאישור היו"ר עטר הוקמה נגדו "ועדת בדיקה", שחיברה דו"ח שלא פורסם מעולם. לא ידוע אם הדו"ח נכתב בכלל, אך הוא סלל את הדרך לעזיבתו של שפיגלר.

קק"ל טורס, תלושי הדלק וחבילות הסלולר

שפיגלר, לשעבר מנכ"ל משרד הדתות וסמנכ"ל משאבי אנוש בחברת דואר ישראל, הגיע לקק"ל בתחילת 2013, וכבר בנובמבר 2015 ביקש לעזוב. פעמים רבות התבטא שפיגלר על אודות "הפקרות" שבה נתקל בהתנהלות הקרן, ואמר כי לא ייתכן שארגון שניזון גם מכספי תורמים יבזבז אותם על תנאי עבודה מפליגים.

במהלך כהונתו קיצץ שפיגלר באופן משמעותי במספר הטיסות לחו"ל על חשבון קק"ל (רובן במחלקת עסקים), והפחית את מספרן מכ-250 טיסות בשנה ל-50 בלבד - כולן במחלקת תיירים. שפיגלר עצמו כלל לא טס על חשבון החברה. הסמכות לאישור טיסות הועברה מידי היו"ר לידי שפיגלר, שפסל את רוב הבקשות שהגיעו אליו. "הצעד הזה הקפיץ לא מעט סמנכ"לים ועובדים אחרים, כולל חברי דירקטוריון", אומר מקורב לקק"ל. "'קק"ל טורס' היה צ'ופר שאנשים מאוד נהנו ממנו".

ברז נוסף ששפיגלר החליט לסגור הוא ברז הסלולרי. שפיגלר הודיע לעובדים שקק"ל תעניק לכולם את אותו דגם של טלפון סלולרי, ומי שמעוניין בדגם מתקדם יותר - יידרש לשלם על כך מכיסו. זאת, בניגוד לתקופות קודמות שבהן כל עובד ובכיר בקק"ל קיבל את המכשיר הסלולרי שדרש, ללא תשלום נוסף. שפיגלר עצר גם את חבילות השיחות והגלישה שניתנו כצ'ופר לעובדים בחופשותיהם הפרטיות בחו"ל, בעלות של אלפי שקלים.

במקביל, דרש שפיגלר כי ב-300 המכוניות שקק"ל מעמידה לרשות עובדיה (לכל עובד שלישי בקרן יש רכב ליסינג) יותקן דלקן. עד אז, קיבלו העובדים תלושי בנזין וסולר. כך, עובדים שהחזיקו במכוניות מונעות בבנזין קיבלו גם תלושי סולר ועשו בהם ככל העולה על רוחם. כמו כן, בקק"ל השתרש נוהג שלפיו עובדי שטח המשיכו להחזיק בטנדרים שניתנו להם לצורכי עבודתם - גם כאשר הפסיקו לעבוד בשטח ועברו לעבודה משרדית בלבד. שפיגלר ביטל גם את הנוהג הזה.

בית קק"ל תל אביב
אבישי טייכר

ב-2013 נתן הוועד לשפיגלר רשימה של 11 עובדים לקידום בדרגה. שפיגלר אישר קידום לשבעה עובדים מתוך הרשימה, וסירב לקבל עוד הוראות באשר לקידום עובדים - צעד שקומם עליו את הוועד.

אחת הטענות נגד התנהלות קק"ל היא הרמה הגבוהה של האבטלה הסמויה בארגון. "בקק"ל יש 920 עובדים. אם חצי מהם היו הולכים הביתה - אף אחד לא היה מרגיש", אומר מקור בתוך הקרן. "העובדים לא נוטעים, לא שותלים ולא משקים - את כל זה עושים עובדים במיקור חוץ. 400 איש - אם לא יותר - יכולים ללכת הביתה". בנושא זה יש תמימות דעים גם בהנהלה, ונשמעים דיבורים על פרישה מרצון של כ–200 עובדים.

ואולם, הוועד מתנגד לתוכנית הפרישה ובעיקר לתנאיה. לפי הסכם פרישה שנחתם ב–2009, קיבל כל פורש מרצון תוספת של שלוש דרגות לשכר הקובע לפנסיה. בקק"ל יש נוהל שלפיו עובד עם ותק של 25 שנה זכאי לפנסיה של 70% משכרו, ללא קשר למספר השנים שעוד נותרו לו עד לגיל פרישה. כל עובד שהגיע לגיל 60 מקבל בחישוב הפנסיה עוד חצי חודש עבודה על כל שנת עבודה. שפיגלר סבר כי מדובר בהפקרות ותיכנן להוציא לדרך תוכנית פרישה בתנאים אחרים מזו שהוצעה ב-2009 - אך בוועד מתכננים להילחם ברעיון כולו.

"אף אחד לא יבדוק את העובדים בלי תיאום"

סלע מחלוקת קשה במיוחד, נוסף על תנאי הפנסיה, היה הדיווח על שעות העבודה. שפיגלר דרש ש-300 מהעובדים, שלא דיווחו על שעות עבודתם, יתחילו לדווח דרך הטלפון הסלולרי. בקק"ל, אז כמו היום, קיים נוהל דיווח ידני אוטומטי של 12 שעות ביום, בין 6:00 ל-18:00, גם אם העובד כלל לא עבד. נוהל זה שהניב לשיאן השכר בקק"ל תשלום על שעות נוספות בסך 140 אלף שקל בשנה החולפת.

