"עיתונאים בסך הכל עושים את העבודה שלהם, גם אם הם משגעים אותי" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עיתונאים בסך הכל עושים את העבודה שלהם, גם אם הם משגעים אותי"

שלושה דוברים - של ארגון עסקי גדול, ארגון פוליטי, וארגון מהמגזר השלישי - מספרים על קשיי התפקיד ("אין חיים"), העמידה מורטת העצבים מול העיתונאים ("אסור לקחת את זה אישית") ומדוע חשוב שארגונים יעסיקו דוברים פנימיים, ולא רק אנשי יחסי ציבור חיצוניים

4תגובות

יניב לוי: "דוברים צריכים לכהן קדנציות קצובות ולא להיות שם לנצח"

גיל: 39 תפקיד: ראש אגף ההסברה, הדוברות והפרסום של ההסתדרות וסמנכ"ל שיווק בשלוש השנים האחרונות מצב משפחתי: נשוי+2 מגורים: מבשרת ציון השכלה: לימודים משפטיים בקריה האקדמית אונו (לא סיים תואר) ניסיון: דובר ומנהל קשרי חוץ בקריה האקדמית אונו

יניב לוי, דובר ההסתדרות
תומר אפלבאום

יניב לוי, דובר ההסתדרות, הוא דור שני לדוברים. אביו, רפי לוי, היה דובר המשטרה, ודוברם של חמישה שרים לביטחון פנים.

"בילדותי היתה תקופה שבה התעוררתי בבקרים לצלילי הביפר והפקס, שהיה מקבל את לקט העיתונות היומי. ביליתי שעות עם אבא שלי בעבודה, וגדלתי, תרתי משמע, על ברכיהם של עיתונאים פליליים".

לא רצית להיות דווקא שוטר?

"רציתי. עבדתי כמאבטח במשרד ראש הממשלה, אבל ויתרתי על קריירה ביטחונית שלא מתאימה לי. ב–1999, כשהאירוויזיון נערך בירושלים, חיפשו מפיקים והגשתי את מועמדותי. 
עבדתי שם במשך חצי שנה, וזאת היתה הפקת ענק. משם המשכתי לתפקיד מנהל הפקה בערוץ הראשון, הייתי כתב פלילים ברדיו ירושלים והקמתי מתחם מזון. זה היה השלב שבו התחלתי לחפש את עצמי.

"למדתי משפטים והחלטתי לפתח קריירה בדוברות ויחסי ציבור - אך לא התקבלתי לאף משרד, כי לא היה לי רזומה מעורר השראה ונוצץ, כפי שחיפשו. לשמחתי, מוניתי לדובר הקריה האקדמית אונו. מילאתי את התפקיד במשך שנתיים, ומאז יוני 2014 אני דובר ההסתדרות. אני בין הדוברים היחידים שעבדו עם שני יו"רים - התחלתי בתקופה של עופר עיני ואני ממשיך עם אבי ניסנקורן".

את המעבר בין עיני לניסנקורן הוא מגדיר כ"שני סגנונות שונים". "מעיני למדתי לתת לטבע לעשות את שלו. היינו יוצאים מישיבות, והייתי רץ להוציא הודעות לתקשורת. הוא היה אומר לי שאם משהו צריך להגיע החוצה, הוא יגיע. ניסנקורן יודע להקשיב, ואף שהוא זה שמקבל את ההחלטות, הוא תמיד מתייעץ עם הצוות שלו".

בעצם עברת מתפקיד כתב לתפקיד דובר.

"נכון, והכרת הצד השני מסייעת מאוד. אני יודע שעיתונאים בסך הכל עושים את העבודה שלהם, גם אם הם משגעים אותי. בתפקיד צריך להתמודד עם הרבה עיתונאים וצריך לזכור שזאת עבודה ואף פעם לא אישי, גם אם יכתבו משהו נגד הארגון שאותו אני מייצג".

לוי מודה כי דוברות היא תפקיד קשה. "העבודה אינטנסיבית ושואבת המון כוחות. הקושי העיקרי הוא בחיי המשפחה - זה תפקיד שצריך למלא 24/7, וזה בעייתי כשיש לך משפחה, הרבה פעמים אני מוצא את עצמי בעבודה מנהל פייס טיים עם הילדים. בכל פעם שהבן הקטן שלי שומע את הטלפון רוטט, הוא רץ אלי ואומר 'אבי' (הכוונה היא לאבי ניסנקורן).

"צריך להיות עם ראש פתוח - התפקיד שלי הוא לא רק להוציא הודעות לתקשורת, אלא גם לפתור משברים, להיות בדיונים, להיות פתוח לצד השני בדיון, ולהביא בחשבון אילו דרכי מילוט יש - לא לשרוף את המועדון, אלא להתגבר על השריפה. זה תפקיד שוחק, ואני מאמין שדוברים צריכים לכהן קדנציות קצובות ולא להיות שם לנצח. זה נכון כלפי הדובר, וכלפי הארגון".

יש רגעים מביכים?

"ברור. לא פעם חושבים שאני המאבטח של ניסנקורן בגלל הקרחת והשרירים, ואומרים לי שאסור להיכנס לחדר המשא ומתן".

ההסתדרות הוא גוף שיש נגדו טענות רבות, ועיתונאים רבים תוקפים אותו - איך אתה, בתור דובר, מתמודד עם זה?

"כל יום מתמודדים מול משברים חדשים. החוכמה היא לא להיות שאננים ולא משותקים. צריך כל הזמן להיות קשוב לעיתונאים ולעמיתים. אני לעולם לא פוגע בבן אדם פרסונלית. באופן כללי אני איש של אנשים, אין אצלי יריבים".

גם כשאתם וכוח לעובדים מנסים לאגד את אותו מקום עבודה?

"אנחנו צדדים, לא יריבים. אנחנו מסתובבים באותם חוגים, אבל אני לא רואה באף ארגון אויב, אלא ככזה שנמצא באותו רגע בסיטואציה משברית מולי".

מה היתרונות בתפקיד?

"התפקיד הזה הוא בית ספר טוב לניהול משברים ומשא ומתן. בנוסף, במקום העבודה שלי אני זוכה לפגוש את ראשוני הפועלים - עד אחרון מקבלי ההחלטות. החיסרון העיקרי הוא המחסור בזמן למשפחה".

מה עם תקרת הזכוכית? האם יש לאן להתקדם מכאן?

"אני בטופ של הארגון אבל יש התמקצעות בניהול, במהלכה לומדים לנהל תקציב ואנשים. אולי אין לאן להתקדם בתוך המקום עצמו, אבל מקבלים כלים שעוזרים להתקדם למקומות חדשים".

אמג'ד שביטה: "האידיאל הוא שעיתונאי יבין שהוא צריך אותי, לא רק אני צריך אותו"

אמג'ד שביטה
אייל טואג

תפקיד: מנהל תקשורת ערבית בארגון סיכוי גיל: 32 מצב משפחתי: נשוי+1 מגורים: טירה השכלה: תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל, תואר שני במדעי מדינה מהאוניברסיטה העברית ניסיון: דובר הח"כ דב חנין

בתחילת שנות ה–2000 היה שביטה כתב וחבר מערכת "באל־אתיחאד", ביטאון המפלגה הקומוניסטית. ב–2006 הפך לדובר של ח"כ דב חנין (חד"ש), תפקיד שאותו מילא עד 2009. כיום הוא דובר עמותת סיכוי, ארגון ערבי־יהודי לקידום שוויון אזרחי מול משרדי הממשלה, השלטון המקומי והציבור.

את המעבר מעיתונות לדוברות שביטה מגדיר כ"חד". "כעיתונאי אתה לא רוצה שדובר יפעיל עליך לחץ", הוא אומר, "ופתאום אני נמצא בצד השני. הבנתי אז מתי דובר יכול להיות גורם עוזר, ומתי הוא מעיק. ההתנהלות האידיאלית היא שעיתונאי יבין שאני מקור למידע, ושגם הוא צריך אותי, לא רק אני צריך אותו".

עבודת הדוברות שלך היא תמיד פוליטית.

"העבודה שלי קשורה תמיד לאידאולוגיה ולמעורבות החברתית והפוליטית שלי. לא הייתי יכול לדברר חברה מסחרית, למשל. כשהכרתי את סיכוי הופתעתי לגלות שיש לעמותה קשרים עם משרדי ממשלה, והשפעה על החברה הערבית שאינה מוכרת דיה - לכן חשוב בעיני להיות הדובר שלה בתקשורת הערבית".

