עובדים המון שעות? זה טוב לבריאות - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובדים המון שעות? זה טוב לבריאות

מחקר חדש קובע: השקעה מרובה בעבודה מבחירה אינה בהכרח סממן להתמכרות, אלא עשויה דווקא לשפר את איכות החיים, לתרום לתחושת הבריאות ולהפחית כאבים פיזיים ■ עם זאת, מי שעובד שעות מרובות בגלל לחץ כלכלי, או כללי עבודה נוקשים בארגון - ירגיש טוב פחות

18תגובות
עובד של גוגל רוכב על אופניים במטה החברה בקליפורניה. אנשים מאושרים יותר
כשהם מאמינים שהעבודה שלהם חשובה
אי־פי

עובדים קשה מדי? לא מצליחים להתנתק מהמחשב גם בבית? לא בטוח שאתם גורמים לעצמכם נזק. הטענה שעבודה פוגעת בחיים הפרטיים, ועבודה מרובה היא סוג של התמכרות ("וורקוהוליזם"), אותגרה באחרונה במחקר שערכו פרופ' יצחק הרפז, דקאן ללימודים מתקדמים בפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה, וד"ר רפי שניר, מהמכללה האקדמית תל אביב־יפו. מסקנת המחקר ברורה: התמכרות לעבודה היא דבר רע, אך השקעה של שעות רבות בעבודה מתוך עניין ותשוקה - טובה, ואף משפרת את הבריאות.

"כבר שנים שאני חוקר את משמעות העבודה עבור אנשים. לא במפתיע מצאתי שההבדלים ביחס לעבודה בתרבויות שונות ברחבי העולם אכן קיימים, אך הם מינוריים, והעבודה נהפכה לחלק מההגדרה העצמית של האדם המודרני", אומר הרפז. "במחקר שפורסם באחרונה נבדקה השפעת העבודה על תחושת הבריאות של העובד. לכאורה היינו מצפים שעבודה מאומצת תפגע בבבריאות, אך הופתענו לגלות שזה לא תמיד כך".

פרופ' יצחק הרפז
ללא קרדיט

במחקר נבדקו 510 משתתפים: 405 עבדו יותר מ-50 שעות שבועיות (עובדים "כבדים"), ו-105 עבדו 40 שעות שבועיות (עובדים "רגילים").

עורכי המחקר חילקו את העוב­דים ה"כבדים" לארבע קבוצות, על פי הגדרות שהם עצמם נתנו. הקבוצה הראשונה היתה קבוצת המכורים לעבודה, או אלה שהדחף לעבוד חזק מהם ולכן איבדו עליו שליטה; הקבוצה השנייה כללה עובדים שבוחרים להשקיע שעות רבות בעבודה מתוך התלהבות ועניין - עובדים "נלהבים"; בקבוצה השלישית נכללו אנשים שדיווחו כי נכפה עליהם לעבוד שעות ארוכות בשל אופי העבודה או דרישות המעסיק, כלומר, הם היו רוצים לעבוד פחות, אבל נכנעים ללחץ חברתי־ארגוני; והקבוצה הרביעית הורכבה מאנשים שעובדים יותר שעות מהממוצע בשל מצב כלכלי קשה.

המשתתפים במחקר התבקשו לענות על שאלות שבוחנות את מידת הבריאות והרווחה שלהם על פי תפישתם והרגשתם העצמית, ולא על פי נתונים אובייקטיביים כמו רמת לחץ 
דם וכדומה.

מהנתונים עולה כי קבוצת העובדים הנלהבים וקבוצת העובדים קשה מאילוצים כלכליים מסתמנות כקבוצות קיצון: בעוד שהקבוצה הראשונה דיווחה על מצב בריאותי ונפשי טוב מכל השאר - ציון 4.24 מתוך 5, הרי שתשובות הקבוצה השנייה העידו על בריאות ירודה יחסית לכל הקבוצות האחרות - 3.81 מתוך 5. מיד אחרי ה"נלהבים" הגיעו ה"מכורים" שדיווחו גם הם על רמת בריאות גבוהה - 4.07. במקום השלישי דורגו העובדים ה"רגילים" שעובדים משרה רגילה. לפיכך, ניתן להסיק כי דווקא העובדים שעובדים הרבה, מתוך התמכרות או מתוך תשוקה והתלהבות - מרגישים 
הכי בריאים.

כשנשאלו המשתתפים לגבי תחושות כאב שחשו בחודש האחרון, עלתה תמונת מראה של הנתונים האלה: מי שעובדים מתוך כורח כלכלי דיווחו על הרמה הגבוהה ביותר של כאבים - לעומת העובדים הנלהבים, שדיווחו על הרמה הנמוכה ביותר של כאב. מעניין לראות כי אין הבדלים משמעותיים ברמת הכאב בין עובדים כבדים בשל אילוצים כלכליים לבין אנשים שעובדים במשרה מלאה רגילה (40 שעות שבועיות).

בחן את עצמך – לאיזו קבוצה אתה שייך?
מזדהים עם ההגדים הבאים?
אתם בקבוצת המכורים לעבודה )וורקוהוליים(
יציאה לחופשה גורמת לי בדרך כלל לתחושת סבל או "עינוי",
כך שאין לי צורך בה
עבודה רבה אינה מאפשרת לי להשתתף בפעילויות פנאי כמו
תיאטרון, סרט, קונצרט וכו'
עבודה בדרך כלל מהנה יותר, ועדיפה עבורי מיציאה לחופשה
מחויבותי לעבודה אינה מאפשרת לי בילוי עם בני משפחה או
חברים קרובים
נטילת הפסקה מעבודתי גורמת לי לרגשות אשמה
מזדהים עם ההגדים הבאים?
אתם בקבוצת הנלהבים לעבודה
עומס רב בעבודה אינו מונע ממני לצאת לחופשה של ימים
אחדים, כמה פעמים בשנה
למרות עייפות בתום יום עבודה ארוך ומאומץ, אני מבלה כמה
פעמים בחודש בפעילויות כמו תיאטרון, סרט, הצגות בידור וכו'
למרות לחצי התפקיד ודרישות היתר בעבודה, נגרמת לי הנאה
מחופשות, ומפעילויות שונות במהלך החופשה
חשוב לי להקדיש זמן לבילוי עם בני המשפחה או עם חברים
קרובים, אף על פי שעבודה רבה אינה מותירה לי זמן פנוי רב
ימי עבודה ארוכים אינם מונעים ממני פעילות ספורטיבית
קבועה כמו הליכה, ריצה, שחייה, התעמלות וכו'
מזדהים עם ההגדים הבאים?
אתם בקבוצת הנזקקים כלכלית
לחצים כלכליים מאלצים אותי לעבוד מספר רב של שעות
נוספות
שכרי הנמוך שאינו מספק כופה עלי לעבוד במשרה נוספת
הוצאותי עולות במידה רבה על הכנסותי, לפיכך נדרשות לי
תעסוקות נוספות
כורח כלכלי מחייב אותי למאמץ בלתי פוסק, ולעבודה "סביב
השעון"
אין לי אפשרות לפרנס את משפחתי ללא שעות עבודה רבות
מאוד
מזדהים עם ההגדים הבאים?
אתם בקבוצת עתירי העבודה בשל אילוצים ארגוניים
בארגון שלי קיימת נורמה שמכתיבה ימי עבודה ארוכים
השקעת זמן ומאמץ ניכרים נכפים עלי במקום עבודתי
שעות עבודה רבות הן חלק משמעותי מהתרבות השלטת
בארגון שלי
ימי עבודה ארוכים הכרחיים בארגון שלי כדי להשיג את יעדיו
שעות עבודה נוספות הן חובה מובנת מאליה בארגוני

עבודה קשה יכולה להיות חוויה מהנה

לדברי הרפז, עובדים "נלהבים" מצליחים לשמור על סדר יום ברור ומאוזן. עובדה זאת באה לידי ביטוי בנתונים שמראים כי העובדים הנלהבים מדווחים על אכילת ארוחות מסודרות, ומשקל גופם כמעט תקין. אחריהם מגיעים העובדים ה"כבדים" בשל אילוצים כלכליים, שדיווחו על משקל עודף ואכילת ארוחות לא מסודרות. תחושת הרווחה הכללית של האנשים שעובדים שעות רבות מבחירה היא גם הגבוהה ביותר, לעומת תחושת הרווחה בקרב האנשים שעובדים שעות מרובות בשל אילוצים כלכליים - שסבלו, על פי המחקר, מתחושה כללית ירודה, ורמת בריאות נמוכה.

הסבר אפשרי לכך הוא כלכלי־חברתי. לדברי החוקרים, אנשים שעובדים שעות רבות בשל אילוצים כספיים עשויים להשתייך למעמד סוציו־אקונומי נמוך, ולעסוק בעבודות שוחקות ולא מתגמלות. החוקרים עושים אבחנה בין הקבוצה הזאת לבין אנשים שעובדים קשה בשל אילוצים ארגוניים ואופי ההעסקה שלהם, שהם לרוב בעלי מעמד גבוה שזוכים לתגמולים חומריים עבור עבודתם המאומצת, בנוסף למוניטין חברתי - מה שעשוי לפצות על העייפות או השחיקה שהם חשים.

מכך עולה גם כי תחושותיהם של העובדים קשה בשל אילוצי הארגון, טובות יותר יחסית לעובדים בעלי בעיות כספיות, שדיווחו על רמת חיים נמוכה, התמודדות עם מצוקות רגשיות ויומיומיות, חוסר ביטחון ותחושה של חוסר שליטה על החיים, הערכה עצמית נמוכה, וחוסר יכולת להתמודד עם דרישות העבודה או חיי היומיום. לעומת כל התחושות הקשות האלה מדווחים העובדים ה"נלהבים" כי אף שגם הם חווים ימים שוחקים ומעייפים, הם נוטים להתייחס לכך כאל חוויה מהנה, שכוללת גם תחושת הישג.

"עבודה היא
 לא רק פרנסה"

"אחת התשובות הנפוצות ביותר לחיפוש הקיומי היא עבודה. השנייה היא אהבה", אומרים החוקרים. "מאז המהפכה התעשייתית עבודה היא לא רק פרנסה, ויש לה תפקיד מרכזי במילוי צורכיהם הכלכליים, הפסיכולוגיים והחברתיים של העובדים. המחקר מציע תיאוריה קיומית שימושית שמסבירה את היחס בין השקעה ניכרת בעבודה למציאת משמעות לחיים. במרכז התיאוריה נטענת הטענה כי השקעה בעבודה הופכת את החיים למשמעותיים ובעלי ערך - כשאנשים מאמינים שהעבודה שלהם חשובה, ההתמודדות שלהם עם חרדות קיומיות ויומיומיות קלה יותר".

מחקר קודם שערכה אורית שמאי, סטודנטית של הרפז, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה לפני כשלוש שנים, בדק את רמת האושר של עובדים (המחקר הנוכחי התמקד בתחושת הבריאות הפיזית). מנתוני המחקר של שמאי עלה כי אנשים שעבדו יותר מ-50 שעות שבועיות חשו שביעות רצון מחייהם יחסית לעובדים שעבדו פחות. בניגוד למחקר של הרפז, שמבדיל בין תחושת הבריאות של אנשים שבוחרים לעבוד שעות ארוכות לבין אלה שנאלצים לעשות כך, המחקר של שמאי לא הבדיל בין האילוצים שגרמו לעבודה המרובה.

ממצא מעניין נוסף שמצאה שמאי הראה כי עבודות מסוימות מסבות רמת אושר גבוהה יותר לעובדיהם. העובדים המאושרים ביותר, על פי אותו מחקר, עובדים בתחום החינוך והשירותים הקהילתיים. לדעת שמאי, עבודה שקשורה לשליחות ושמחוללת שינוי, מעניקה לעוסקים בה תחושת סיפוק, והרגשה שלחיים יש משמעות וערך, גם אם מדובר בשעות עבודה רבות במיוחד. לעומת זאת, ובאופן לא מפתיע, עבודות פיזיות במשכורות נמוכות וללא מוניטין עלולות לגרום לעוסק בהן תחושת שחיקה ואף ייאוש. שעות עבודה מרובות בתחומים האלה יגרמו לנזק, ובוודאי שלא יתרמו לרווחתו ואושרו של העובד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#