השכר הגבוה ביותר - לבוגרי מדעי המחשב, רפואה והנדסה, הנמוך: אומנויות ועבודה סוציאלית - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השכר הגבוה ביותר - לבוגרי מדעי המחשב, רפואה והנדסה, הנמוך: אומנויות ועבודה סוציאלית

הכלכלן הראשי באוצר: עלייה קלה ברמת ההתאמה בין הלימודים באקדמיה לצרכי שוק העבודה, עלייה בלימודי מתמטיקה ומדעי המחשב ■ מספר בוגרי המשפטים אינו פרופורציונלי גם יחסית לחו"ל

57תגובות
כיתת סטודנטים באונברסיטת תל אביב
ניר כפרי

עלייה משמעותית נרשמת בשנים האחרונות בשיעור הסטודנטים לרפואה ולמקצועות עזר רפואיים (סיעוד וכו')  וכן במספר ובשיעור הסטודנטים לשנה א' בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב - כך מגלה הסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי באוצר שהתפרסמה היום.

הסקירה מצביעה על יציבות בלימודי ההנדסה וירידה בפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח. בשיעור המתחילים ללמוד משפטים וביולוגיה נרשמת יציבות; בתחום העסקים והניהול נרשמה עלייה חדה מאז 1998, אולם בשנתיים האחרונות שיעור המתחילים ללמוד את התחום דווקא ירד.

אם יחסית לישראל המגמה הזו משמחת את משרד החינוך, הרי שבהשוואה בינלאומית המצב פחות טוב. מול צרפת, אנגליה, ארה"ב וגם מול הממוצע במדינות ה-OECD מתאפיינת  ישראל בשיעור גבוה של בוגרי מדעי החברה, משפטים והנדסה. רבים  לומדים חינוך, ומעטים את תחומי הרפואה; ההסבר הניתן הוא "הרכב הגילאים של האוכלוסייה המוביל לביקוש רב יחסית לאנשי חינוך ומועט יותר לעובדים בתחום הבריאות". עוד מגלה השוואה בינלאומית כי ישראל לא מתאפיינת בשיעור גבוה של בוגרי תחומי המחשבים, או פיזיקה - למרות תעשיית התוכנה המשגשגת.

מספרם הגדול של הסטודנטים למשפטים - גם יחסית למדינות אחרות - מטריד את הכלכלן הראשי. לדבריו, "ממצא זה מעניין במיוחד שכן יש הטוענים כי שיעור גבוה של משפטנים מרמז על מערך תמריצים שאינו אופטימלי להשגת צמיחה ארוכת טווח. הטענה היא שככל שבמשק יש פחות גורמים יצרניים, כמו בוגרי הפקולטות להנדסה, ויותר גורמים שהם לכאורה פחות יצרניים, כמו בוגרי משפטים, כך הצמיחה נמוכה יותר.

"ההסבר לכך הוא שהדבר עשוי לרמז על רגולציה רבה מדי ו/או לא חכמה מספיק, וכן על חוקים לא ברורים שעשויים להטיב עם 'רודפי רנטות' (Rent seekers) על חשבון היזמות והיצירתיות. מכאן שריבוי המשפטנים עשוי לרמוז על בעיה במערך התמריצים במשק, שמעודד רכישת כישורי משא ומתן על השגת פלח מהעוגה על חשבון רכישת כישורים שיסייעו להגדיל את העוגה.

"הסבר אלטרנטיבי ופשוט יותר לריבוי הסטודנטים הוא שתחום לימוד זה נתפס כשער כניסה כללי לשוק העבודה ושבתחום המשפטים שיעורי הנשירה נמוכים יחסית, ולכן רבים, וגם כאלה שלא מתכוונים לעבוד בתחום, בוחרים ללמוד את המקצוע".