מה ההבדל בין דברור לתקשורת העברית לבין דברור לתקשורת הערבית?

"התקשורת הערבית צריכה יחס מיוחד. שלא כמו לתקשורת העברית, בתקשורת הערבית אני לא שולח הודעות לתקשורת של 150 מלה, וחושב לעצמי שבטח הכתב מכיר את הרקע וישלים את הפערים - אלא נאלץ לשלוח חומרים מקיפים הרבה יותר. בנוסף, בעיתונות העברית אנחנו יודעים איזה כתב מסקר איזה תחום, וזה משהו שלא קיים בתקשורת הערבית. לפעמים אני מרגיש שאני העוזר של העיתונאי ולא הדובר של העמותה, בשל המחסור בכלים שיש לעיתונאי לבדוק את העובדות בעצמו".

דברור פוליטי דורש לא מעט רגישות. בזמן שהיה דוברו של דב חנין פרצה מלחמת לבנון השנייה. "כשהייתי מעביר תגובות שאנחנו נגד התקיפה על לבנון, העיתונאים היו מתייחסים לזה כאילו אנחנו נותנים גיבוי לשיגור טילים על ישראל, מה שיצר מצב מורכב מאוד.

"בנוסף, בכל פעם שחנין היה יוזם חוק, והחכ"ים הערבים היו מצביעים בעד, הייתי מתעורר לכותרות גדולות בעיתונים ביום למחרת: 'הח"כים הערבים מקדמים הצעות חוק'. הרגיז אותי שעיתונאים לא נתנו לעובדות לבלבל אותם, ולא פעם פשוט רצו להשטיח את הדברים, כדי לקבל כותרות פרובוקטיביות".

מה עושים כשנתקלים באירועים כאלה?

"כשזה ברשת מנסים לשנות, כי זה קל יחסית, וכשזה בעיתונות כתובה או המשודרת, העניין מורכב יותר, לכן פונים לכתב ומבקשים לקבל זכות התייחסות בהקדם האפשרי. בהתחלה מנסים לתקן את העניין דרך הכתב, ובמקרים יוצאי דופן, מגישים תלונה למערכת של העיתון".

איך היית מסכם את היתרונות והחסרונות בתפקיד כמו שלך?

"צריך להיות מעודכנים כל הזמן, וברמה האישית, יש סיפוק מכך שאני מייצג ארגון שמהווה דוגמה לעבודה ערבית־יהודית שוויונית.

"החיסרון העיקרי הוא המעורבות הגדולה שפוגעת במרחב האישי שלי, וכמובן העובדה שאני צריך להיות זהיר ודיפלומטי כל הזמן. עד היום לא היה לי סכסוך אישי עם עיתונאי או אמצעי תקשורת, תודה לאל".

מה ההצלחה הגדולה שלך בתפקיד?

"קל מאוד לאמוד את ההצלחה בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך צריך שתהיה אסטרטגיה. המבחן האמיתי הוא לא רק שסיכוי תופיע בתוצאות חיפוש רבות בגוגל, אלא שבעוד כמה שנים, היא תהיה מעורבת ותהיה בתודעה של החברה הערבית".

עמליה גלזר
מוטי מילרוד

עמליה גלזר: "דובר צריך להיות חלק משולחן ההנהלה"

מצב משפחתי: נשואה+3 מגורים: תל אביב השכלה: תואר ראשון במדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב, לימודי תעודה בשוק ההון מג'ון ברייס. כיום סטודנטית למשפטים במכללת קרית אונו ניסיון: עד לאחרונה סמנכ"לית תקשורת ואחריות תאגידית בפרטנר, לפני כן מנכ"לית משותפת במשרד יחסי הציבור של רני רהב, ולשעבר דוברת הארגון אדם טבע ודין

עמליה גלזר היתה מורת דרך מוסמכת, ולימדה תרבות קלאסית ולימודי ארץ ישראל בקורסים קדם־אקדמיים. ב–1993 פגשה את ד"ר אלון טל, מי שהקים את ארגון אדם, טבע, ודין (עמותה משפטית העוסקת באיכות סביבה), שהציע לה לנהל את תחום התקשורת בארגון. אחרי ארבע שנים היא התחילה לעבוד במשרד יחסי הציבור רני רהב כתקציבאית, והתקדמה לתפקידים אחרים, וכשעזבה אחרי עשר שנים כבר היתה מנכ"לית משותפת. בתשע השנים האחרונות שימשה ראש אגף תקשורת, סמנכ"לית תקשורת ומנהלת אחריות תאגידית בפרטנר.

