מחפשים עבודה? כנראה שתמצאו במהירות

האוצר: האבטלה בישראל נמוכה היסטורית וגם בהשוואה למדינות אחרות בניגוד לעמדה המקובלת; שיעורי האבטלה בקרב נשים על סף פרישה אינם גבוהים בהשוואה לגילאים הצעירים יותר

מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תור בכניסה ללשכת התעסוקה בכפר כנא
תור בכניסה ללשכת התעסוקה בכפר כנאצילום: איציק בן מלכי

מצבו הטוב של שוק העבודה בישראל מתבטא בכל המדדים לאבטלה. גם בהגדרות רחבות יחסית, האבטלה בארץ נמוכה כיום בהשוואה בינלאומית וביחס לנתוני העבר. הדבר נכון בייחס לציבור הצעירים, לציבור המבוגרים יותר ואף לציבור שעל סף גיל הזכאות לקבלת קצבה מהביטוח הלאומי ('גיל הפרישה'). כך קובע הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, בסקירתו השבועית.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ליוני 2016, שיעור האבטלה במשק (גילאי 15+) עמד על 4.8%, שיעור נמוך במיוחד, הן בהשוואה בינלאומית והן בהשוואה למצב בישראל בעבר.

הסקירה מתמודדת עם הטענה כי ההגדרה הרשמית לאבטלה מגבילה וצרה מדי, ולכן אינה מייצגת את מכלול הבעיות שעשויות להתקיים בשוק העבודה. לפיכך מציגה הסקירה נתונים על האבטלה בישראל גם בהגדרות רחבות יותר, הכוללות את מחפשי העבודה הפעילים, את המתייאשים מחיפוש עבודה, את המעוניינים והזמינים לעבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה ואת העובדים במשרה חלקית שלא מרצון. המסקנה המרכזית העולה מהניתוח הינה שעל פי כל המדדים מספר המובטלים במשק נמוך.

כך, אם מגדירים כמובטלים אנשים שמחפשים עבודה יותר מ-14 שבועות, אזי שיעור האבטלה במשק ב-2015 היה נמוך במיוחד - 1.9% (1.8% לנשים,  1.9% לגברים). לעומת זאת, שיעור האבטלה הרשמי, היה ב-2015 5.3% (5.4% לנשים, 5.3% לגברים). האוצר מציין כי ממצא זה מעיד על מצבו הטוב של שוק העבודה, שכן מי שמחפש עבודה באופן פעיל לרוב מוצא עבודה תוך זמן קצר יחסית.

הכללת המתייאשים מחיפוש עבודה במניין המובטלים מעלה את שיעור האבטלה ל-5.9% (6.1% לנשים, 5.8% לגברים). הכללת ציבור המתייאשים וגם הזמינים לעבוד אבל אינם עובדים ו/או מחפשים עבודה להגדרת המובטלים, מעלה את שיעור האבטלה בעוד 1.2% ל-8.1% (8.3% לנשים, 7.9% לגברים). פער משמעותי יותר מתגלה כאשר מכלילים גם את העובדים במשרה חלקית שלא מרצון בהגדרת המובטלים. בהתאם להגדרה זו, שהיא הרחבה ביותר, עמד שיעור האבטלה ב-2015 על 10.6% (12.3% לנשים, 9.3% לגברים).

למרות השוני בהיקפי האבטלה על פי ההגדרות השונות, המגמות לאורך הזמן כמעט זהות. על פי כל ההגדרות האבטלה עלתה משמעותית בתקופת האינתיפאדה ומשבר 2004-2002, ירדה בחדות עד 2008, עלתה שוב בשיא המשבר הכלכלי העולמי (2009) ואז חזרה לרדת, כאשר ב-2015 נרשם השיעור הנמוך ביותר.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוהצילום: תומר אפלבאום

גם בהשוואה בינלאומית האבטלה בישראל נמוכה, ובמיוחד כאשר מגדירים מובטלים כמחפשי עבודה במשך תקופה של שלושה חודשים לפחות. גם כאשר בוחנים את שיעור האבטלה הרשמי, וכאשר מכלילים במניין המובטלים את העובדים במשרה חלקית שלא מרצון, נמצאת ישראל בשליש התחתון של המדינות מבחינה זו.

בנוסף, שיעורי האבטלה בקרב נשים על סף גיל הפרישה אינם גבוהים במיוחד, בניגוד למקובל בשיח הציבורי. מהשוואה של שיעורי האבטלה בהגדרות השונות לנשים בגילאי 54-25 ובגילאי 61-55 ב-2015 עולה שכמעט בכל ההגדרות שיעור האבטלה של נשים על סף גיל הזכאות לקצבת הזקנה נמוך משיעורי האבטלה בגילאי 54-25. הדבר נכון לגבי הגדרת האבטלה הרשמית ובהגדרה הכוללת את המתייאשים. לעומת זאת, בהתאם להגדרה הרחבה ביותר, הכוללת את המועסקים חלקית שלא מרצון, אין הבדל בין שיעורי האבטלה בין שתי קבוצות הגיל. ניתן להסיק מכך כי לא קיימים חסמים משמעותיים המונעים מנשים על סף גיל הפרישה למצוא עבודה.

השוואה דומה שנעשתה לגבי הגברים, מעלה כי אין הבדל משמעותי בין שיעורי האבטלה בגילאי 54-25 לגילאי  61-55 ולגילאי 66-62. זאת כאשר בוחנים את שיעור האבטלה הרשמי ואת זה הכולל את המתייאשים. עם זאת, קיימת עלייה בשיעור האבטלה בגילאים המבוגרים בהגדרות הרחבות יותר. כלומר, כשמתקרבים לגיל הפרישה הרשמי יש עלייה מסוימת בשיעור הגברים שנותרים בשולי כוח העבודה ובשיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker