"התחננתי ללכת לרופא, אבל הבוס לא הסכים"

665 נשים תאילנדיות מועסקות בחקלאות בישראל ■ הן סובלות מניצול, הטרדות מיניות בעבודה ותנאי מגורים קשים ■ רשות האוכלוסין: "מקרים המובאים לידיעתנו נבדקים ומטופלים, אך אופן והרכב הלינה אינו בסמכותנו. אם לא נעים לעובדות שיפנו למעסיקיהן"

ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מגורי עובדים תאילנדים בבקעת הירדן
מגורי העובדים הזרים ביישוב בבקעת הירדן. "עובדים רבים גרים בצפיפות, ללא חימום או מיזוג"צילום: ניר קידר

ביום קיץ לוהט בבקעה, בפינה של קרוואן נטול חלונות הגדוש בחבורת מהגרי עבודה תאילנדים, יושבת לבדה ת'. מול הגברים המדברים והצועקים, האישה התאילנדית קטנת גוף שותקת רוב הזמן.

ת', בת 35, היא האישה היחידה בקרוואן שבו גרים כ-20 גברים, מהגרי עבודה מתאילנד, המועסקים בחקלאות בבקעה. אמנם יש לה חדר משלה, שמופרד בדלת עם מנעול, אבל את השירותים והמקלחת, שסגורים רק בפיסת וילון, היא חולקת עם השאר. סביבת המגורים הזאת, הכוללת אי־נעימות וחוסר ביטחון, מאפיינת עובדות תאילנדיות רבות שמועסקות במשקים ביישובים קטנים בדרום או בצפון הארץ.

כל מהגרי העבודה המועסקים בחקלאות סובלים לעתים קרובות מהפרה של הזכויות המגיעות להם. ההסכמים הבילטראליים שנחתמו בין ישראל לתאילנד ב–2010 הסדירו את העסקת המהגרים, ביטלו את דמי התיווך וצימצמו את הפרות חוקי העבודה. ואולם לפי עדויות מהשטח, מעסיקים רבים עדיין אינם משלמים לעובדים את השכר המגיע על פי חוק, לא מעניקים לעובדים ימי חופש ומחלה ומזניחים עניינים בריאותיים כמו חיסונים והגנה מריסוסים. עובדים רבים גרים בתנאים לא ראויים, בצפיפות וללא חימום או מיזוג הבתים.

קבוצת העובדות התאילנדיות הקטנה יחסית, 665 עובדות, שהן 10%–15% מכלל מהגרי העבודה מתאילנד, סובלת מתנאים קשים במיוחד. ת' נבוכה מהשאלה אם היא מרגישה בטוחה, אך עונה בחיוב: "יש לי חבר שבדרך כלל ישן אתי, אז לא מתעסקים אתי". עם זאת, היא מוסיפה כי לפעמים בלילות הגברים משתכרים ומפחידים אותה, במיוחד כשהיא משתמשת במקלחת או בשירותים.

עובדות נוספות מספרות כי הן מסתמכות על בן זוג שיגן עליהן. ס', בת 39, אם לשני ילדים שמתגוררים בתאילנד עם הוריה, עובדת במפעל לאריזת חצילים. "אני גרה בקרוואן", היא אומרת. "אנחנו כ-30 גברים ושלוש נשים. שלושתנו ישנות בחדר אחד. שאר הגברים שבקרוואן לא מציקים לנו, כי לשלושתנו יש בני זוג".

נ', בת 34, עובדת במושב חקלאי במרכז הארץ ומועסקת בקבוצה שבה היא האישה היחידה. "גרנו קודם בקרוואן והיה לי חדר משלי", היא אומרת, "וכיום אנחנו גרים במחסן, כי בונים לנו קרוואן חדש". לדבריה, היא אינה סובלת מהצקות, אף שאין לה חבר. היא מציינת שהשירותים והמקלחת משותפים ושזה לא נוח, "אבל המעסיק טוב אלי בדרך כלל ואני לא מתלוננת על בעיות כדי שלא יפטר אותי".

ר' נדרשה לקצוץ את ציפורני המעסיק שלה

רוב העובדות מתאילנד מועסקות בחקלאות
רוב העובדות מתאילנד מועסקות בחקלאות

בעיה נוספת שמציקה לעובדות התאילנדיות היא הקושי הפיזי של העבודה בחקלאות. "כשרואים את הפרסומות בתאילנד על העבודה בישראל, הכל נראה יפה וצבעוני, ומספרים שמשלמים טוב, מה שלא קורה במציאות", מספרת נ', שחשבה שהיא הולכת לעבוד במפעל אריזות, אך נשלחה לעבוד בחקלאות, אף שלדבריה היא אינה מספיק חזקה פיזית לענף זה.

"כחלק מהעבודה אני צריכה לתקוע ברזלים כבדים באדמה. בעונת האבטיחים אני מרימה אבטיחים כבדים בדיוק כמו גברים", היא מספרת. "הייתי רוצה לעסוק בעבודה פחות קשה מבחינה פיזית אבל אין ברירה. אני מפחדת לעבור לעבודה אחרת שבה המעסיק לא יהיה טוב אלי". לדברי ת', שעובדת בגידול פלפלים, היא התלוננה בפני המעסיק שלה ותשובתו היתה שאין הבדל בין גברים לנשים.

חוסר פיקוח צמוד על העובדות והעובדים מביא למקרים קשים של ניצול. ר' הגיעה לישראל כשהיתה בת 29. היא עבדה בחקלאות ועברה בין ארבעה מעסיקים שונים. האחרון שבהם החליט להעסיק אותה כעוזרת בית עבורו ועבור קרובי משפחתו, אף שרישיון העבודה שלה הוא לחקלאות בלבד.

"אשתו הכריחה אותי להרים ולנקות מתחת לדברים כבדים בבית", היא אומרת. "נגרמו לי בעיות גב, והייתי זקוקה לטיפול רפואי דחוף. אף שהתחננתי - הוא לא הסכים לקחת אותי לרופא".

ר' מתארת תנאי עבודה קשים: היא הוכרחה לנקות בתים של קרובי משפחה של המעסיק ואף נדרשה לקצוץ לו ציפורניים. בנוסף, במשך מבצע צוק איתן אסר עליה המעסיק להיכנס עם שאר בני המשפחה למקלט בעת האזעקה.

כשהגיעה להתלונן בפני קו לעובד, תבעה העמותה את המעסיק והפנתה אותה למקלט לקורבנות סחר בבני אדם - אף שהמקרה שלה לא היה מקרה כזה. היא קיבלה מהמקלט הגנה וטיפול בריאותי עד סיום ההליכים המשפטיים נגד המעסיק.

כיצד ניתן לשפר את מצבן של העובדות התאילנדיות? "הן מגיעות לישראל לעבוד, ולכן הפתרון הוא לא להגביל או להפסיק את גיוסן", אומרת נעה שאואר, המרכזת את תחום מהגרי העבודה בענף החקלאות בעמותת קו לעובד. לדבריה, התקנות שמסדירות את העסקת מהגרי העבודה מתעלמות מנוכחותן של נשים. "הן נתקלות בקשיים רבים, אך אין להן למי לפנות בשל קושי לתקשר עם המעסיק, בגלל מחסום שפה וגם כי הן מפחדות מפיטורים.

נועה שאואר, רכזת תחום עובדי חקלאות
נועה שאואר, רכזת תחום עובדי חקלאותצילום: עופר וקנין

"צריך שיהיו תקנות ברורות שיחייבו את המעסיק בהפרדה במגורים, ובמיוחד במקלחות ובשירותים, שחושפות את הנשים למחלות בשל חוסר היגיינה. הצרכים הרפואיים של העובדים לא מטופלים כראוי כי אין מרפאה בקרבת מקום או כי אין ביטוח רפואי - ועל אחת כמה וכמה הצרכים הייחודים של נשים. למי תפנה עובדת שזקוקה לגינקולוג?", מוסיפה שאואר.

במקרי חירום פונים העובדים בדרך כלל לקו החם של TIC -Thai Israeli Cooperation - פרויקט של שיתוף פעולה בין תאילנד לישראל, שאותו מפעילים ארגונים מקומיים שונים. תלונות העובדים אמורות לעבור מהקו החם לרשויות הרלוונטיות, אך במקרים רבים העובדים אינם מוצאים שם מענה.

חשופות להטרדות מיניות חמורות

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), לשעבר יו"ר הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים, יזמה ב-2014, הצעת חוק להסדרת המגורים של העובדות. בדברי ההסבר לחוק נכתב: "פגיעותן של העובדות הזרות כפולה - הן בשל היותן עובדות זרות והן בשל היותן נשים. הועברו תלונות של עובדות זרות ששוכנו במגורים משותפים לשני המינים. לפי עדותן, במגורים אלה מתרחשות הטרדות מיניות חמורות ותדירות.

"כמו כן, התנאים ההיגייניים במגורים אלה ירודים. חוק עובדים זרים קובע ששר הכלכלה רשאי לקבוע אמות מידע מחייבות למגורים הולמים, לרבות תנאי בטיחות ותברואה, אך התקנות שנקבעו אינן נותנות מענה לבעיות האמורות". ואולם החוק שהציעה רוזין לא נחקק.

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "רשות האוכלוסין וההגירה אחראית על תנאי המגורים ועורכת ביקורות המפקחות על מגורים ראויים. הוגשו תלונות וכתבי אישום כלפי מעסיקים שהלינו עובדים במקומות לא אנושיים. מקרים המובאים לידיעתנו נבדקים ומטופלים, ועובדים זרים המבקשים להתלונן על סוגיות הקשורות לתנאי העסקתם ומגוריהם, רשאים לפנות לקו החם המיועד לעובדים הזרים".

עוד נטען: "אין לנו סמכות להתערב בהרכב ובאופן הלינה. אנחנו גוף ממשלתי. אם לא נעים לעובדות - שיפנו למעסיקיהן".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "נושא אכיפת מגורים הולמים הוא בסמכות אכיפה מקבילה של משרד העבודה ורשות ההגירה. בדיקת המגורים נעשית בהתאם לנדרש לפי החוק. החוק אינו אוסר מגורים משותפים של עובדות ועובדים. נושא הטרדות מיניות בין עובדים תאילנדים אינו בסמכות מינהל ההסדרה והאכיפה. נשמח לקבל מידע אודות חשד להפרת חוקי עבודה. פרטי המתלונן נשמרים במשרד וניתן גם להגיש תלונה אנונימית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker