הקמפיין של ניסנקורן: להוריד את מספר שעות העבודה בשבוע ל-40

ניסנקורן בכנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון לדמוקרטיה: "השכירים שחוקים וסובלים מיוקר מחייה ושכר נמוך. הם רוצים שינוי פרקטי - והתארגנות היא הפתרון הכי פרקטי"

ז'נאן בסול
ז'נאן בסול
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון לדמוקרטיה כי "הגיע הזמן להוריד את מספר השעות בשבוע העבודה ל-40 כמו במדינות ה-OECD. השכירים שחוקים וסובלים מיוקר מחייה ושכר נמוך. זה מה שגורם לשכירים לרצות להתאגד, במיוחד אחרי המחאה החברתית. השכירים רוצים שינוי פרקטי - והתארגנות היא הפתרון הכי פרקטי".

פרופ' יותם מרגלית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טען כי על ההסתדרות וארגוני העובדים, שפעם איגדו 80% מהעובדים וכיום מאגדים כרבע מהעובדים, לאפשר לממשלה ולגורמים הפרטיים במשק יותר גמישות בפיטורי עובדים, ולמתן את מספר המשרות שבהן יש קביעות, בייחוד בקרב רמות השכר הבכירות.

יו"ר ההסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורןצילום: מוטי מילרוד

לטענתו, על הממשלה לתת בתמורה יותר הכשרות, לחדש את שירותי ההשמה, ולאפשר הסכמים קיבוציים בענפים הגדולים במשק, כך שהמעסיקים לא יתחרו ביניהם על הפגיעה הגדולה יותר בעובדים כדי לזכות במכרזים. "ישנה כמיהה אצל הציבור לעבודה מאורגנת, והיא תוצאה של דאגה לגבי הביטחון התעסוקתי שלהם. יש מקום להגדיל את ההגנות בפועל על עובדי קבלן ומיקור חוץ", הוא טען.

קובי אמסלם, הממונה על השכר בדימוס, אמר בכנס כי "יש לזכור שהארגונים היו כאן לפני המדינה. יחסי עבודה קיבוציים הם עובדה קיימת, השאלה היא אם להרחיב אותם או לעשות בהם איזשהו תיקון. הביקורת שלי היא שכמעט לא השתנה כלום מאז המהפכה התעשייתית והכל נתון להשפעות פוליטיות ויחסי כוחות. אין מכניזם מובנה בתוך הארגונים ואופי התנהגותם, ולכן יש לשאול באיזה שיטה מחילים את השינויים האלה". לטענת אמסלם, "שכר גבוה וביטחון תעסוקתי גורמים לסטגנציה בגוף, ואז לוקח שנים לתקן את הנזקים, אם בכלל. הביטחון התעסוקתי זה משהו שיש לשאוף אליו אבל העולם מתכווץ ומאבד מקומות עבודה, ולכן אי אפשר שיהיה לכולם ביטחון תעסוקתי - אבל אז גם אי אפשר שלכולם תהיה תעסוקה".

איציק סאייג, מנכ"ל אסם, ציין כי עבודה מאורגנת דווקא תורמת לחברה ומעלה את ערכה: "יחסי עבודה תקינים מעלים את הדיווידנדים של החברה. אנחנו מאמינים בעבודה מאורגנת מתוך הבנה שיש לשמור על שיווי משקל ולשמור על זכויות העובדים. צריך שהנהלת החברה תבין את צרכי העובדים, האינטרסים והשונות ביניהם. ריבוי ארגוני העובדים שקיימת תחרות ביניהם הופכת את העובד לעיתים לכלי משחק, ויוצרת תחרות שלפעמים מגיעה להקצנה וסכסוכי עבודה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) ציינה כי "מצב העובדים במדינה הולך ומדרדר, ויותר ויותר עובדים נמצאים תחת תנאי עבודה של שכר נמוך. יש ירידה תלולה בתנאי ההעסקה, במיוחד בקרב אוכלוסיות עם שיעור אבטלה גבוה". תומא סלימאן הוסיפה כי "השינוי צריך להיות יותר מעמיק ולא קוסמטי - וצריך להיגמר בהעלאת שכר מינימום ושיפור תנאים נקודתיים. אי אפשר לדבר על הסכמים קיבוציים שהם הסכמי פרווה שלא מביאים שינוי אמיתי. צריך שינוי אסטרטגי ולכן ארגון עובדים לא יכול לומר שהוא א-פוליטי, כי השינוי האמיתי במצב העובדים צריך להיות בשינוי פוליטי כלכלי, אחרת נהמשיך לדשדש במקום ולהגיד שמצב העובדים לא טוב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker