רק כ-40% מהערבים נחשפו להיי-טק - ורק 20% מכירים עובד מהתחום - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק כ-40% מהערבים נחשפו להיי-טק - ורק 20% מכירים עובד מהתחום

מסקר שערכה המועצה החדשה ליזמות בחברה הערבית, היעדר מודעות הוא מהחסמים העיקריים בפני השתתפות ערבים בהיי־טק ■ המועצה קבעה מטרה להגיע ל-500 סטארט־אפים בהובלה ערבית ב-5שנים - באמצעות ברשתות החברתיות, חינוך ולובינג בכנסת

תגובות

כ-40% מהערבים נחשפו לתחומי ההיי־טק והיזמות, לעומת כמעט 90% מהיהודים - כך עולה מסקר שערכה המועצה החדשה ליזמות בחברה הערבית, MasarUp (מסע למעלה, בשילוב של ערבית ואנגלית), שהוקמה ביוזמת ארגון PresenTense, ששם לו למטרה לקדם יזמות בקרב כלל האוכלוסיות בישראל כאמצעי לשינוי חברתי ולקידום שוויון.

לפי הסקר, שנערך בקרב 500 נשאלים ערבים, רק 20% בממוצע מהערבים מכירים באופן אישי מישהו מהתחום - נתון מטריד לאור הזיקה הברורה בין היכרות אישית לתמיכה ולרצון לעסוק בתחום. כמחצית מהנשאלים תמכו בהתמקדות של החברה הערבית בקידום תעשיית ההיי־טק והתחום היזמי. בנוסף נמצא בסקר כי פערים משמעותיים - ובהם מעמד, גיל, מגדר ואזור (המשולש, לעומת הגליל), מעמד (למשל, הכנסה והשכלה) - השפיעו באופן ישיר על שאיפותיהם של הנשאלים.

לצד פערים אלה עלו פערים מגדריים משמעותיים בבחירה בין צורות התעסוקה השונות - עצמאי, שכיר או בעל עסק - וכן בהעדפה המובהקת של נשים לבחור בתחומי החינוך ובהעדפה של גברים לבחור בתחומי ההנדסה וההיי־טק.

משרדים של חברת אמדוקס בנצרת
עופר וקנין

ההעדפות המקצועיות הכי נפוצות, לפי הסקר, הן רפואה ורוקחות תחילה, עם היי־טק במקום השלישי בלבד. המשיבים סברו כי הסיבה המרכזית להימנע מלהשתלב בתחומי היזמות וההיי־טק היא קשיי מימון ומציאת השקעות (54%) ואחרים נימקו את חוסר רצונם להשתלב בסיכון הגבוה והפחד המגולמים בתחום (34%). הסיבה שבזכותה השיבו הנשאלים שכדאי להשתלב בתחומים אלה היתה האפשרות לעבוד באופן עצמאי. אחריה עלה הנימוק של חדשנות למען שינוי חברתי (אף שבקרב הנשאלים שמכירים יזמים נרשמה העדפה ברורה לסיבה השנייה).

בנוסף נמצא בסקר כי 73% מהנשאלים מרגישים שאפליה נגד החברה הערבית בישראל היא גורם מעכב, וכי האתגר המקצועי המרכזי הוא לנצח את האפליה. 23% מהם סברו כי הגורם לעיכוב הוא מחסור במשאבים ליישובים ערבים.

הסקר בוצע על ידי ד"ר דליה שיינדלין וחברת הגל החדש. ניתן לאתר בו שינויים שמתרחשים בחברה הערבית ושמצביעים על בשלות בה, אך בד בבד פערי מודעות וחששות מבוססי אפליה, שמונעים את התבססות התחום היזמי כיום. מרבית הנשאלים הם בגיל העבודה, בני 25–34, מרביתם תושבי הגליל, עם השכלה של עד 12 שנות לימוד.

לעבוד יחד 
בסביבה היזמית

ביום ראשון תתקיים בחיפה ישיבת הקמת המועצה החדשה ליזמות בחברה הערבית. בראש המועצה יעמוד רו"ח עלא סאדר, שמגיע מתחום הפיננסים. מטרת המועצה היא להגיע ל-500 סטארט־אפים בהובלה ערבית בתוך חמש שנים.

