השכר לגבר בירושלים - רק 53% מזה של השכיר התל אביבי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השכר לגבר בירושלים - רק 53% מזה של השכיר התל אביבי

מחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל על מצבה הכלכלי של הבירה מצייר תמונה מורכבת של פערים בין אוכלוסיות שונות, בהן ערבים וחרדים ■ במפתיע, השכר השעתי של נשים בירושלים גבוה מזה של גברים

העיר העתיקה בירושלים. "דרוש שינוי מדיניות"
אמיל סלמן

שנה לא קלה עברה על העיר ירושלים, אבל מצבה הכלכלי והחברתי לא היה פשוט גם לפני ההסלמה הביטחונית. 
נתונים על שוק העבודה בעיר, שמתפרסמים בשנתון ה–30 של מכון ירושלים לחקר ישראל בשיתוף עיריית ירושלים, מלמדים כי השכר הממוצע בעיר נמוך מבשאר הערים הגדולות בישראל. בגלל האוכלוסייה ההטרוגנית שבה, מצבה הכלכלי של ירושלים מורכב, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעיר נמוך בכ–20% מהשיעור הכללי בישראל.

המחקר נערך במטרה לבחון את מאפייני קבוצות האוכלוסייה השונות החיות זו לצד זו בירושלים. הנתונים מציירים עיר שמורכבת משלושה עולמות תעסוקתיים עיקריים נבדלים: האוכלוסייה הכללית, האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית. המצב הכלכלי של האוכלוסייה הכללית בעיר הוא הגבוה ביותר, אחריה מדורגת האוכלוסייה החרדית, שמצבה הכלכלי־חברתי מוגדר כנמוך, ולבסוף ממוקמת האוכלוסייה הערבית, שמצבה הכלכלי־חברתי הוא הנמוך ביותר.

לפי הנתונים, השכר בירושלים נמוך ביחס לשכר בערים הגדולות. גבר בירושלים משתכר בממוצע 7,672 שקל בחודש, כמחצית מעובד בתל אביב־יפו. שכר הנשים, כמו ביתר הערים הגדולות ובישראל, נמוך משכר הגברים. אישה בירושלים משתכרת בממוצע כ–1,000 שקל פחות מגבר. עם זאת, כשמתבוננים בנתוני השכר לשעה מתגלה כי שכר הנשים בירושלים גבוה מזה של הגברים: שכרה של אישה הוא 45.4 שקל לשעה בממוצע, ושכרו של גבר הוא 43.4. הסיבה לכך היא שחלק גדול מהגברים המועסקים בעיר הם פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, המשתכרים שכר שעתי נמוך יחסית, ושיעור הנשים הפלסטיניות שיוצאות לעבודה אינו משמעותי. בנוסף, עבודה במשרה חלקית נפוצה מאוד בקרב נשים, מה שמוריד את השכר החודשי שלהן, אך לא את השכר לשעה.

בדיקת השכר החודשי הממוצע של נשים שכירוֹת כשיעור משכר השכירים, מלמדת כי בירושלים שכר הנשים השכירות קרוב יותר לזה של הגברים, לעומת תל אביב, חיפה, וישראל ככלל (87% לעומת 63%, 59%, ו–68% בהתאמה).

השכר הממוצע (ברוטו) לשעת עבודה של שכירים, ב-2013, בשקלים
תל אביב - 75.7 לגברים, 57.1 - לנשים
ירושלים - 43.4 לדברים, 45.4 לנשים

נתון זה נמצא במגמת עלייה לעומת 2009, כלומר שכר הנשים התקרב לזה של הגברים. מגמה זו מאפיינת את ישראל באופן כללי, אך בתל אביב ובחיפה נרשמה מגמה הפוכה.

את הפער הקטן בין שכר הנשים לשכר הגברים בירושלים ניתן להסביר על ידי ההיקף הגדול של אוכלוסייה במעמד חברתי־כלכלי נמוך, שבה גם הגברים מרוויחים שכר נמוך. מנגד, ניצבת ההשתתפות הגבוהה של נשים חרדיות בכוח העבודה, שניתן היה לצפות כי תוריד את השכר הממוצע של הנשים ביחס לגברים.

לדברי ד"ר מאיה חושן, מנהלת יחידת מחקרי ירושלים במכון ירושלים לחקר ישראל, "השוויון אינו נובע משכר גבוה לנשים, אלא משכר נמוך של גברים. הייתי שמחה שהנתונים יראו כי שכר הנשים גבוה כמו שכר הגברים, לא כמו בירושלים בה שכר הגברים נמוך כמו זה של הנשים".

הגברים הערבים עובדים הכי הרבה

על פי המחקר, שיעור התעסוקה בירושלים נמוך מהממוצע בישראל, מכיוון שמדידת ההשתתפות בכוח העבודה נעשית לרוב כשיעור מבני 15 ומעלה - ובירושלים, שהיא עיר המאופיינת במשקי בית מרובי ילדים, שיעור בני 15–18 שאינם בכוח העבודה, גבוה יחסית. לפיכך, בחרו החוקרים לפרסם נתונים של גילי העבודה העיקריים - 25–64. החוקרים מצאו כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הכולל של ירושלמים בגילים אלה הוא 66% (בתוספת בני 15 ומעלה, הנתון היה מגיע ל–53%), נמוך משמעותית מהשיעור הכללי בישראל - 80%.

אמיל סלמן

נשים ערביות בירושלים הן האוכלוסייה שמשתתפת בשוק העבודה בשיעור הנמוך ביותר - רק 18% (בגילי 25–64, כמו כל הנתונים), לעומת שיעור התעסוקה בקרב הנשים הערביות בישראל שהוא 36%. הגברים הערבים הם האוכלוסייה המשתתפת בשיעורים הגבוהים ביותר - 83%, נתון גבוה גם ביחס לשיעור האזרחים הערבים המשתתפים בשוק העבודה בכלל בישראל (80%).

מהמחקר עולה עוד כי בקרב היהודים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים (79%) עולה על זה של הגברים (70%). תופעה זו נובעת משיעור גבוה של גברים מהאוכלוסייה החרדית שאינם יוצאים לעבוד.

לא תמיד קיים קשר בין רמת השכלה לתעסוקה

משתנה נוסף שנבדק הוא הקשר בין רמת השכלה לתעסוקה. בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים, ככל שההשכלה עולה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה גבוה יותר - והנתון הזה משותף לגברים ונשים. לעומת זאת, באוכלוסייה הערבית יש שוני מגדרי בולט: בקרב הגברים הערבים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה גבוה, ואינו משתנה עם העלייה בהשכלה, אך בקרב נשים ערביות שיעור התעסוקה של חסרות השכלה אקדמית הוא נמוך במיוחד, ועולה בצורה דרמטית עם רכישת השכלה אקדמית (שיעור השתתפות של 77%).

שיעור העובדים בעיר שגם מתגוררים בה
ירושלים - 75.4%
חיפה - 55.3%
תל אביב יפו - 37.2%

בקרב האוכלוסייה הערבית בעיר, מסחר הוא ענף התעסוקה הנפוץ ביותר (17%), ואחריו מגיע ענף הבינוי. בקרב האוכלוסייה היהודית - 15% מהגברים עוסקים בחינוך ו–13% במנהל ציבורי, 24% מהנשים עוסקות בחינוך ו–20% בבריאות, רווחה וסעד.

"ייתכן שאחד הגורמים המסבירים את היעדר הקשר בין השכלה לתעסוקה בקרב גברים ערבים - נתון מוזר ואנומלי לא רק ביחס לנשים ערביות, אלא גם בהשוואה לאוכלוסייה היהודית - הוא שיעור גבוה של מועסקים במשלחי יד לא מקצועיים ולא יוקרתיים, שאינם מצריכים השכלה אקדמית", אומרת חושן.

"חיזוקה של ירושלים בהיבט של תעסוקה, אך לא רק בהיבט זה, מחייב שינוי מדיניות ומצריך השקעה של משאבים, כוח אדם ותשומת לב ציבורית", מוסיפה חושן. "יש צורך לפתח תוכניות שונות ומגוונות כדוגמת היוזמה שמובילה עיריית ירושלים יחד עם המל"ג במזרח העיר לסייע לזכאים לבגרות להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה. יש להוסיף ולעודד השתתפות בכוח העבודה של גברים חרדים ונשים ערביות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#