לדברי גלזר, שעזבה באחרונה את פרטנר, רצוי שחברה עסקית תעסיק דובר, ולא תסתמך רק על איש יחסי ציבור חיצוני. "לעסוק בתקשורת זה לנהל מערכת יחסים כפולה עם הציבור הרחב, דרך התקשורת, וגם עם קהילת העובדים. בשל כך, איש או אשת התקשורת חייבים להיות חלק אינטגרלי מחיי הארגון כדי להבין ולהתוות את השיח, החיצוני והפנימי. יתרה מכך, דובר חייב להיות חלק משולחן ההנהלה. הוא יכול לעשות את תפקידו רק אם הוא נמצא בכל צומת של קבלת החלטות".

מדוע דובר עוסק בציבור העובדים?

"בחברות גדולות מדובר בפעילות הוליסטית, מתוך התייחסות לכלל הגורמים המשפיעים על הארגון. דובר יכול להתנהל מול עיתונאים בלבד, אך הנהלה חכמה רוצה לרתום את העובדים שלה למקום העבודה, לכן נדרש ניהול תקשורת נכון. אנו חיים במציאות שאין בה כבר גבולות, ואין משמעות לעטיפה בלבד. כיום, אם מתמקדים ביחסי ציבור חיצוניים בלבד, המסרים של הארגון יהיו חלולים ולא יחזיקו מים. אני הקפדתי לא להוציא הודעה לעיתונות בלי שהעובדים יידעו מכך. קודם מסבירים לעובדים את עיקרון ההחלטה, ואז מתחילים לדבר עם העיתונאים".

וזאת השיטה גם במקומות אחרים כיום?

"אני חושבת שחלק מהארגונים הגדולים פועלים כך".

מה היה הקושי הגדול ביותר שבו נתקלת במהלך השנים?

"במהלך המחאה של 2011, אחד ממושאי המחאה היה בעל מניות גדול של פרטנר (אילן בן דב, בעל השליטה בפרטנר תקשורת, שזכה לביקורת במחאה בהקשר של ריכוזיות ומחירים גבוהים, ז'"ב). היה מאתגר ליצור הפרדה בין ערכי הארגון לבינו, בכדי שלא ייווצר נטל תדמיתי.

"בסופו של דבר, תדמית הארגון אמנם נסדקה, אך לא נפגענו יותר משאר חברות הסלולר. עם זאת, גם במהלך המחאה, העובדים הרגישו חלק אינטגרלי מהחברה, בשל אותו דגש גדול על ההתייחסות אליהם. משברים הם חלק מהפעילות היומיומית של דובר, החוכמה היא לזהות אותם מראש, ולדעת איך לפתור אותם לפני שהם יוצאים החוצה".

בפרטנר התנהלת מול עיתונאים ידעניים ואגרסיבים, עבודה לא פשוטה.

"נכון, אבל במשך שנים יצרתי מערכת יחסים שקופה ואמינה מול העיתונאים. היו מקרים של חוסר הבנה שהצלחנו, לרוב, ללבן. צריך לדעת לנהל מערכת יחסים מכבדת".

איך תסכמי את היתרונות והחסרונות של התפקיד, ולמי את ממליצה עליו?

"היתרון המרכזי הוא היותך חלק מליבת הפעילות של הארגון. מדובר בתפקיד מרתק, שדורש פתיחות מחשבתית ועדכון מוחלט כל הזמן. החסרונות בעבודה הם האינטנסיביות, והמחויבות לזמינות של 24/7.

"אני ממליצה על התפקיד למי שיש לו כישורים מתאימים: כושר ביטוי, תבונה, רגישות, יכולת הקשבה וניהול שיח, קליטה מהירה לקשת של נושאים והסבה שלהם לשפה מובנת. אדם שיצליח בתפקיד הזה הוא אדם אופטימי - האופטימיות תורמת למערכת יחסים.אנשים שמחים מביאים אתם יתרון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#