במועצה אמרו כי על מנת להגיע למטרתם יתרכזו בעבודה על העלאת המודעות לנושא באמצעות הרשתות החברתיות, אמצעי התקשורת ופרסום. כמו כן תקדם המועצה שיתוף פעולה עם ארגונים קיימים שעוסקים בנושא, חינוך וקידום טכנולוגי, הרצת פיילוטים בבתי ספר ובאוניברסיטאות, מתן תמיכה וייעוץ לסטארט־אפיסטים ערבים וקישור בינם לבין משקיעים. זאת, לצד חינוך והעלאת המודעות לתוכניות ממשלתיות בתחום ולובינג מול הכנסת.

ב–PresenTense הקימו לפני כמה שנים את מאיץ היזמות הראשון בחברה הערבית בנצרת, שפועל מאז גם ביישובים חורה, באקה אל גרבייה וחיפה (ובקרוב ביפו). הניסיון של הארגון עם יזמות בחברה הערבית היה הבסיס לשאלות הסקר, מתוך זיהוי של האתגרים והחסמים בעבודה ברמת השטח - בין היתר בפערי שפה ומודעות, תפישות חברתיות, חששות מאפליה וקושי בגיוס כספים ושותפים. בעוד מספר היוזמות, המאיצים והמאמצים ברמה הממשלתית בתחום מתרחבים מדי שנה, עדיין ישנו קושי ברור ועקבי בגיוס משתתפים לתוכניות הללו מתוך החברה הערבית.

המועצה תתכנס באופן שוטף מדי חודשיים, תקיים אירועים ציבוריים מדי רבעון, לצד קמפיינים ופרויקטים ממוקדים לחברה הערבית, כדי להעלות את רמת המודעות והקבלה החברתית של יזמות והיי־טק. זאת, לצד בנייה אקטיבית של אקו־סיסטם יזמי – חיבור הגורמים הפועלים כיום ליזמים ויזמים פוטנציאליים בתחילת דרכם, למקורות מימון ותמיכה ולחיזוק יוזמות שטח הפועלות כיום והעצמתן תחת כנפי המועצה. הללו יאפשרו להגדיל את מספר הצעירים הערבים שמקימים או מצטרפים לסטארט־אפים, להגדיל את מספר הסטארט-אפים בהובלת ערבים שמקבלים מימון משמעותי או עושים אקזיט ולהגדיל את התמיכה, הן של הממשלה והן של הקהילה העסקית ביזמות.

"ההתעסקות ביזמות וטכנולוגיה לוקחת את החברה הערבית בישראל צעד קדימה, ולנו בחברה הערבית ישנה גם האחריות להוביל תהליכים שיאפשרו את ההשתלבות שלנו בתחומים אלו", אמר פרופ' זיאד חנא, סמנכ"ל פיתוח בחברת קידנס דיזיין סיסטמס העולמית ויו"ר משותף למועצה הציבורית לקידום היי־טק בחברה הערבית. "אנחנו צריכים לשאוף שיהיו יותר סטארט־אפיסטים, יותר יזמים ובעלי חברות ערביים — דבר שיכול להביא לצמיחה כלכלית וחברתית נוספת בחברה הערבית ובארץ בכלל. אנחנו רואים שהיום ישנה פתיחות רבה יותר בחברה הערבית לתחומי העיסוק הללו, ובפרט אצל הדור הצעיר, ועלינו להמשיך ולהעלות את המודעות לנושא, תוך מתן דחיפה ותמיכה לאלה המבקשים להשתלב בעולמות אלה".

גיא שפיגלמן, מנכ"ל PresenTense, אמר כי "יזמות מייצגת את השלב המתקדם ביותר של ההעצמה האנושית, והיא מהווה זרוע לחינוך ומנהיגות. חיוני שכל חלקי החברה יעבדו יחד בסביבה היזמית, על מנת לייצר כלכלה מתקדמת וכוללת. יוזמת MasarUp, בהובלת קבוצת אנשי עסקים ערבים בולטים, מציעה תקווה אמיתית להעלאת המעורבות והמודעות בקרב החברה הערבית ל'סטארט־אפ ניישן'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#