שפיגלר החליט לבדוק את דיווחי השעות של העובדים דרך גורם חיצוני - והתוצאות העלו כי בין השעות המדווחות לבין עבודה בפועל אין דבר וחצי דבר. פעולת בדיקה זו הובילה לפיצוץ יחסיו המעורערים ממילא עם הוועד. ברקע עמדה גם טינה שמקורה בבחירות לראשות הוועד המרכזי שנערכו לפני חצי שנה. במהלכן תמך שפיגלר במועמד מסוים, שאמנם לא נבחר לבסוף - אך בכך פתח חזית מול יו"ר הוועד הנבחר, ישראל גולדשטיין.

גולדשטיין זועם על בדיקת דיווחי השעות של העובדים. "אף אחד לא יעשה בדיקה של עובדים בלי תיאום עם ועד העובדים", הוא חוזר ואומר, אף שמדובר בזכותה של ההנהלה לערוך בדיקה כזו. לטענת גולדשטיין, יש בידיו חוות דעת שלפיה מדובר במעקב לא־חוקי, וכי שפיגלר משקר באשר לממצאים. לדוגמה, גולדשטיין טוען כי בבדיקה שהראתה כי אחד העובדים נמצא בבית בשעה מסוימת - העובד בכלל היה בנסיעה בכביש 6.

יו"ר קק"ל, דני עטר
אמיל סלמן

לשאלה מדוע שליש מעובדי הארגון לא מדווחים על שעות עבודתם, משיב גולדשטיין כי עובדי שדה מעולם לא נדרשו להשתמש בשעון נוכחות, והדבר אינו מופיע בהסכמים הקיבוציים. לדבריו, הוועד לא מעוניין בתנאי הפרישה מרצון שהוצעו ב-2009, והוא אף מעולם לא שוחח על כך עם שפיגלר.

בתוך כך, גולדשטיין מאשר כי הוועד מסרב להיפגש עם מנהלת משאבי האנוש בארגון, ירדנה טובול, משום שלטענתם היא "תומכת במדיניות המנכ"ל". לדבריו, הוועד יפגוש במי שיבחר מבין מנהלי הארגון. בינתיים הובילה התנגדות הוועד להדרתה של טובול מישיבות ועדת המכרזים של קק"ל.

קק"ל פועלת כבר חצי שנה בלי מבקר פנים

מאז נכנס עטר לתפקיד יו"ר קק"ל בנובמבר 2015, הוא מתמודד עם הדירקטוריון המנופח (30 דירקטורים ל-920 עובדים, לעומת 12 דירקטורים בתעשייה האווירית, למשל - שבה 13 אלף עובדים), וכן עם ועד העובדים המרכזי בקק"ל, שמורכב בעצמו משבעה ועדים שונים.

"עטר קיבל את שפיגלר בירושה, ואף שאין לו טענות כלפיו - הוא לא מרוצה מכך שבראש קק"ל, ארגון בעל זיקה ברורה למפלגת העבודה, עומד אדם שידוע בקשריו בליכוד", אומר מקור בכיר. "עטר רוצה מנכ"ל משלו, ולכן משתף פעולה עם הוועד ועם חברי דירקטוריון שנפגעו מפעילות המנכ"ל 'הסגפן'". במקביל, קק"ל מתנהלת בחצי השנה האחרונה ללא מבקר פנים - תפקיד חשוב במיוחד על רקע הצהרותיו של עטר על עידן חדש של שקיפות.

כך או כך, שפיגלר הבין כי זמנו בארגון קצוב. הוא רוצה לעזוב את קק"ל בראש מורם. אף שלא נחתם עמו הסכם פרישה סופי, הוא צפוי לעזוב בתחילת 2017. ככל הנראה ימנה עטר תחתיו מנכ"ל מטעמו, וזה יצטרך למנות מבקר פנים וכן לענות לדרישות השקיפות השונות כמו גם למסקנות דו"חות מבקר המדינה באשר להתנהלות קק"ל.

אם המנכ"ל החדש יידע לעבוד עם הוועד או יקבל גיבוי משמעותי מעטר - הוא יוכל להישאר בתפקידו לאורך זמן. אם לא - הוא צפוי ללכת בדרכם של קודמיו.

מהקרן הקיימת לישראל נמסר בתגובה: "מאז כניסת דני עטר לתפקידו לפני כשנה, הוא מוביל תהליך רה־ארגון והתייעלות מקיף. נושא השקיפות, הבקרה והפיקוח על התנהלות הארגון מקבל חשיבות יתרה, ובהתאם הוביל היו"ר מהלך היסטורי שהכפיף את הארגון מרצון לביקורת מבקר המדינה, לצד מהלכים פנים־ארגוניים נוספים לבקרה ומיסוד נהלי עבודה. ארגון גדול כקק"ל, המתבסס על כספי תורמים, מחויב לנורמות הגבוהות ביותר של כללי מנהל תקין, שקיפות, ושמירה על כללי האתיקה."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#