אז מה הסיבה לריבוי הסטודנטים למשפטים? באוצר סבורים ש"ריבוי המשפטנים בישראל נובע מעודף רגולציה וסיבוכיות חוקתית, ולא להיפך. לכן, ייתכן כי הדרך הנכונה להתמודד עם סוגייה זו היא לפעול להפחתת הרגולציה והסיבוכיות המשפטית, כשסביר שמספר הלומדים את התחום יתאים עצמו בתגובה".

אילו בוגרי תואר ראשון מרוויחים יותר?

שלא במפתיע, קיימים פערי שכר גדולים בין בוגרי תחומי הלימוד השונים. השכר הממוצע הגבוה ביותר הוא לבוגרי מדעי המחשב - 25 אלף שקל בחודש לבוגר תואר ראשון,  ואח"כ רפואה ותחומי ההנדסה - שניהם יותר מ-20 אלף שקל בממוצע. השכר הנמוך ביותר הוא לבוגרי תחומי האומנויות והעבודה הסוציאלית שמרוויחים פחות מ-10,000 שקל בחודש. הפער בין השכר הממוצע של בוגר מדעי המחשב לבוגר תואר באומנויות הוא 178% ובין בוגר מדעי המחשב לבוגר תואר בכלכלה - 61%.

התפלגות שכר לפי מקצועות

בוגרי כלכלה, מינהל עסקים, משפטים וכן פיזיקה נמצאים עדיין בחלק העליון של הגרף, כשבחלקו התחתון נמצאים גם בוגרי חינוך, פסיכולוגיה ומדעי הרוח.

"אין כמובן להסיק בהכרח שהסיבה להבדלי השכר נובעים רק מתחומי הלימוד, שכן יש שוני רב (בשעות העבודה, ביכולות, במוטיבציות וכדומה) בין בוגרי התחומים השונים" מסייג הכלכלן הראשי ."אולם ברור שכישורים ספציפיים, כמו יכולות תכנות, מנבאים לרוב שכר גבוה יחסית. הדבר נכון הן לבוגרי מכללות והן לבוגרי אוניברסיטאות".

עלייה קלה ברמת ההתאמה בין הלימודים ושוק העבודה

על מנת לנסות ולהבין כיצד מידת ההתאמה של תמהיל תחומי הלימוד (והכישורים הנרכשים כפועל יוצא מכך) לצרכי שוק העבודה משתנה על פני הזמן, מוצג  מדד הבוחן את שכר הבוגרים הצפוי כתלות בתמהיל התחומים הנלמדים בכל שנה מאז 1998. המדד מחושב על ידי מכפלה של השכר הממוצע לבוגר התחום בשנת 2014 בשיעור הסטודנטים לשנה א' ובוגרי התחום בכל שנה.

מנתוני המדידה עולה כי רמת ההתאמה נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות, כלומר מידת ההתאמה של הסטודנטים החדשים לצרכי שוק העבודה גבוהה ביחס לשנים קודמות. עם זאת, הפערים בערכי המדד בין השנים קטנים יחסית. כך למשל, בין 2012 ל- 2015 המדד מצביע על עלייה של 177 שקלים בשכר הצפוי (1.2%). עלייה זו נובעת משינוי בתמהיל במקצועות הלימוד.

"נראה שבשנים האחרונות נרשם שיפור קל במידה בה תחומי הלימוד במערכת ההשכלה הגבוהה תואמים לצרכי שוק העבודה", אומר הכלכלן הראשי, שממליץ להמשיך ולחזק את הקשר בין האקדמיה לשוק העבודה על ידי הסרת חסמים המקשים על "תחומי ההיי-טק" באקדמיה  להתרחב, להגביר את השקיפות לגבי שכר הבוגרים מהתחומים השונים, לעודד תכניות להקטנת שיעורי הנשירה מלימודי מדעים וכן לעודד את המוסדות לסקור את תוכניות הלימוד ואת מידת התאמתם לצרכי שוק העבודה, מבלי לפגוע בעצמאות המוסדות ובחופש האקדמי של המרצים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#