התוכנית: קמפוס אקדמי 
ראשון בעיר ערבית - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התוכנית: קמפוס אקדמי 
ראשון בעיר ערבית

המכרז להקמת מוסד אקדמי מתוקצב ראשון למגזר הערבי נסגר - וחמש הצעות הוגשו לעיון המל"ג־ות"ת ■ לצד האוניברסיטאות חיפה ובר־אילן, שלוש מכללות ערביות הגישו מועמדות ■ באם תוגש הצעה טובה וייבחר גוף, הוא יזכה לתקציב של עשרות מיליוני שקלים בשנה

8תגובות

בימים אלה מתנהל בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) תהליך יצרי ומרובה אינטרסים לבחירת הגוף שיקים את המוסד האקדמי המתוקצב הראשון בעיר ערבית בישראל. הגוף שייבחר להקים את המוסד החדש ייהנה מתקציבים מהמל"ג־ות"ת: מענקי הקמה בסך מיליוני שקלים, ותקציב נוסף בסך 20–40 מיליון שקל בשנה, לפי מספר הסטודנטים.

היישוב הערבי שבו יוקם הקמפוס ייהנה מדחיפה כלכלית ניכרת - לא רק בשל התקצוב, אלא בשל העובדה שמאות, ואולי אלפי סטודנטים, יפקדו אותו ויצרכו את שירותיו.

סטודנטים באוניברסיטת חיפה. מכשירה כבר כיום סטודנטים ערבים רבים
דורון גולן/ג'יני

בינואר 2016 יצא קול קורא מטעם המל"ג־ות"ת, שהזמין מוסדות אקדמיים להגיש הצעה להקמת מוסד אקדמי ביישוב ערבי בצפון. "היעד הוא הקמת מסגרת אקדמית מתוקצבת שתיתן מענה להנגשת הלימודים האקדמיים הכלליים לאוכלוסייה הערבית בצפון, ובפרט בתחומים בעלי פוטנציאל תעסוקתי, שיהוו פלטפורמה חיונית לשילוב בני המגזר בהמשך במעגל העבודה והחברה", נכתב בקול הקורא. ב–31 במאי, היום האחרון להגשת המכרז, הוגשו חמש הצעות - שייבחנו על ידי ועדת מקצועית של המל"ג־ותת.

המגישים הם שתי אוניברסיטאות - אוניברסיטת חיפה עם עיריית נצרת, ואוניברסיטת בר־אילן עם קבוצת אנשי אקדמיה ועסקים ערבים - וכן שלוש מכללות ומוסדות ללימודי הוראה במגזר הערבי: מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה, אקדמיית אלקאסמי להכשרת מורים מבאקה אל־גרביה, והמכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, הממוקמת בחיפה.

אוניברסיטת חיפה היתה אמורה להקים שלוחה בנצרת לפני כשנתיים, לאחר שהתבקשה לעשות זאת על ידי מנואל טרכטנברג, אז יו"ר הות"ת. טרכטנברג לחץ על חיפה לקחת על עצמה את הנושא, אלא שבשל מלחמות פנימיות באוניברסיטה אפילו הקמת המכינה שעליה דובר לא הצליחה. לא ברור מה השתנה בימים אלה ומדוע הפעם סבורים במל"ג־ות"ת שהמהלך יצליח.

עם זאת, לאוניברסיטת חיפה יש יתרון ברור מאחר שרבים מהסטודנטים הלומדים בה כיום הם ערבים, בניגוד לבר־אילן, שבה אין כמעט סטודנטים ערבים - ולכן היכרותה עם הצרכים הייחודיים של המגזר בתחום האקדמי מצומצמת. זאת ועוד, יו"ר הות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, מגיעה מאוניברסיטת בר־אילן, ולכן תהיה מנועה מהשתתפות בדיונים על הקמת המוסד החדש.

מנגד, אוניברסיטת בר־אילן נחשבת למוסד שמקורב לבית היהודי. מכיוון ששר החינוך (שהוא גם יו"ר המל"ג) הוא יו"ר הבית היהודי - סיכוייה של בר־אילן לזכות במכרז עולים. שלושת המתמודדים הנוספים הם מוסדות ערביים, שאינם נהנים מתמיכה של אוניברסיטה כלשהי, ועוסקים בהוראה בלבד. זו כמובן נקודת חולשה, שכן המוסד החדש יידרש להציע מסלולי לימוד בתחומים נוספים.

דורון גולן/ג'יני

מכללת סכנין, שלידה פועלת גם מכללה טכנולוגית להנדסאים, זכתה בעבר בציונים נמוכים בבחינות החיצוניות שבהן הסטודנטים נדרשים לעמוד. את המכללה הקים אחמד בדארנה, והיא מנוהלת על ידי בנו.

סיכויה של מכללת באקה אל־גרביה, שהוקמה ב–1990, נפגעים דווקא עקב מיקומה - היא אינה צפונית דיה. אחד התנאים במכרז הוא גישה קלה ונוחה למספר גדול ביותר של סטודנטים, שחיים ברובם בצפון הרחוק - ולא ברור אם מכללה זו עומדת בתנאי סף זה. במכללה מודעים ככל הנראה לבעיה, וכבר פנו באמצעות ניר חפץ, היועץ של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשם המכללה למוסד אקדמי מוכר. חפץ טוען כי אינו פועל כלוביסט של שום גוף, וסירב להתייחס לעניין עצמו.

מכללת חיפה היא מוסד גדול ומוכר, עם קמפוס מתפקד, סטודנטים ערבים, ומיקום שעומד בתנאי המכרז. ואולם גם היא אינה מפעילה מסלולי לימוד נוספים פרט להוראה.

בנוסף לכל החסרונות האלה, כלל לא ברור אם שלושת המוסדות הערביים יכולים להוכיח היתכנות כלכלית להקמת מוסד אקדמי חדש - שלפי התחזית ילמדו בו 2,500–3,000 סטודנטים בשלב ראשון.

"אין כוונה לפתוח 
מוסד נוסף"

יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה
שירן גרנות

במל"ג־ות"ת מודעים לעובדה שאחרי שייפתחו חמש המעטפות, הן עלולות להיסגר כלעומת שנפתחו, והתהליך לא יימשך. "יש לנו שני קריטריונים מרכזיים בבחירת הזוכה", אומרת זילברשץ. "הראשון הוא האיכות האקדמית שהקמפוס החדש יכול להציע, והשני הוא היתכנות כלכלית. ללא שני אלה לא נוכל להתקדם".

האם שלושה סמינרים להוראה יכולים להתחרות בשתי אוניברסיטאות בעלות ניסיון גדול ותקציבים?

"נצטרך לפתוח את המעטפות ולראות. ברור לנו שייתכן שנמצא שם תוכניות נהדרות, וייתכן שאף אחת מהחמש לא תעמוד בקריטריונים, והרעיון ייגנז לעת עתה".

אם יהיה זוכה, מתי הוא יוכרז?

"אני מניחה שלקראת שנת הלימודים הקרובה".

ומתי הקמפוס החדש יתחיל 
לפעול?

"בסוף 2017, לקראת פתיחת שנת הלימודים".

איך פתיחת מוסד אקדמי חדש מתיישבת עם המדיניות המוצהרת שלכם לסגירה ואיחוד של מוסדות?

"אין כאן כוונה לפתוח מוסד נוסף. אנחנו במפורש מדברים על מוסד קיים, או על שלוחה של מוסד קיים. ההיגיון מאחורי הבקשה הזאת פשוט: סדרה של בדיקות שערכנו העלתה שחלק מאוכלוסיית בני המיעוטים, בעיקר נשים, לא יגיעו למוסדות הקיימים. הם רוצים מוסד ערבי ביישוב ערבי. אנחנו חושבים שמוסד כזה יאפשר בפעם הראשונה הנגשה מלאה של האקדמיה במגזר הערבי".

מה ילמדו במוסד הזה?

"הלימודים לא יתמקדו בתחומים שנפוצים כבר כיום במגזר הערבי, כמו הוראה או מקצועות פרה־רפואיים, אלא בתחומים שחשובים למגזר הערבי בפרט, כמו עבודה סוציאלית ופיסיכולוגיה, ולמשק כולו - כמו הנדסה".

כמי שבאה מאוניברסיטת בר־אילן, לא תוכלי להיות חלק מהוועדה שתבחר את הזוכה.

"אני חושבת שאהיה חלק מהוועדה, אבל לא אעסוק בבר־אילן".

יש עליכם איזה שהוא סוג של לחץ לבחירת מוסד כזה או אחר?

"אין לחץ בשום צורה. אנחנו מתכוונים לעשות בדיקת עומק ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר - הן למגזר הערבי והן להשכלה הגבוהה בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#