"הכאוס גדל. מבקשי המקלט חייבים לעבוד ולהתפרנס" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הכאוס גדל. מבקשי המקלט חייבים לעבוד ולהתפרנס"

ד"ר דבורה בלום מהמרכז האקדמי רופין מציעה לממשלה תוכנית להעסקת מבקשי מקלט בחקלאות, בניין ומלונאות בסוף 2015 היו בישראל כ-43 אלף מבקשי מקלט מאריתראה וסודן

8תגובות
מבקשי מקלט דרפורים בפתח תקווה
דודו בכר

נייר עמדה המוגש על ידי המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין (אנדה ברק-ביאנקו וד"ר דבורה בלום) בשיתוף מכון ERI - אור קרמר ועמית לוונטל, מציע לממשלה תוכנית פיילוט להעסקת מבקשי מקלט באופן מפוקח ומסודר. באמצעות השמת מבקשי המקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים מבקש המכון להניח את היסודות לתוכנית רב־שנתית שבמסגרתה יועסקו מבקשי מקלט מאריתראה וסודן, השוהים בישראל תחת הגנה זמנית, בכמה ענפי תעסוקה שסובלים ממחסור בידיים עובדות - במיוחד חקלאות, בניין ומלונאות.

המכון להגירה ושילוב חברתי מציע להעניק למבקשי המקלט שיועסקו במסגרת תוכנית "השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה רלוונטיים" אשרות עבודה המקנות זכויות סוציאליות וביטוח בריאות, וכן "חסינות" משליחה למתקן חולות במשך תקופת ההעסקה. למבקשי המקלט, שהגיעו לישראל דרך גבול מצרים החל ב–2009, יש אשרת שהייה בישראל שאינה כוללת אישור עבודה.

"מבקשי המקלט נכנסים למדינה בצורה לא חוקית, ומקבלים אשרת שהייה אבל לא אשרת עבודה", אומרת ד"ר דבורה בלום, מנהלת המכון להגירה ושילוב חברתי. "מדובר בעשרות אלפי אנשים שהמדינה לא מסייעת להם כלכלית - מה המדינה חשבה שהם יעשו כשאין להם אשרת עבודה?".

על פי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין, בסוף 2015 שהו בישראל כ–43 אלף מבקשי מקלט - 92% מהם הגיעו מאריתריאה ומסודן. הרוב המכריע של מבקשי המקלט הם גברים בגילי עבודה.

משטרת ההגירה עוצרת פליטים
אורן זיו

ב-2010 הגישו ארגוני זכויות אדם ערר לבג"ץ בדבר האיסור שהוטל על מבקשי מקלט לעבוד, ובתגובה נולדה מדיניות האי־אכיפה — אסור למבקשי מקלט לעבוד, אבל המדינה לא אוכפת את האיסור ועל מעסיקי מבקשי המקלט לא מוטלים קנסות. "הכאוס גדל והולך. אין להם אשרת עבודה, אבל הם חייבים לעבוד ולהתפרנס, אז הם עובדים ב'שחור' ובצורה לא מסודרת", מפרטת בלום. "בפועל, זה מוביל לכך שאין להם זכויות סוציאליות ובריאותיות".

אלא שמדיניות האי־אכיפה לא משפרת את מצבם של מבקשי המקלט. הסיבה לכך היא שמעסיק של מבקש מקלט נדרש לשלם עבורו ביטוח יקר יותר, לעומת עובד ישראלי או כזה שבידיו אישור עבודה — נוסף על היטל העסקת מבקש מקלט, שנועד לתמרץ את המעסיקים להעסיק עובדים ישראלים.

"הם לא מהגרי עבודה, ולכן אין קשר בין השהות שלהם בישראל לעבודה שלהם", אומרת נעה קאופמן, רכזת תחום פליטים ומבקשי מקלט בקו לעובד. "משרד הכלכלה קבע כי על המעסיק לעשות להם ביטוח פרטי, שיקר יותר מביטוח רגיל ואינו נעשה מול המדינה. אם מישהו מפסיק לעבוד מאיזושהי סיבה — אין לו ביטוח אחר כך".

מגבשי התוכנית מסבירים כי העסקת מבקשי המקלט בדרך המוצעת תוביל להגדלת התוצר בענפים שבהם הם יועסקו, וכתוצאה מכך להגדלת תקבולי המדינה ממסים. לדבריהם, העסקת מבקשי המקלט במסגרת התוכנית תביא להרחבת הביטוחים הרפואיים שלהם - מה שיצמצם את הגירעונות בבתי החולים בסך של כמיליון שקל בשנה בשלב הפיילוט, ובכ-10 מיליון שקל בשנה בשלב השני.

"זה מצב של win–win", אומרת בלום. "העסקת מבקשי המקלט מסייעת לכלכלה וגם נותנת סוף־סוף לאנשים שמגיעים לפה זכויות אדם. בנוסף, אנחנו אומרים למדינה 'הנה, קחי שליטה'".

התוכנית המוצעת מורכבת משני שלבים: פיילוט, שיכלול 2,500 מבקשי מקלט בלבד, ויורחב בהדרגה על פי הצורך ובהתאם לעמידה ביעדים - עד להעסקתם של 25 אלף מבקשי מקלט בשלב השני. מבקשי המקלט יופנו לענפים שסובלים ממחסור בכוח אדם, בעיקר מלונאות, חקלאות ובניין. בענפים חסרים אלפי עובדים, והמדינה חותמת שוב שוב על הסכמים בילטרליים להבאת עובדים זרים שיעבדו בהם - עובדים אוקראינים וסינים לענף הבניין, תאילנדים לחקלאות, ועובדים ירדנים לענף המלונאות.

מגבשי התוכנית מנסים לפתור בעיה נוספת שמעיבה על הענפים הרלוונטיים - תת־פיקוח. קאופמן: "אנחנו רוצים שמשרד הכלכלה יפקח על הפיילוט, ו-2,500 עובדים זה מספר גבוה מספיק כדי שיהיה פיקוח וגם כדי להפיק לקחים. אנחנו יודעים שמבקשי מקלט כבר עובדים במלונאות, בבניין ובחקלאות - הגיע הזמן שזה יהיה מוסדר.

"לרשות האוכלוסין אין אינטרס ליישם את זה. הם יודעים בדיוק מה המצב, וזה נוח להם. אם היו מורידים את החסמים, מבקשי המקלט היו יכולים להשתלב בשוק התעסוקה ופחות 'מסתובבים סתם ברחובות'. איני רואה סיבה שזה לא יקרה. גם ככה רובם עובדים. אם משרד הפנים לא ירצה, זה לא יקרה".

"לסייע למסתננים ביציאה מרצון"

מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר: "הסוגיה שבה דן הדו"ח עלתה בעבר, נבחנה ואין בה כל חדש. מדיניות הממשלה היא לסייע למסתננים ביציאתם מרצונם מישראל. המדיניות אינה מתעתדת להסדיר את מעמדם — מעבר לעובדה כי הענפים שבהם נדרשים עובדים זרים הם ענפים מקצועיים שבהם לא ניתן לשלב כל זר השוהה בישראל רק משום היותו זר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#