"המדינה צריכה להיות המעסיק הגדול של אסירים - אין תחליף ליציאה לעבודה" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המדינה צריכה להיות המעסיק הגדול של אסירים - אין תחליף ליציאה לעבודה"

מנכ"לית משרד המשפטים: שיקום אסירים - ולא הארכת כליאה - צריך להיות המדד להצלחה בחברה מתוקנת" ■ מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר שיעזוב את תפקידו בסוף השנה: "הרגשתי שאני יושב בסירה וחותר מעגלים, עד שקיבלתי סחרחורת"

4תגובות
אסירים במפעל הטקסטיל בכלא אילון. "
דניאל צ'צ'יק

"למי שלא שם לב אני אומרת: העולם השתנה. קיימת היום הבנה שאי אפשר להכיל  את עלויות הפשיעה והכליאה, ויש להסתכל על הנושא הזה בצורה אחרת", כך אמרה היום מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, ביום עיון  שנערך על ידי הנהלת בתי המשפט בשיתוף עם הרשות לשיקום אסירים. בכנס שעסק בהמלצות ועדת דורנר לטיפול בכליאה וענישה בישראל, הגיעו לא מעט שופטים ואנשי ועדות שחרורים. המלצות דו"ח דורנר נכנסו לחוק ההסדרים שאמור להיות מאושר בכנסת.

לדברי פלמור, "האינטרס בשחרורו של אסיר הוא אינטרס של מדינת ישראל. יש אסירים שצריך להחזיק אותם יותר זמן בכלא,  אבל לא די בכך. מערכת מתוקנת צריכה להסתכל על אסיר כפרט, ולתפור עבורו את החליפה הנכונה הכוללת טיפול ושיקום. נכון יהיה ששב"ס יתחילו לבדוק את עצמם לא על פי מספר האסירים הנכנסים, אלא דווקא על פי מספר האסירים ששוקמו, ולא חזרו לכלא".  

פלמור הדגישה כי הנתון שקובע כי רק 18% מהאסירים העולים לוועדות שחרור אכן משתחררים בעקבות ניקוי שליש ממאסרם, הוא מספר שצריך לזעזע כל אדם הנחשף אליו: "אני מייחלת ליום בו המדינה תזדעזע מהמספרים הקטנים האלה. הייתי רוצה להראות את דו"ח מבקר המדינה שאומר שהמדינה כושלת כשהיא מחזיקה בבתי הכלא אנשים שצריכים להשתחרר".

השיחרור המוקדם, כך עולה מן הנתונים, משתנה מאוד בין בתי הכלא. כך למשל בכלא חרמון, העוסק בשיקום, כ-44% מהאסירים משתחררים בשחרור מוקדם בעוד שבבתי כלא אחרים המספר הוא כ-24% . בכלא קציעות, בו אין כלל תוכניות שיקום, רק 4% מהאסירים משתחררים שחרור מוקדם. 

אמי פלמור
אוליבייה פיטוסי

הסיבות לאי השחרור המוקדם נעוצות גם בחוסר היעילות של עבודת ועדות השחרורים ובמחסור של תוכניות שיקום בתוך הכלא ומחוצה לו - תנאי בסיסי לשחרור מוקדם. העובדה שהמאסר החציוני בישראל הוא 13 חודשים בלבד, מקשה גם היא כיוון שבפרק זמן כה קצר כמעט ולא ניתן לייצר תכניות שיקום משמעותיות. כיוון שזה המסר, נשאלת השאלה האם אסירים שנידונים לפרק זמן קצר אכן צריכים לשבת בכלא או להיות מטופלים בקהילה על ידי איזוק אלקטרוני, עבודות שירות ופתרונות אחרים.

לפי הקרימינולוגית פרופ' אפרת שהם, שחרור מוקדם, שמאפשר גם מעקב והמשך שיקום מחוץ לכלא, לא רק טוב לאסיר עצמו אלא גם חוסך למדינה כסף רב. על פי מחקר שערכה שהם, אחוז האסירים החוזרים שעונשם קוצר בשליש ועמדו בתוכניות שיקום שונות הוא 29% לעומת 47% בקרב אותם אסירים שריצו מאסר מלא. כל אסיר עולה למדינת ישראל 10,000 שקל בחודש באופן ישיר ו-3.1 מיליון שקל לאורך חיי העבריינות שלו, אם לוקחים בחשבון גם את נזקי העבריינות, הפגיעה במשפחה והמאסרים החוזרים.

על השאלה כיצד יש לשקם אסירים ענתה פלמור כי אין תחליף ליציאה לעבודה. "המדינה צריכה להיות מעסיק - אין תחליף לעבודה כדבר משקם", ציינה פלמור. "אם היינו לוקחים את העלות החודשית שעולים אסירים שלא משתחררים בשליש (82% מכלל האסירים), ונותנים רק חצי מהעלות הזו למעסיקים שונים כדי לסבסד תעסוקת אסירים, יכולנו להפחית באופן דרמטי את מספר החוזרים לכלא".

"יש כסף" הוסיפה פלמור. "כסף שאפשר לעשות בו שימוש למטרות כאלה. לצערי, אנחנו ממשיכים לתעל אותו לבניית בתי כלא ולהכנסת אנשים נוספים למאסר. השיקום צריך להפוך למדד  להצלחה, לא רק כדי שהאיש ישוקם, אלא כדי שאנחנו כחברה נרוויח ונהנה מהתהליך הזה".

את יום העיון פתח ז'ק דדון, מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר (רש"א) בשלוש השנים האחרונות.  דדון אמר כי נעשו דברים יפים וחשובים ברשות לשיקום האסיר אבל זו "חונה בטעות במשרד הרווחה, שם מתייחסים אלינו בשורה אחת עם אוכלוסיות אחרות נזקקות, ולא כאוכלוסיה שדורשת טיפול אחר". דדון, שעוזב  את תפקידו בסוף 2016 אחרי שלוש שנים, ביקר את התקציב הקטן שניתן לרש"א  וגם רמז מדוע הוא עוזב: "הרגשתי שאני יושב בסירה וחותר מעגלים, עד שקיבלתי סחרחורת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם