האוצר ממליץ: גיל הפרישה לנשים יעלה בהדרגה ל-65 - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר ממליץ: גיל הפרישה לנשים יעלה בהדרגה ל-65

גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בקרב מדינות OECD, זאת בניגוד לגברים - שגיל הפרישה שלהם הוא מהגבוהים בעולם ■ יושקעו מיליארד שקל בתמיכה בנשים שייפגעו מההחלטה

81תגובות
הפערים בפנסיה עדיין גדולים
בלומברג

הוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים הגישה החודש לשר האוצר, משה כחלון, את המלצותיה הסופיות. הוועדה ממליצה כי גיל הפרישה הנוכחי לנשים - 62 - יועלה ל-65 בתוך 12 שנה.

לפי ההמלצות, גיל הפרישה לא יעלה ל-67, כפי שרצו במשרד האוצר, אך גם לא ל-64, כפי שדחפו חברות הכנסת זהבה גלאון (מרצ), שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ואורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו).

המלצה על העלאה הדרגתית של גיל הפרישה ל-65 מבטיחה כי מי שקרובה כיום לפרישה לא תיפגע. הקצב שבו יועלה גיל הפרישה ייקבע בחוק שיעגן את ההמלצות.

על פי ההמלצות, רק לאחר שגיל הפרישה יגיע ל-64, ייבדק הצורך בהעלאתו ל-65, על פי מדדים כמו שיעור ההשתתפות בכוח העבודה והעלייה בגובה הפנסיה. רק אם יוחלט שיש בכך צורך - תתרחש העלאה נוספת. כמו כן, ייקבע מנגנון אוטומטי להעלאת גיל הפרישה מעבר ל-65, לפי מנגנון שמתגבש בימים אלה, הכולל התחשבות במדדים כמו תוחלת החיים, שיעור ההשתתפות של נשים מבוגרות בשוק העבודה ורמת הכנסתן.

יאפשר לשלם קצבאות ראויות יותר

שלי יחימוביץ'
אוליבייה פיטוסי

גיל הפרישה הוא הגיל שממנו יכולות נשים לקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי וכן קצבת פנסיה מקרנות הפנסיה הוותיקות. על פי חוק, כל אשה רשאית, כמו כל גבר, לעבוד עד גיל 67, ובגיל זה רשאי המעסיק, על פי חוק, לשלוח את העובדת לפנסיה.

גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בקרב מדינות OECD, זאת בניגוד לגברים - שגיל הפרישה שלהם הוא מהגבוהים בעולם. העלאת גיל הפרישה לנשים חיונית בשל העלייה בתוחלת החיים ומשום שהוא יאפשר למדינה ולקרנות הפנסיה לשלם להן קצבאות ראויות יותר לאחר פרישתן. העלייה המתמדת בשיעור התעסוקה של נשים בכל הגילים היא זאת שמאפשרת את המהלך הזה.

על פי נתוני האוצר, הפנסיה החודשית הממוצעת לאשה שעבדה עד גיל 62 היא 3,494 שקל בחודש, לא כולל קצבת הזקנה שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי. שלוש שנות עבודה נוספות יעלו את דמי הפנסיה בכ-1,000 שקל בחודש, ל-4,079 שקל בחודש. על פי אותם נתונים, פרישה בגיל 67 תעלה את המספר בכ-50% מהסכום המשולם כיום, ל-5,136 שקל בחודש. בין היתר, נתון זה גרם לאוצר לדרוש בתחילת בתחילה את העלאת גיל הפרישה לגיל 67, אך עמדה זו לא התקבלה.

נשים רבות ייפגעו מההחלטה

ועדת גיל הפרישה, בראשו של הממונה על התקציבים, אמיר לוי, הוקמה במארס 2016 על ידי שר האוצר בעקבות החלטה מ-2011. ניסיונות לדון בהעלאת גיל הפרישה לנשים נתקלו בעבר בהתנגדות פוליטית וציבורית גורפת והוחלט כי ב-2016 תוקם ועדה שתדון בנושא. עד 2004 גיל הפרישה לנשים היה 60, ואז הועלה בהדרגה ל-62.

להחלטת ההעלאה מצטרפת גם תוכנית ראשונה מסוגה בעלות של מיליארד שקל שייפרשו על פני עשר שנים, לתמיכה בנשים שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה. התוכנית תועיל בעיקר לנשים בגילי 62–63, שעובדות ואינן מקבלות קצבת זקנה. מדובר בסך הכל ב-22% מהנשים בגיל זה - 8,360 נשים מתוך 38 אלף נשים בשנתון. קבוצה נוספת שתיפגע מהעלאת גיל הפרישה היא קבוצת הנשים שעובדות ומקבלות קצבה (בשל הכנסה נמוכה), המהוות 8% מהשנתון. בסך הכל, מי שייפגעו במידה רבה ביותר מההעלאה הן כ–9,000 נשים עובדות וכ–3,000 נשים נוספות שאינן עובדות. עם העלאת גיל הפרישה יהיה צורך לדאוג להן להכנסה על ידי הכשרות מקצועיות שיסייעו לשלבן בשוק העבודה, או על ידי הארכת התקופה שבה יוכלו לקבל דמי אבטלה לעשרה חודשים.

הסכום שאותו ממליצה הוועדה להקצות לתוכנית מעולם לא ניתן לתוכנית מסוג זה. בהמלצות הביניים של הוועדה היה מדובר בתוכנית בעלות של כחצי מיליארד שקל - סכום קטן מדי לטענת ארגונים חברתיים, בהם ארגוני נשים. ייתכן כי המחאות שנשמעו בין היתר בוועדה לקידום מעמד האשה ושוויון מגדרי בכנסת, וכן על ידי נציגות הארגונים בוועדה - סייעו להעלות את הסכום.

עיקרי ההמלצות לתוכנית הסיוע:

אמיר לוי
מיכל פתאל

1.הכפלת גמלת מס הכנסה שלילי (מענק עבודה) לנשים עובדות בגילי 62 ומעלה, והנמכת סף הכניסה לקבלתה: נשים מבוגרות יקבלו גמלת מס הכנסה שלילי לפי אותן תנאים שלהן זכאיות כיום נשים חד־הוריות. כך יוכלו נשים שמרוויחות מעט ליהנות מהתמריץ, שכבר הוכח ככלי מרכזי המחליף מתן קצבאות, ומעודד כניסה לשוק העבודה.

2.הארכת תקופת הזכות לקבלת דמי אבטלה לנשים בגיל 60 ומעלה: נשים בגיל זה יוכלו לקבל דמי אבטלה בשיעור של עד 80% מהשכר במשך עשרה חודשים. כיום הן זכאיות לקבל דמי אבטלה במשך שבעה חודשים או 175 ימי עבודה בלבד.

כך למשל, אשה שעובדת בשכר מינימום תוכל לקבל קצבה חודשית של 3,800 שקל במשך עשרה חודשים (כ–250 ימי עבודה), כשקצבת הזקנה שלה היתה זכאית היא 2,200 שקל בממוצע בלבד. גיל הפרישה יעלה בהדרגה, אך את ההטבות האלה (הכפלת מס הכנסה שלילי והארכת דמי אבטלה) ניתן יהיה לקבל באופן מיידי.

3.הקצאת 300 מיליון שקל בתוכנית ארוכת טווח להכשרה מקצועית לנשים מבוגרות: נשים מבוגרות שיחפצו בכך יוכלו להשתתף בתוכנית שתאפשר להן לעבור הסבה מקצועית ותעניק כלים להקמת עסק קטן. התקציב המוצע בעבור התוכנית הוא גדול. לשם השוואה, קרן מעגלים, שאמורה היתה לטפל בהסבת מקצוע למבוגרים קיבלה 60 מיליון שקל לעשר שנים. עם זאת, אין די בתקצוב גבוה של התוכנית — עליה להיות משמעותית ורלוונטית, בניגוד לקרן מעגלים, שלא יצרה מהפכה בתחום.

קבוצה נוספת שתרוויח מיישום ההצעה היא נשים מבוגרות שאינן מצליחות או מעוניינות להיות שכירות. אותן נשים יקבלו כלים שיעזרו להן להקים עסק זעיר.

הקצאת 100 מיליון שקל בתוכנית ארוכת טווח לליווי, הכשרה והשמה של עובדים מבוגרים: גם זה צעד שאינו חדש לחלוטין, מכיוון שקיימים גופים שעוסקים בכך שכבר כיום מקבלים מעט תמיכה מהמדינה לשם כך. עם זאת, התוכנית החדשה מכירה בחשיבותם ביתר שאת, ותסייע להם לעשות את עבודתם.

4. הקצאת משאבים לתקן אזרח ותיק בשירות המדינה: לפי המלצה זו, שירות המדינה יוכל לקלוט עובדים מעל גיל 62 בתקנים ספציפיים.

5. קמפיין מודעות לשינוי גישות שליליות בקרב מעסיקים כלפי עובדים מבוגרים: התוכנית תתמקד לא רק בנשים שכבר הגיעו לגיל 62, אלא גם בנשים בגיל 55 ומעלה שנפלטו משוק העבודה. מדובר בפעם הראשונה שבה הממשלה מקצה לנשים בגיל זה משאבים ייעודיים כדי לסייע להן לחזור לשוק העבודה, באמצעות הכשרות, ליווי והשמה. כיום, נשים רבות בגילים האלה מחכות לגיל הפרישה כדי לקבל קצבת זקנה.

הוועדה שכחה את עקרות הבית

הביקורת על המלצות הוועדה עשויה להימתח לאו דווקא על הסכום שהוקצה ליישומה - אלא בעיקר על עקרונותיה: חברי הוועדה לקחו כלים מוכרים ועיבו אותם, מבלי להציע כלים חדשניים לטיפול בבעיה, שלא נוסו בעבר.

אף שיש ערך גדול בכינון תוכנית שכזאת ובתקצוב המשמעותי שניתן לה, היעדר החדשנות מאכזב. כך למשל, הוועדה כלל לא נגעה בקבוצת עקרות הבית (נשים נשואות שאינן עובדות), שאינן משלמות ביטוח לאומי בשל החלטה משנות ה-50, ולכן נפגעות בזקנתן. למשל, קצבת הזקנה שלהן אינה כוללת תוספת ותק בעבודה, והן אינן זכאיות לקצבת שארים, בעוד גברים נשואים שלא עובדים ממשיכים לשלם ביטוח לאומי, ולא נפגעים באותה מידה. הנושא הזה אמור לזכות בטיפול של הכנסת, ייתכן שבאמצעות חוק שמקדמת ח"כ רחל עזריה (כולנו).

מייד לאחר אישור ההמלצות על ידי שר האוצר, יחל תהליך ארוך של אישור וחקיקה בוועדת הכספים של הכנסת. לא צפויים שימועים נוספים מצד הציבור, מכיוון שהדעות השונות נשמעו במהלך דיוני הוועדה. באוצר מתכננים לסיים את התהליך עד תחילת ינואר 2017. ואולם, צפויות לא מעט התנגדויות בוועדת הכספים, בין היתר מצדה של יחימוביץ'. לא ידוע מה תהיה עמדתו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה).

ח"כ רחל עזריה מתראיינת
אמיל סלמן

החשש הגדול באוצר הוא מחזרה על התהליך שעברה ועדה דומה שהתכנסה ב-2011 והמליצה על העלאת גיל הפרישה ל-64. ההתנגדות להמלצותיה היתה גורפת, כשכלל חברות הכנסת שילבו ידיים ודחו את הצעה - והסכימו לדחות את הדיון בנושא ל-2016.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#