ארגון העובדים מען: מוכרחים לפעול להנגשה לשונית ופיזית של לשכת התעסוקה במזרח ירושלים - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארגון העובדים מען: מוכרחים לפעול להנגשה לשונית ופיזית של לשכת התעסוקה במזרח ירושלים

ארגון מען והקליניקה המשפטית באוניברסיטה העברית טוענים: במזרח ירושלים מתגוררים מעל 300 אלף תושבים פלסטינים, המהווים כ-36.8% מתושבי העיר, המתקשים למצות את זכויותיהם בלשכה התעסוקה

תגובות

המרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פנה אתמול (ג') בשם ארגון העובדים מען, בדרישה ללשכת התעסוקה במזרח ירושלים לפעול להנגשה לשונית ופיזית של הלשכה עבור תושבי מזרח ירושלים. הדרישה נגעה בפרט לדורשי ודורשות העבודה המבקשים מסמכים בערבית, לנגישות תחבורתית, לתנאים נאותים להתייצבות - כמו מים, המתנה מקורה ומקומות ישיבה לדורשי העבודה הממתינים, לעיתים שעות, תחת כיפת השמים בתורים לכניסה ללשכה, וכן לדאוג להנגשה הולמת לבעלי מוגבלויות.

לדברי הפעילים בארגון מען, פנייה זו באה בין השאר, על רקע הנתונים על ממדי העוני הקיצוניים בירושלים המזרחית ואומדן המוסד לביטוח לאומי, לפיו כ-45,100 משפחות בקרב תושבי ירושלים המזרחית נמצאות מתחת לקו העוני - אך רק כ-3,243 משפחות זוכות לקבל קצבת הבטחת הכנסה. עבור רבים מתושבי מזרח ירושלים, קצבאות הביטוח הלאומי, ובהן דמי אבטלה וקצבת הבטחת הכנסה, הן אלו המסייעות להם להתמודד עם מצוקת העוני.  היות וקצבאות אלו מותנות בהתייצבות בלשכת התעסוקה בואדי אל-ג'וז – נראה כי הפער העצום בין מספר המשפחות שמתקיימות מתחת לקו העוני, לבין אלה המקבלות הבטחת הכנסה, נובע גם מן הפגמים בנגישות לשונית ופיזית בלשכות התעסוקה במזרח ירושלים - כך טוענים פעילי הארגון.

לשכת התעסוקה בואדי ג'וז
אמיל סלמן

לדברי הפעילים, במזרח ירושלים מתגוררים כיום מעל 300 אלף תושבים פלסטינים, המהווים כ-36.8% מתושבי העיר, שמרביתם דוברי השפה הערבית. חרף זאת, הלשכה הממוקמת במזרח ירושלים איננה מונגשת לדוברי ערבית ומקשה על מי שאינם דוברי השפה העברית, למצות את זכויותיהם בלשכה. כך, לא ניתן למלא טפסים או להגיש מסמכים בשפה הערבית, ואפילו פלטי מכונות ההתייצבות בלשכת התעסוקה כתובים בשפה העברית בלבד. כמו כן דווח על מחסור חמור בפקידות דוברת ערבית בתוך הלשכה.

עוד הוסיפו הפעילים כי הלשכה איננה מונגשת תחבורתית ופיזית לאוכלוסיה הרחבה, וודאי שאיננה נגישה לבעלי מוגבלויות. בין היתר - מספר מכונות ההתייצבות נמוך ביחס לצרכי דורשי העבודה ואינו נגיש לבעלי מוגבלויות, אין תחבורה ציבורית המגיעה למתחם הלשכה, ודרכי הגישה בין הנקודה הקרובה ביותר אליה מגיעה תחבורה ציבורית למתחם הלשכה רחוקה ולא נגישה כלל, במיוחד שהדרך ללשכה היא בעיקר דרך עפר.

כפי שדווח ב-TheMarker, לא אחת היו מקרי התעלפות בקרב הממתינים בתורים הארוכים, שאין סככה או גוף המגן מהשמש או מהגשם, כאשר לא כל מכונות ההתייצבות עובדות וכשהבידוק הביטחוני לוקח הרבה זמן מה שמעכב את התורים וגורם לא פעם כתוצאה מהעומס להתעלפויות או התמוטטות בקרב הנשים. 

עו"ד באנה שגרי בדארנה מן המרכז לחינוך משפטי קליני מבהירה כי "הימנעות מהנגשה לשונית ופיזית של לשכת התעסוקה במזרח ירושלים פוגעת פגיעה חמורה בזכותם לשוויון ולקיום בכבוד, תוך הפרה בוטה של המשפט הישראלי והמשפט הבינלאומי של זכויות אדם. יתרה מכך, התנהלותה הלקויה של הלשכה מובילה לכך שרק כשישית הנזקקים לשירותיה מתייצבים בה בפועל ומנסים למצות את זכויותיהם".

ארז וגנר מארגון העובדים מען  מציין כי "על שרות התעסוקה היה למלא תפקיד מרכזי במיגור העוני הקיצוני בירושלים המזרחית- בעיקר באמצעות שילובן של נשים בתעסוקה הוגנת. לצערי ידוע לי הן על מקרים בהם אנשים וויתרו על קצבתם מאחר והם פשוט לא מסוגלים, פיזית, לעמוד תנאים הקשים. והן על מקרים בהם דורשי עבודה אבדו את קצבתם מאחר ובשל אי ידיעת העברית הם לא הבינו את הנחיות הלשכה בעת קליטתם או בעת הפניה לעבודה. כך קורה שהלשכה תורמת להעמקת העוני במקום למיגורו".

לשכת תעסוקה ת"א
דודו בכר

משירות התעסוקה נמסר בתגובה: "לגבי העומסים: הלשכה פועלת במתחם בו ממוקמים גם משרדי רשות האוכלוסין והנכנסים אליו נדרשים לעבור בידוק בטחוני. בעקבות פעולות שננקטו בשירות התעסוקה, צומצמו העומסים עד מאוד. הועתקו מכשירי ההתיצבומט  ומוקמו על קיר חיצוני, כך שנחסך מדורשי העבודה הצורך לעבור בידוק ביטחוני למעט אלו הנקראים לראיון אצל פקיד השמה. בנוסף, הוקדמה שעת פעילותם של מכשירי ההתיצבומטים לשעה 07:15 ומתקיימת קבלת קהל בשתי משמרות.

"בשירות נמצאים בעיצומו של תהליך בדיקת אפשרות לרכישת התייצבומט נוסף למתחם, וכן להעמדת מכשיר מים קרים בסמוך למכשירי ההתייצבומטים. על ראשי העומדים בתור למכשירים הותקן גגון עמיד לחום וגשם. לגבי הנגשת השפה הערבית, בלשכה שבעה  עובדים, שנים מהם דוברים ערבית כשפת אם. חמישה מהעובדים מבינים ערבית בסיסי ןבלשכה יש בת שירות לאומי הדוברת את השפה.

"אתר שירות התעסוקה והרשתות החברתיות (פייסבוק והבלוג) פועלים גם בשפה הערבית. נושא התחבורה הציבורית אינו נמצא באחריות השירות ויש לפנות לגורמים הרלוונטיים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם